על המצב העגום בבתיה"ח בניו יורק:
בתוך הצער על מאורעות הנגיף, יש דבר מיוחד שזכו בני ארץ ישראל מה שלא זכו תושבי רוב העולם בכלל ותושבי ניו יורק בפרט.
בא"י היתה תחושה ברורה עד כמה חיי אדם יקרים, גם אם מדובר בישיש בן מאה ונעשה כל מאמץ להציל ולשמור על החיים, לעומת זאת, בשאר המדינות חשו את הזלזול המחפיר בחיי אדם, ומעדויות ששמענו ממשפחות הרבה, אפשר כמעט לומר בוודאות כי רוב הנפטרים שומרי תורה ויראי ה' בניו יורק מתו עקב ההזנחה של בתי החולים, שאפי' לא נתנו אפשרות לעקוב ולהשגיח על החולים, רק השליכו אותם פנימה כעוד מספר ואולי אף זה לא.
סיפר לי אברך שקיבל טלפון מביה"ח מיימונידיס בבורו פארק כי אביו נפטר ושיבא לאסוף את גופת אביו המנוח, כאשר הגיע לשם, היה בהלם, כי אביו כבר היה 4 ימים מאושפז שם ועדיין שכב עם הבעקיטשע בלי שיחליפו אותו, והלה פרץ בבכי והתבייש לספר לי שאביו הנכבד היה מטונף כולו מהפרשות גופו כי לא החליפו אותו ופשוט נתנו לו לגווע, וזה רק דוגמא אחת.
לא הייתי מקבל את דבריו, לולא הייתי עד וראיתי במו עיני וחשתי על בשרי את התנהגותם, כדלהלן:
לפני שנה ומחצה, קיבלתי שיחת טלפון מאיש הצלה מניו יורק, כי אחי הבכור שהגיע לארה"ב (להשתתף בשמחת הנישואין בבית האדמו"ר מבאבוב שליט"א), אינו חש בטוב והצלה מפנים אותו לביה"ח מיימונידיס, כמובן שעזבתי הכל ונסעתי מיד מלייקווד לביה"ח, מרחק כשעה וחצי.
הגעתי לחדר מיון (עמערדז'ענסי רום בלע"ז), אחי ז"ל שכב שם מתייסר מכאבים מבלי שאף אחד מביה"ח יעיף מבט לעברו, וכמוהו שכבו עוד עשרות ונראה שפשוט לא מזיז לאף אחד, מיד התחלתי לנסות להזיז עניינים, אך לשוא, תאמינו או לא: יותר מיממה הוא שכב כך, עד שבכלל התחילו לבדוק אותו, חשבתי שאני מתפוצץ, שאלתי את סובביי האם אני באיזה מדינת עולם השלישי באיזור נידח באפריקה, או בניו יורק רבתי?
לא אאריך בתיאורים, כי קשים עלי הדברים, רק לאחר מכן שמעתי כי אדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א כבר מזמן רב אסר על כל חסידיו לדרוך כף רגלם בבית החולים הנ"ל.
למרות שבשאר בתי החולים בניו יורק גם היה גרוע מאוד, ותיאור חי מכך היה שבוע שעבר במגזין משפחה מפי החזן ידידי הרב יצחק מאיר הלפגוט שליט"א, שאושפז במנהטן וכפסע היה בין חיים למוות עקב החוסר איכפתיות וחוסר שימת לב הנוראה, זה לא הגיע לאפס קצהו של מה שהתרחש בין כותלי ביה"ח הנ"ל, וחשוב שהדברים יגיעו לידיעת הציבור.
שוחחתי על כך היום עם רב גדול ומפורסם שמכיר את בתי החולים כאן, וכך אמר לי בכאב: מה שאמרו חז"ל 'טוב שברופאים לגיהנום', היינו, שהטובים שבהם יזכו לפחות להגיע לגיהנום, לעומת הלא טובים שבהם, שאפילו לגיהנום לא יזכו להגיע.
שבת שלום ומבורך, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא
ישראל אהרן קלצקין
