עיונים בשיטת הרמב"ם בנושאים מחשבתיים

בעניין הנדון, אני מוסיף תגובה שהגיעה אלי לתיבת ההודעות
הכותב ביקש להישאר אנונימי

כאשר האדם חושב בשכלו אז באותה שעה שכלו עולה למרום כידוע כי אין שתי מחשבות שוכנות באדם אחד בעת אחת, ולכן שכלו הוא אז במרום, אמנם השכל שהוא מופשט וטרנסצנדנטי לגמרי אז הוא אין הבחנה בין היותו במרום לשעה שאינו עולה למרום, אבל חלק הנפש השכלית, בשעה שהיא דבקה במחשבות עליונות, נקרא שהיא עצמה עלתה למרום, כי הנפש השכלית כמו שאר חלקי הנפש, יש הבחנה ברורה באדם אם באותה שעה הוא דבק בנפש השכלית שלו בדבר עליון יותר או לא עליון )ולכן אפשר להסביר שהכל שכל, ואפשר להסביר שהכל נפש שכלית, ובנפש שכלית יש יותר מקום להבחין בין תחושה סתמית לתחושה של עלייה למרום, ולא תחושה בעלמא, כי אם זהו ביטוי לדבר אשר קורא את הנפש באותה שעה, כי כמו שאדם על ידי דבקותו במעשה ובאמונה זו או אחרת יימשך ליבו אחר מעשיו ואמונותיו, עד שתינטל ממנו הבחירה כך הנפש השכלית בשעה שהיא עוסקת ודבקה מאוד במחשבות מסויימות סוף שתינטל ממנו הבחירה ויהיה עולה למרום ממש, פירוש בלי שיעשה מעשה לשם כך רק מכוח הרגל דבקותו

 ^גכל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה