זהו, אני לא יכול להתאפק יותר, הרי כולנו בשיחות שקטות בארבע עיניים מעלים את זה , אז בואו אחת ולתמיד נעשה דיון אמיץ מה קורה איתנו ותשועה ברוב יועץ. (לטובת העניין אני מבקש ומפציר לא להעביר הלאה בשום פנים ואופן גם ללא שם או צילום מסך.)
אני מקווה שהחברות האמיתית רבת השנים וההבנה שאני כותב ממעמקי הלב תעזור לכם להתאפק.
*לא טוב ולא נעים לי להיות גערער בעשור האחרון*
עשרות שנים ובעצם כארבעה עשרה עשורים אם נלך אחורה לשחר ההיסטוריה של גור, אבות אבותינו, אבותינו ואנחנו התהלכו בעוז ובגאון עם הספודיק והויזן זאקן בגאווה גדולה 'אני גערער'.
בואו נודה על האמת שבעשוריים האחרונים יותר ויותר הופך לבושה להיות גערער. השלטון האכזרי של אקרמן, זילברברג וחבר מרעיו, הפכו אותנו לסוג ת' של החברה החרדית. הרי כולנו מלאי סיפורים מה בדיוק חושבים עלינו ואיך מתייחסים אלינו בחשדנות ובוז וכמה אנחנו צריכים להיות מושפלים ברגעי שבירה ולהבין שאנחנו ממש לא גערערס...
החל מברקת שעד היום אנו לא מתאוששים מהביזיון, והמשך עם כל בלגנים של אלקטרה ושאר העניינים עם השבת כמו אל על, שפע שוק, הגשר ועכשיו עם חילולי השבת האדירים באשדוד בחסות הממסד הנ"ל וכל העולם מסתכל עלינו כחבורת צבועים שמספרים על אידישקייט ובעצם כולנו מצטיירים כגדולי הצבועים.
הטרור הפנים ביתי, הרי אין יום שאינו גרועה מחברתה. כולם מפחדים לדבר, איש הישר בעיניו יעשה, כל דאלים גבר, מי שמנסה למצמץ מועף במיידי ללא עוררין. והכי כואב זה שאין בכלל עם מי לדבר, הטרור מבית ושלטון האימים סטייל צפון קוריאה הגיע לנו עד לקצה.
מאות הבחורים המבוגרים, הנרדפים קשות ע"י המערכת, ובמקום לעזור להם - בחורים טובים של"ע לא מצאו את זיווגם - נרדפים בכל מקומות שהם לומדים עד לזוב דם ותגרות רחוב.
עד מתי נהיה לחברה שאוכלת אחד את השני רק בגלל של"ע הבחור לא מצא את זיווגו?!
אפס יציבות וקרקס מה שקורה בכל המוסדות. כל חודשיים גזרה חדשה נוחתת האחת קשה ומגוחכת מהשנייה. ביום בהיר חיידר הפך לישיבה, מתיבתא פתאום הפך להיות ישיבה, וישיבה גדולה נהפכת לחיידר.... חדשות לבקרים אנו מתעוררים ומתעדכנים בשטיבל שאיזה מוסד נסגר כי רוצים להעיף איזה מגיד שיעור או שואל ומשיב, 400 בחורים צריכים לנדוד מחיפה לבני ברק, כי ככה מישהו החליט, וכולם בע"כ יענו אמן.
בשנים האחרונות נעשית נבלה בריש גלי כדבר שבשגרה, בכל סכסוך של גירושין ל"ע, העסקנים הידועים מתייצבים לצד המקושר וממררים את חייהם של הצד השני בדרכים מחפירות עד שחלקם מבקשים למות מרוב רדיפות. וכולנו מוכרחים להבליג ולשתוק.
והדבר הכי כאוב שאין שם בית אשר אין שם מת (אם לא נולדת למשפחות העסקונה המושחתות) הכדורים הפסיכאטרים שדוחפים בלי הכרה למיטב בחורינו. אין אף משפחה בגור שיכולה להגיד שאצלנו המערכת לא התערבה, אם לא אצל הילדים אז אצל האחים והגיסים, מישהו מהמשפחה הקרובה הוכרח ליטול כדורים ללא כל יכולת לערער בכלל על הפיסקה של איזה רודן מקומי מאיזה ישל"צ, וכולנו מוכרחים חייבים לשתוק.
זאת עובדה שממש לא נעים לנו להיות גערער.
כחברים אתם יודעים היטב שאני מנסה לעשות פאלגען בכל כוחי, אבל כשל כח הסבל.
בתקופה האחרונה וביתר שאת בשבוע האחרון יש לי כזה תחושה פנימית של ובא השמש וזרח השמש.
לגור שלנו קם מנהיג ידען ולמדן מופלג דרשן בחסד עליון שכל מי שמכירו אומר שהעוצמתיות שלו לא תיתן למושחתים לשקר ולנהל אותנו, אלא הכל יהיה בצורה ישירה ושקופה כמו שהמבוגרים יותר נזכרים בערגה את המבט החודר והאבהי של מרן הפני מנחם ואת כל ההנהגה הרחימאית שהייתה לו והערצה שהייתה לגור ברחוב. אני חושב בקול רם, שהנה קם לנו ממשיך להנהגה אמיתית מישהו מעורב עם העוילם שירים אותנו ויהיה כיף וגאווה להיות גערער כימי קדם.
https://t.me/gur_nisht
