ארבע עשרה שנים עדין לא ראיתיו וממשיכה לחכות

נפלה לי הזכות לפרסם במשך ארבע עשרה שנים את מצוות מלווה מלכה בשם הבעשט מובא שיזכה לראות את דוד המלך .. עדין מחכה. תודה שאתם מזכים אותי מידי שבוע. הגאון הצדיק רבי אודי אבריצר זצל הקפיד מאוד לקיים מצוות סעודה רביעית במקום המקובל כציון דוד המלך ע״ה בהר ציון בירושלים, בקהל רב ובהמון חוגג. הוא היה טורח לקבץ בחורי ישיבה ולשכנעם להצטרף לסעודה זו, כן היה מביא כלי זמר לכבודו של דוד מלכא משיחא. פעם שאלו תלמיד חכם גדול מדוע בגילו המבוגר מוסר הוא את עצמו לקיים סעודה רביעית דווקא כאן, ענהו רבי אורי בפשטות, כאן זכיתי וראיתי את דוד המלך עליו השלום כשבא מעולם העליון להצילני, וכיצד אוכל לערוך את סעודתו שלא לידו. וכך סיפר, לפני שנים בתקופת מלחמת תש״ח, הקפדתי לאסוף קהל ולערוך סעודה זו בציונו של דוד המלך בעל הסעודה, באחד השבועות שרר מתח גדול בסביבה, ואנשים נמנעו מלהגיע לסעודה. נמלכתי בדעתי, עד שהחלטתי שהמצב אינו כה מסוכן, הלכתי לציונו של דוד המלך וסידרתי במקום. לאחר שסיימתי, עמדתי ליד הציון ואמרתי תהילים, כשלפתע שמעתי קריאה בערבית ״אטבח אל יהוד״. משנשאתי את ראשי לראות מה מתרחש, ראיתי מבעד לחלון שני ערבים וסכינים בידיהם. החלונות בחדרי הציון עשויים היו מסורגי ברזל עבים, וכדי להגיע לשוחטני היה עליהם להקיף כמה בנינים, כך שניתנה לי אורכה של מספר דקות לנסות ולהימלט. נסתי לעבר הבנין הסמוך, שבצידו היו מדרכות לחצר העליונה, אולם לאחר כמה רגעים שמעתי את צעדי הערבים המחפשים אחריי עולים בגרם המדרגות למקום שבו שהיתי, והבנתי שפסע ביני ובין המוות. התחלתי לומר וידוי והתכוננתי לגרוע מכל, לפתע ראיתי למולי את דוד המלך בבגדי מלכות וכתר זהב על ראשו, הוא פנה אלי ואמר, רב אורי אל תירא, עצום את עינייך. עצמתי את עיניי , ולאחר פחות מרגע מצאתי את עצמי ליד תחנת הרוח בשכונת ימין משה מול הר ציון.