בס"ד
בוקר טוב(: סוף סוף מצליחה להכנס מהאפליקצייה...אין על אדם ה1 הגאון שהמציא אתזה,באמת מקל מאד...אין ההטבה ניכרת אלא בחסרונה(;...
אממ אז זהו שאני לא מתחברת למנהג הזה.
גבר שבאמת רוצה להתחתן צריך להגיע ולחזר תמיד...אם הייתי עושה כך בהחלט שלא היה לי חשק לצאת לשידוכים בכלל
...
אני לא מתחברת לשיוויוניות הזו...
זה לא יאה בחורה ליסוע ולכתת את רגליה בחיפוש אחרי בית מלון עלום כשהיא על נעלי עקב...
ולחזור מאוחר בערב- תוך סיכון עצמי עם טיפוסים ברחוב...
גבר שהבחורה מצאה חן בעיניו יגיע אליה תמיד... וידאג לה תמיד.
ואם לא- שיילך ויישאר בביתו,לא מושך אותי גבר שחושב שיוויוני בקטע של חיזור ופינוק.
מה שנותן לי חשק לצאת לדייטים זה כי לי כללים ברורים:
1.אני נפגשת רק בעירי.
2.מקסימום בבית מלון שמוכר לי בעיר קרובה- אם נוח לו יותר מבחינת תחבורה.
3.אם הוא רוצה שינוי אווירה ולפנק הוא לוקח אותי מביתי ומחזיר אותי בשלום.
בינתיים כל הגברים שיצאו איתי עמדו בכללים האלו...
היה אחד שלא אהב את הרעיון,אבל גם אני לא אהבתי אותו, כך שבאמת לא היה איכפת לי אם יילך ולא אראה אותו לעולם
...
ובמקרה הוא גם היה באמת לא גברי בעוד תחומים
...
אני חושבת שאם בחורה מצאה חן בעיני גבר, הוא יגיע אליה אם תגיד שכך נוח לה ויבין לליבה ומי שלא מבין כנראה שבסתר ליבו היא לא מצאה חן בעיניו...ולכן לא רוצה להתאמץ כי מתלבט עליה,כך שבאמת חבל שהבחורה תתאמץ להגיע עד אליו ועדיף שתסגור סיפור מהר...כי גבר בד"כ כבר בפגישה הראשונה יודע כיוון ברור לכן/ללא(;
ולמילים שלי תמיד יש על מה להסתמך
בד"כ אם גבר מתעקש שבחורה תגיע אליו לאחר פגישה ראשונה,למרות שזלא נוח לבחורה,זה סימן מובהק שהכיוון הוא ל"לא"... והוא רק רוצה להיות בטוח ב"לא" שלו...
או שהוא חושב שהיא "לא שווה" מספיר בשביל להתאמץ,שזה כשלעצמו בעיה גדולה.
כי היא אמורה להתחתן עם מישהו שחושב שהיא שווה מספיק כדי להוריד בשבילה את הירח...לפחות בהתחלה
ברור שבחורה שגרה במקום תקוע צריכה להתחשב בהמשך ולהגיע לעיר שהיא "אמצע הדרך" בשביל שניהם...
לי התמזל המזל ואני גרה במרכז,כך שזה מקל עלי ועל מי שמעוניין לזכות בליבי
