בהלה וטעויות מדעיות: למה אף אחד לא יודע להסביר את דעיכת המגפה בישראל
בניגוד לתחזיות, מספר חולי הקורונה דעך עם הסרת הסגר אף אחד אינו יודע לומר אם הקורונה נעלמה (כמו הסארס) או שהיא צפויה לחזור מדי חורף (כמו השפעת) לפי המומחים, "הקורונה לא מאיימת על קיומנו, והדרך הכי נכונה להתמודד עמה היא הרבה בדיקות, ומתינות"
מירב ארלוזורוב
25.05.2020
מספר חולי הקורונה החדשים המזוהים בישראל בשבוע האחרון נע בין 10 ל–20 ביום. זאת על אף שחלף כבר חודש מאז החלו ההקלות בסגר, ובשבועיים האחרונים מרבית סממני הסגר נמחקו כמעט כליל — כולל התקהלויות של אלפי בני אדם בחופי הים, בהופעות, בתורים בחנויות, והפטור מחבישת מסיכות בשל השרב הכבד.
כל מה שכדאי לדעת - הצטרפו לערוץ הטלגרם של TheMarker (להורדה - באנדרואיד, באייפון)
ביום שבו נפתח משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע החשד העכור שנתניהו ניצל את משבר הקורונה באופן ציני כדי לצור אווירת בהלה ולקדם את הקמתה של ממשלת חירום מופרכת בגודלה — חייבים להודות שלא רק הפוליטיקאים יוצאים ממשבר הקורונה בגובה נמוך. גם המדענים יוצאים מהמשבר הזה ממש לא טוב. לראיה, לא היה אף מודל של מגפת הקורונה שחזה שעם הסרת הסגר מספר החולים היומיים ידעך.
הרשמה מהירה לניוזלטר
הירשמו עכשיו להמלצות הקריאה של TheMarker
הרשמה בקליק
מודלים שונים הזהירו מפני העלייה הצפויה במספר החולים, והיו ויכוחי ענק בין משרדי הבריאות והאוצר אם רף של מאה חולים חדשים ביום או שמא 300 חולים חדשים ביום יהיה הסמן שבעקבותיו נצטרך לסגור מחדש את המשק. רק שעם 10 חולים חדשים ביום, לא הנתון הזה ולא הנתון האחר רלוונטיים.
איך זה שכל המודלים שנבנו לחיזוי המגפה טעו? השאלה הזו מפלגת את העולם המדעי בישראל, ומעוררת איבה בין הפיזיקים והמתמטיקאים לבין האפדימיולוגים סביב השאלה מדוע הראשונים הובילו את ניהול המגפה בישראל, ולא האחרונים.
מאז פורסם בתחילת מארס תרחיש האימה של מכון גרטנר, מכון המחקר העיקרי של משרד הבריאות, שחזה בין 8,600 ל–21,600 מתים כתוצאה מהתפרצות הקורונה בישראל, המודלים של הפיזיקאים שלטו בחיינו. ישראל הוצפה במודלים שניסו לחזות אם מספר החולים הקשים יעבור את סף הקיבולת של מערכת הבריאות שלנו — להלן, השטחת העקומה. המודלים הללו נבנו כולם בידי פיזיקאים או מתמטיקאים, שהם כולם מומחים בתנועת חלקיקים ובטורים מתמטיים סבוכים. רק שאף אחד מהם אינו מומחה בנגיפים, וגם לא בבריאות הציבור.
המודלים כולם הניחו הנחות מתמטיות שונות לגבי שיעורי ההדבקה של הנגיף שהתבררו כשגויות. באורח מעצבן במיוחד, התברר כי נגיף הקורונה הוא יחידה ביולוגית, ולא חלקיק, וכי הוא מסרב להיכנע לכללי המתמטיקה. הממזר הקטלני הזה לא למד 5 יח"ל מתמטיקה, ולחרדתם של כל המודלים עלה החשד שהוא נוטה לשנות התנהגות. למה? אולי בגלל שינויי טמפרטורה, אולי בגלל הבדלים במגוון גנטי, אולי בגלל עמידות. העובדה היא שכל המודלים חזו כי מספר החולים יגדל עם הסרת הסגר — וההפך המוחלט הוא שקרה.
