מי שמקפיד על מעשרות לא יכול לתת אותם לצרכי מותרות של אחרים.
קורת גג זה צורך בסיסי, אבל אפשר לחיות בשכירות. (ולא בטוח בכלל שבסופו של דבר יותר משתלם לקנות דירה) הם בכל מקרה ישלמו תשלומים חודשיים בעשרים/שלושים שנה הבאות, אז למה תורמים, שתהיה ירושה לילדים שלהם?
נ.ב. לא נראה לי שמי שלווה כסף לדירה מסתפק בכמה "אלפי שקלים"..
בס"ד
לא ממש.אחרי 20-30 שנה יש את גיל הזיקנה. כשלבן אדם אין כח לשלם שכירות. מי שהשיג בית משתמש בפנסיה כדי לחיות בכבוד ומי שלא?עלול להזדקק לפת לחם ושלא יהיו לו כסף לתרופות. ולדעתי לכל זוג מגיע להזדקן בכבוד.וזה כן צורך בסיסי קורת גג ללא שכירות לנצח.
וכן אשמח שיהיה לילד חרדי ירושה מאביו.כך זה יעזור לו גם לקנות דירה ולחיות בארץ ישראל בכבוד
אז יחיו בשכירות, מה קרה?אין מצוה לדאוג שמישהו יחיה בדירה משלו, אולי גם לתרום לו לאוטו כי לא נוח לו באוטובוס?
בס"דיש מצווה שכתוב "ותחוסו על נפש חבירכם"...תחוסו.מלשון מחסה.מה נפקמינא לומר מחסה קבע ולא ארעי.שאם אתה היית גבר עם המון ילדים היית רוצה לחיות בדירת קבע.ומכאן שצריך אתה להיות יהודי כשר ולדאוג לחברך.במיוחד שידוע שהיום הבנקים מקשים מאד על הרוצים לקנות בית.אם ה' בירך אותך בכסף? תפתח את ידך ותעזור כתרומה ,בכמה אלפים למי שנזקק לעזרהנשלח מהאנדרואיד שלי
_________________
חחחח איזה קורעת ... מה פתאום את ממציאה פסוקים ??אני לא מדברת על הלוואה של 2000-3000 , היא אשכרה בקשה שאני אלווה לה משהו בין 50 ל 100 אלף... ברור שלא תכננתי להלוות את הסכום הזה , אבל התחלתי להתלבט על סכום יותר קטן... אבל בכללי , אני לא רואה סיבה להלוות לאנשים לדירה , יש אנשים שזקוקים להלוואות עבור שכירות או אוכל לילדים..מדהים אותי אבל שאת חושבת שזה רלוונטי להלוות לכל אחד שמבקש , מתי תחשבי על לקנות דירה לעצמך ???
בס"ד
חחחח(;זה קודים שלי עם אדם:)...אה זה באמת סכום גבוה.
אמרתי לך שאין קשר לבין כספי לבין כספי מעשרות.
מבחינתי כספי מעשרות-לא שייכים לי.
כך שגם אם אין לי כסף לדירתי,עדיין אני יכולה להלוות/לתרום למישהי אחרת, במידה וארצה בכך ע"ח מעשרות
אני לא מנהלת חשבון מדוקדק כמה מעשרות אני מוציאה , אבל לדעתי אני מוציאה קרוב לחומש על תרומות , יש לי הוראות קבע לכמה ארגונים ואני גם מסייעת באופן קבוע לכמה מאחיי... לדעתי את יכולה לתת את המעשרות שלך להורים שלך , אני בטוחה שהם צריכים הרבה עזרה בפרנסת הבית
בס"ד
יפה כל הכבוד לך(:אני חושבת שגם את יכולה לתת להורייך...הם ישמחו לקבל
אם ישקיעו את ההון ההתחלתי זה ייהפך לכמה מליונים עד הפנסיה..
נשלח ב-16/8/2020 02:57
בתתימן כתבה:
בתתימן
חייכנית770 כתב:
יפה לך
אצלי מידע זה נכס ששווה יותר מכסף.ואני תמיד חוששת שאשכח ולכן צריכה את הספרים אצלי גם אם לא אפתח את הספר האהוב עלי... חשוב לי שזה יהיה בהישג ידי למקרה הצורך
כך שכל מידע שאני אוהבת?אני שומרת בכספת
כן אני לארג'ית בכסף שלי.(לא בהגזמה(;אלא כפי יכולתי) ומה שנותר חוסכת. אני עשירה בנשמה ובעז"ה גם אהיה כך תמיד
נ.ב
גם אני חוששת להיות תלותית.אבל גם לא יכולה לחיות בצימצום יתר בגלל חששות.
מתקשרים אלי לתרומה ממקום שתרמתי בעבר?אפילו אם זה בתקופה של בין עבודות... אני חייבת לתרום לפחות 20 ש"ח.ככה אני.תמיד אוהבת להיות מהצד הנותן
אצלי מידע שאני אוהבת צריך להיות מאוכסן במוחי ... אבל זה לא חוכמה , יש לי זכרון טוב אם אני רואה איזה משפט שאני אוהבת בספר אני משננת אותו לעצמי כמה פעמים בתקווה שאני אזכור , בכל מקרה תמיד אפשר לקנות שוב את הספר או לחפש בגוגל את האמרה הספציפית ...
בס"ד
אמממ זלא קשור לזיכרון טוב.
