בס"ד
שמחה לשמוע שזה ריגש אותך
אנחנו לפעמים לא יודעים מה פעולה קטנה אחת שלנו עושה לשני...
תכננתי לפני ההתוועדות בבית לפרסם כאן את מה שפרסמתי בסוף מאוחר בלילה,אך בדיוק התכתבתי עם חברתי שהיגרה לחו"ל (לאיזור שבעלה חי לפני),היא בודדה שם ללא משפחה והיתה עצובה מאד,ילדיה היו חולים ואף בעלה היה עם שפעת,שיכנעתי אותה שתחגוג את היום ושלחתי לה את הסרטונים האחרונים ועוד כמה דברים משמחים...
היא הבטיחה לי שתחגוג ותנסה לשמוח,היא שמה את המחרוזת השמחה ברמקול וילדיה החלו לשמוח ולחייך,לעשות חנוכייה מלגו,הזמינו פיצה וחגגו ביחד,לבעלה חזר המצב רוח ואף היא חזרה לשמוח
מכאן למדים שלכל פעולה שלנו יש כח.ואנחנו אף פעם לא יודעים עד כמה מילה טובה שלנו,אכפתיות ויחס טוב לאחות/חברה יכולים לעזור בחיים ולשמח...
בקשר לאבטיח,שאלה טובה
הסרטון מתאר את סיפור הגאולה,כשהאדמו"ר הזקן היה בכלא,החוקרים שהיו שרים,העריצו אותו ושאלו איזה טובה יכולים לעשות עבורו,הרבי ביקש שייתנו לחסידים אות חיים ממנו,כי החסידים לא ידעו אם הוא חי/מת,מכיוון שהיו אסירים שהוציאו אותם להורג.
הרבי ברוח קודשו כיוון את השר והביא פרטי זיהוי על חסידו שהגיע לעיר שבו היה הכלא,השר עבר בכירכרה וזיהה אותו,רמז לו ללכת אחריו,השר נכנס לביתו וזרק מהחלון אבטיח...
החסיד פתח את האבטיח שהיה כתוב בו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
החסידים שמחו כי הבינו שהרבע חי
ואז המשיכו בפעולות הצלה,עד לשיחרורו מהכלא הרוסי...ב"ה
אגב,תודה על השיר שהקדשת אתמול הקשבתי...ממש יפה
טנקיייו לשניכם
