עשרה מליון ש"ח דמי שתיקה במוצאי שבת נח
בזכות השתתפות ניק המעוניין בעילום שמו, הפרס יהיה כפול. אם יש לכם מה לעשות עם עשרה מליון ש"ח קראו את ההמשך הגרלת הלוטו הגדולה תערך במוצאי שבת הקרובה בעזרת השם אין צורך לנחש מספרים. "זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים"
כל שעליכם לעשות כדי להיכנס להגרלת הלוטו הוא לקרוא את ההלכה הבאה בעיון. ולרשום את שמכם.
מי שמקבל על עצמו שעה ביום של שמירת הלשון במהלך השבוע הקרוב הבעל"ט יכפיל את זכייתו. נא לציין את השעה (מי שלא יציין לא יוכל להכפיל את זכייתו)
ההשתתפות היא על הפרס הראשון והשני והשלישי.
סכום הזכיה בניכוי מיסים ומעשרות שמוקדשים לכולל רשב"י יתחלק בין המשתתפים לפי התנאים הנ"ל.
מי שנרשם היום לאחר השעה 23:10 ביום ההגרלה לא יוכל להשתתף בהגרלה.
לרפואה שלימה: שרה בת חנה אברהם בן אסיה עמרם בן תמר דניאל בן רבקה יוסף בן אהובה מסעודה, אהובה בת עליזה דניאל בן עליזה ברוך בן אסתר ישראל חיים בן נעמי אברהם בן לאה אברהם צבי בן אסתר לאה יהודה דוד בן מרים
להצלחה וישועה: תמר בת דינה יוסף מרדכי בן נאוה תהילה קילא בת נאוה חגי בן נאוה אורי ברוך בן נאוה אביטל כנרת בת נאוה
לזיווג הגון רבקה בת אסתר אורית אביבה בת עליזה
לזש"ק: רחל ברכה בת מרים מרים אסתר בת לידיה דנה בת שרה ולעילוי נשמת: משפחת עטר ז"ל יריב בן ציונה שושנה בת מלכה יעקב ישראל בן שושנה איילה בת שושנה עטרת תפארת בת שושנה מוריה בת שושנה ידיד בן שושנה אביגיל בת שושנה * מאיר צבי בן חיים אליעזר שמשון יוסף בן פנחס יצחק שרה הדסה בת יצחק זוהרה חיה בת רחל חיים בן ראובן רמי דוד בן סוזן שנפטר בדמי ימיו שלושת הנערים שנקטפו בדמי ימיהם אייל יפרח, גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל מזל בת רבקה
עו"ד אלקנה בן יעקב אהרון שילמד זכות עבורנו. לעילוי נשמת רבי אהרון יהודה ליב בן ר' נח צבי שטיינמן.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++ בעקבות הארת אחד המשתתפים, לכתוב את אותה ההלכה פעמיים ברציפות, כדי לשנן אותה שתהא שגורה (הלוואי) ההלכה ביום שלישי ושבת תהא זהה. +++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
ספר הלכות לשון הרע ורכילות דיני המספר לשון הרע
סימן ג' דיני השומע לשון הרע
ז. השומע לשון הרע, וגם ראה דברים המראים על עצם הספור שהוא אמת:
המשך:
ואם שמע דברי גנאי בעלמא או שלילת המעלות, או ששמע דברי גנות על חברו ממעשיו הראשונים, או ממעשי אבותיו, או ששמע דבר שאפילו הוא אמת יש לדון את חברו לכף זכות, אין יתרון בזה שיש לו דברים הניכרים שהסיפור הוא אמת, ואסור להאמין.
בכלל "דברים הניכרים" הוא, שאם כשמספרים בפניו הוא מתנצל על זה וניכר מדברי התנצלותו שהדבר אמת.
אם נעשתה עברה על ידי אחד מבני החבורה, ואין ידוע מי הוא, ויש דברים הניכרים במקצת על אחד מהם, ועל השאר אין דברים הניכרים כלל, והם בחזקת כשרות לגמרי, מותר לסמוך על הדברים הניכרים במקצת, להאמין ולקבל.
הגם שאסור להפסיד או להכות חברו משום דברים הניכרים, מכל מקום לפעמים הרשות נתונה לבית דין לעשות כן מפני צורך השעה, כגון אם אחד בא לבית דין וטען שחברו גנב ממנו, והוא משער בוודאי בדברים הניכרים ממש שפלוני הוא הגנב, וגם הבית דין רואים את הדברים הניכרים ממש שמורים על עצם הגניבה, או שיש עדים שהעידו על הדברים הניכרים, הרשות נתונה לבית הדין להכותו כדי שיודה. אבל ליחיד, או אפילו לבית דין אם לא נתבררה להם אמיתת הדברים הניכרים כי אם על ידי התובע, לא ניתנה הרשות הזאת. ולכן מי שנגנב ממנו חפץ, ויש לו חשד על אדם אחד על ידי דברים ניכרים, ואומר זה לטובי העיר, ומשום זה מכים ועונשים אותו כדי שיודה, שלא כדין הם עושים, דלו יהא שדברים ניכרים הם כמו ראיה לעצם המעשה, וטובי העיר חשובים כמו בית דין, הלא צריך שידעו תחילה שהחפץ נגנב, וגם שיהיו עדים על הדברים הניכרים, או שהם עצמם יראו את הדברים הניכרים, אבל לא לסמוך על התובע להכות אדם מישראל, ואפילו רק להאמין לתובע אסור.
וצריך להזהר בכל הנזכר לעיל מאוד, שהיצר מטעה את האדם ומראה לו כמה דברים והוכחות כדי שיאמין את הדבר, ועל כן אין למהר להקל בזה.
 |
|
|