גם לי ב"ה יש זיכרון טוב
אבל אני אף פעם לא סומכת על זיכרוני.אני תמיד אוהבת שמה שחשוב לי גם נכתב/נשמר. לכל מקרה...
הרי את לא יכולה לזכור ספר שלם בע"פ... ואני לפעמים אוהבת ספרים שלמים. על חינוך/זוגיות. כך שזה צריך להיות לצידי.ולא כל ספר נמצא בגוגל.ולקנות שוב?לא כל ספר ניתן.יש מהדורה מוגבלת.ובכלל זה מתסכל אותי להתאמץ לחפש שוב,בגלל חוסר אחריות של חברה
שכירות זה בדר"כ פחות ממשכנתא על אותה דירה, ואין לך הוצאות כמו ביטוח דירה וביטוח חיים (חובה במשכנתא) ותיקונים (על חשבון המשכיר) ועוד.. תבדקי ברשת מה יותר משתלם - שכירות או קניה. בכל מקרה ההבדלים לכאן או לכאן לא ממש משמעותיים..
נשלח ב-16/8/2020 03:44
סטאטית כתבה:
חייכנית770 כתב:
סטאטית כתבה:
כבר לא עושים בדיקה נוספת לאשר שאני שלילית.. מדברים עם רופא המשפחה, והוא שואל כמה שאלות- על המצב הבריאותי, אם יש תסמינים, כמה זמן כבר אין תסמינים וכו', והוא זה שמאשר אם אפשר לצאת או לא... אבל הבנתי שיש פרק זמן כלשהוא, שאם אין תסמינים- זה כבר לא מדבק.. בקיצור, אף אחד לא סגור על עצמו, וברור שאני אקפיד על הכללים יותר, אומרים שהנוגדנים הם לחודשיים, ככה שאני עלולה עוד חודשיים להידבק שוב, וממש לא בא לי... אגב,חברות שלי צוחקות עליי, כי אני הכי פחדתי מהעניין של ההדבקה והכי הקפדתי על הכללים, ובסוף- אני זו שנדבקתי.. מה נעשה, הכל בידי שמיים...
בס"ד
את רצינית?אפילו לא בדיקה אחת לוודא שאת שלילית?
הם באמת "מחפפים" לדעתי...כי לוקח לנגיף 4-5 שבועות עד שמבריאים סופית...כך אמרו בהתחלה...
כן הכל משמים...אנחנו רק עושים השתדלות להישמר וכו'...ועדיף שאל תסמכי על הנוגדנים...הכל עדיין בבדיקה והתקופה לא ברורה;)
ואוו.. יש לי כל כך הרבה תיכנונים... נראה לי שהדבר הראשון שאני אעשה זה לנסוע לירושלים- כותל, לטייל, קניות... אני חולה על העיר הזאת, ובגלל הקורונה לא הייתי שם כבר מלפני פורים... כשהייתי רגילה להגיע לשם כמעט כל שבוע-שבועיים...
בס"ד
חחחח יפה לך
אני גם הרבה זמן לא הייתי שם... כ"כ רציתי לחגוג את הפורים שם
אבל אני חוששת.גם עכשיו כמה שפחות נוסעת באטובוסים אלא במונית שירות ורק למה שחייבת. אין אצלי בילויים כמעט.רק פארק קרוב וחנויות שיש להם דלת פתוחה לכיוון הרחוב...אני חולמת על ים,מקווה שאמצא את הזמן הנכון
שכירות זה בדר"כ פחות ממשכנתא על אותה דירה, ואין לך הוצאות כמו ביטוח דירה וביטוח חיים (חובה במשכנתא) ותיקונים (על חשבון המשכיר) ועוד.. תבדקי ברשת מה יותר משתלם - שכירות או קניה. בכל מקרה ההבדלים לכאן או לכאן לא ממש משמעותיים..
בס"ד
יהיה מה שיהיה...(למרות שלפי החישוב שלי המשכיר,מוציא מהשוכר את תשלום המשכנתא שהוא משלם בבנק!)
אצלי החינוך בבית שעדיף לאכול לחם ומים אבל קורת גג תהיה על שמי.
אני אוהבת להיות עצמאית ולהזמין טכנאי לבד במקום לרדוף כמו ילדה קטנה אחרי המשכיר כל חיי ח"ו. לא יכולה לסבול שמישהו יעיר לי למה שינתי משהו בדירה,גם כשאני כבר מחתנת ילדים ח"ו... אני רוצה לעצב אותה איך שבא לי ושאף אחד לא יפקח עלי...
בחיים מלמדים אותנו לחשוב כמו ילדים קטנים.
המורה מלמדת אותנו חומר ואנחנו כמו תוכי.במקום לעורר את סקרנותנו ללמוד חומר לבד ולהחכים. המנהל מנהל את חיינו. אח"כ המשכיר...
וכך אנחנו למדים להיות תמיד תחת פיקוח וסינר של מישהו.
במקום פשוט ללמוד מה שאנחנו אוהבים. ליזום,לעסוק ולהרוויח מתוך עצמאות. ולחיות בכבוד בלי משכיר על הראש.
אם אני רואה איזה משפט שאני אוהבת בספר אני משננת אותו לעצמי כמה פעמים בתקווה שאני אזכור , בכל מקרה תמיד אפשר לקנות שוב את הספר או לחפש בגוגל את האמרה הספציפית ... 