הסתמכות יתר על מודלים של פיזיקאים
זה היה, כמובן, האות לאפידמיולוגים — המומחים לבריאות הציבור ולמגפות, שכל מהלך ניהול משבר הקורונה פסח עליהם — לפתוח את הפה. "לקחו מודלים של פיזיקאים, עם הנחות לא נכונות, ובגללם זרעו בהלה" אומר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל ואחד המבקרים הקולניים של אסטרטגית ניהול משבר הקורונה של משרד הבריאות. "המודלים הסתכלו על ספינת התענוגות או על איטליה, ושכחו שישראל שונה משני המקרים הללו באינסוף פרמטרים. אפשר וצריך להעזר במודלים, אבל צריך לזכור שהמודל הוא רק כלי אחד מתוך רבים, וכלי שהוא חשוב פחות מניטור של נתוני התחלואה בזמן אמת".
לוין מדבר מתוך תסכול. הוא צפה איך משרד הבריאות — המנכ"ל משה בר סימן טוב, והסמנכ"לית, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי — מנהלים את המשבר מבלי להוועץ עם אנשי מקצוע שמתמחים בתנועה של נגיפים. סדצקי היא אפדימיולוגית, אבל היא פחות או יותר האפידמיולוגית היחידה שהיתה מעורבת בקבלת החלטות בניהול המשבר. כמעט כל המומחים האחרים בישראל שמתמחים בבריאות הציבור ובאפידמיולוגיה מודרו מתהליך קבלת ההחלטות.
באורח אבסורדי, זה כולל גם את האגפים הרלוונטיים בתוך משרד הבריאות. כך, המרכז לבקרת מחלות הוצא לחל"ת, ורק 15% מעובדיו המשיכו לעבוד בשיאה של המגפה הגדולה בישראל אי פעם. גם האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, שפועל תחת ממלא מקום, כלל לא הופעל.
המידור המקצועי הזה הביא להסתמכות יתר על מודלים של פיזיקאים, ולקבלת החלטות שייתכן כי היתה היסטרית ומוגזמת — אף שבזמן אמת היה ידוע שהתקפות של המודלים היא מוגבלת. "בוודאי שההנחה שלנו בנוגע לתנועת חלקיקים מתמטית היא בעייתית" מודה ד"ר מיכאל אסף ממכון רקח באוניברסיטה העברית, שבנה את אחד המודלים של המגפה "לא רק לנגיפים אנחנו מתייחסים כמו חלקיק מתמטי בעל התנהגות קבועה, גם לגבי בני האדם יש לנו הנחה כזו במודל. לכן בהכרח המודלים מציגים רק את התרחיש הגרוע ביותר, וכך צריך להתייחס אליהם".
אותה הבעיה היתה בתרחיש הייחוס ההיסטורי של גרטנר, שזרע בהלה והוביל להחלטה על הסגר הכללי. לדברי לוין, "התרחיש של גרטנר מניח שישראל מותקפת בארבע חזיתות בו זמנית, בהפתעה, ושאין צבא שמגן עליה. זה תרחיש בלתי סביר, כי הרי ברור שכשמגיעה מגפה אנחנו מתגוננים מפניה, גם באמצעות מערכת הבריאות וגם באמצעות שינוי ההתנהגות של הציבור". מכון גרטנר ניסה נואשות להסביר את הנקודה הזו, אבל אף מקבל החלטות לא טרח להקשיב.
