כתבה - לחצו עליבית המשפט העליון קובע:ישיבת "מעלות התורה" תפנה מבנה בירושליםהישיבה החרדית-קיצונית שבראשה עמד הרב שמואל אויערבך הצטוותה לפנות את המבנה בו שוכנים הפנימייה וחדר האוכל, במסגרת הליכי מימוש משכנתה שמנהל יוסף רייכמן - בנו של איל ההון אדוארד רייכמןישיבת מעלות התורה, בראשה עמד הרב שמואל אויערבך ומעוז "הפלג הירושלמי" החרדי-קיצוני, תפנה את הבניין בו שוכנים הפנימייה וחדר האוכל שלה. כך קובעת (יום ה', 30.7.20) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. הרקע לפינוי: מאבק קשה בין הישיבה לבין יוסי רייכמן, בנו של איל ההון אדוארד רייכמן.בני משפחת רייכמן הקנדית פעלו בעיקר בתחום הנדל"ן באמצעות חברת אולימפיה אנד יורק, בראשה עמד אדוארד רייכמן, ובשיאם עמד הונם על 13 מיליארד דולר. הם בין היתר בנו את פרויקט הענק קנארי וורף בלונדון שגרם לקריסת החברה - פשיטת הרגל העסקית הגדולה ביותר עד אז. לאחר הקריסה עבר אדוארד רייכמן לישראל ובה חי עד פטירתו בשנת 2005; הוא היה בין היתר הבעלים של מתחמי מרכז הפעמון והטחנה בירושלים. בני המשפחה היו תורמים בהיקף גדול, במיוחד לגופים דתיים וחרדיים.הרב שמואל אויערבך היה בנו של פוסק הדור, הרב שלמה זלמן אויערבך, ועמד בראש "הפלג הירושלמי" הקנאי המוביל בין היתר את ההתנגדות הנחרצת לגיוס חרדים לצה"ל. הוא הקים את הישיבה בשנת 1981 ועמד בראשה עד פטירתו בשנת 2018. היא מונה 70 תלמידים ולצידם 100 אברכים הלומדים ב"כולל". הישיבה פועלת בקומה השנייה של בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד, ואילו הפנימייה וחדר האוכל - כמו גם דירתו של הרב אויערבך - נמצאים במבנה סמוך, ברחוב אבן שפרוט 3, העומד במרכז המחלוקת.יוסף רייכמן טוען, כי אביו הלווה לישיבה 1.2 מיליון דולר להקמת הבניין וכי בשל כך נרשמה לזכותו משכנתה עליו. הישיבה טוענת, כי הכסף ניתן לה במתנה. לאחר פטירתו של הרב אויערבך פתח רייכמן בהליכים למימוש המשכנתא, ואילו הישיבה ביקשה מבית המשפט המחוזי בירושלים לקבוע שהיא אינה חייבת לו דבר וצו ביניים שימנע את פינויה מן המבנה. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה בתחילת מאי את הבקשה לצו ביניים, וקבעה שהישיבה תפנה את הבניין ב-1.8.20; אם תשלם 100,000 שקל, יידחה הפינוי בשלושה חודשים.וילנר דחתה את בקשתה של הישיבה להעניק לה את צו הביניים. היא אומרת: "נראה כי בפני המבקשת [הישיבה] עומדת משוכה גבוהה כדי לשכנע בטענותיה, שכן גרסת המשיב [רייכמן] נתמכת במסמכים אשר נראים על פניו תקפים ותקינים, וכן, וזה העיקר, ברישום תקף במרשם המקרקעין של משכנתה לטובתו. לעומת זאת, גרסת המבקשת לפיה הכספים שהועברו מהמשיב ואביו לידיה היו בגדר תרומה נדמה שאינה מגובה בראיות מספקות, לעת הזו".וילנר מוסיפה, כי אינה מקלה ראש בטענות הישיבה, לפיהן תתקשה למצוא מבנה חילופי סמוך לבית המדרש וברצונה לשמר את דירתו של הרב אויערבך. קיים אינטרס ציבורי במימוש מהיר ויעיל של משכנתאות, ועיכוב שלהם יכול להיות מוצדק אם מצבו הכלכלי של החייב הוא דחוק - מה שהישיבה לא טענה. היא מעירה, כי הישיבה יכולה לפרוע את החוב תחת מחאה ולהמשיך בניהול ההליכים בתקווה לקבל בחזרה את הכסף. וילנר דחתה את הפינוי המיידי ל-11.8.20 וחייבה את הישיבה בהוצאות בסך 5,000 שקל. את הישיבה ייצגו עוה"ד אביחי ורדי ותום קדם, ואת רייכמן - עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין נשלח מהאנדרואיד שליתוקן על ידי אופטימיסת ב- 30/07/2020 19:16:46
|
|
