בס"ד
חח תודה כיף לדעת(;חח זה הבעיה.נפגשתי בעבר עם בחור ליטאי,מקורב לחב"ד וגם הוא טען כך...
ואמר לי בפנים פתאום"אני שונא ללמוד תורה",מרוב שמפחידים את הבחורים על העונש של מי שמבטל תורה והמשגיח מציק ואין קצת גיוון של חסידות,תנ"ך,הלכות והתוועדויות שמחות...ולא מלמדים ללמוד בכיף ומתוך אהבה לה'...אז לומדים מתוך פחד ותחרות להראות למדנות...ובסוף שונאים ללמוד תורה
אני אישית האמת?כרגע גם לא לומדת...אבל בהחלט רוצה לחזור...זה מביא המון סיפוק ושמחה לכל יום ומרגיש כמו מזון לנשמה...ברור שאין חשק בהחלה לפתוח דבר מלכות,אל כשמתחילים?רוצים ללמוד את כל החוברת;)
הכיף זה ללמוד ממקום שגם נהנים מזה ולא רק מתוך כפייה של חובה.
ללמוד מה שאוהבים...
יש אחד שאוהב הלכה.
יש אחד שאוהב גמרא בבלי/ירושלמי...
יש אחד שאוהב חסידות...
ויש אחד שאוהב סיפורי תנ"ך/סיפורים חסידיים/משניות/הרצאות מחזקות מדיסקים/יוטיוב...
כל אחד צריך ללמוד את מה שהוא מתחבר אליו ולפחות קצת משמח אותו(וזה בסוף גם יחזק אותו,כי זה בא מרצונו ולא בכפייה ומיאוס)...וכמובן קצת מדברים אחרים כדי לא להיות בור ועם הארץ בתור אבא כשהילד שואל משהו