בדיעבד, האפידמיולוגים טוענים שהמודלים של המגפות היו צריכים להיות כלי עזר בלבד, והכלי העיקרי למאבק צריך היה להיות זה של בדיקות אינסופיות, איתור נשאים ובידוד. "אפידמיולגיה זה מדע של עובדות, ולא של מודלים", אומר לוין "צריך לבדוק כל הזמן התפרצויות על בסיס גיאוגרפי, אם יש עדויות להדבקה ממשטחים, אם התקהלות על חוף הים מסוכנת כמו חדר כושר. זה עולם שלם של פרטים, שמתווספים ומשתנים כל העת, ורק על בסיס הפרטים הללו צריך לקבל החלטות".
לדברי מומחי בריאות ציבור, אם ישראל היתה חוקרת באופן שיטתי את כל החולים ועורכת בדיקות מקיפות, היא היתה מבחינה כבר לפני הטלת הסגר ב–19 במארס כי נתוני התחלואה מחוץ למוקדים החרדיים מתחילים להתמתן, וכי שבוע לפני הטלת העוצר של ערב הפסח, כבר היתה ירידה כוללת בתחלואה. אם היא היתה ממשיכה לחקור גם כעת, היא היתה מבחינה כי קצב הפחתת הריחוק החברתי שלנו היום הוא המהיר מסוגו בעולם, ומאוד ייתכן שהוא נמהר ומסוכן.
כך, הם לא יודעים לומר האם המגפה נסוגה זמנית בגלל הקיץ, או שהיא נסוגה בכלל. להזכיר, נגיף הסארס ממשפחת הקורונה, שתקף לפני כמעט 20 שנה, נעלם לאחר שמונה חודשים, עם הקיץ, ולא חזר מאז. לעומת זאת, נגיף השפעת, שמלווה אותנו כבר מאות שנים, נעלם בקיץ רק כדי לחזור שוב בחורף — ואיש אינו יודע להסביר מדוע ולמה השפעת היא מחזורית.
קול האפידמיולוגים עדיין לא נשמע
העובדה שעד היום לא יודעים להסביר את התנהגות נגיף השפעת אינה מעודדת מבחינת ההתמודדות עם הקורונה. המדענים, מתברר, יודעים הרבה פחות מכפי שהציבור חושב. זה קורא לצניעות ולמתינות, שהאפידמיולוגים הם הראשונים להודות בצורך בהן. "אנחנו לא יודעים מה האמצעי הטוב ביותר להתמודד עם המגפה, ויש סימנים שדי בריחוק חברתי מינימלי כדי להתמודד עמה" אומר לוין. "זה לא ארוע שואתי. ככל הנראה, מדיניות מתונה, שמבוססת על ניטור מתמיד של נתוני התחלואה, היא צורת ההתמודדות הטובה ביותר".
קולם הממתן של האפידמיולוגיים לא נשמע כלל במהלך ניהול משבר הקורונה. הוא אינו נשמע גם כעת — המל"ל מקימה צוות לזיהוי, חיקור ובידוד נדבקים בראשותם של צה"ל, השב"כ והמשטרה. זאת, כהכנה לקראת גל תחלואה שני אפשרי. האפידמיולוגים ואנשי בריאות הציבור שוב נפקדים מהצוות הזה. כנראה שלא למדנו דבר.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המרכז הלאומי למניעת מחלות לקח חלק משמעותי בבלימת נגיף הקורונה. המרכז ביצע ניטור על התחלואה בקורונה במתכונת הניטור שנעשה בכל עונת חורף על התחלואה בשפעת. האגף לשעת חירום במשרד הבריאות הוא למעשה חדר המצב הקבוע של המשרד. ייעוד האגף לשעת חירום להכין את מערכת הבריאות במדינת ישראל למתן מענה לאירועי חירום בשגרה ובמלחמה. פעילות האגף מבוצעת על פי מדיניות הנקבעת על ידי הרשות העליונה לאשפוז.
דה מרקר:
נשלח מהאנדרואיד שלי
