זינוק בחולי הקורונה? אחוז גבוה מאוד של "החולים חדשים" הוא אנשים חסרי תסמינים - שאינו מהווה "גל שני". פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן למדע ופרופ' יצחק בן ישראל מאוניברסיטת תל-אביב מסבירים
פרופ' יצחק בן ישראל, פרופ' דורון לנצט
פורסם: 10.06.20 , 12:37
לפני כחודשיים, התרחש במדינת ישראל אירוע קריטי במגפת הקורונה. מספר הנדבקים שהתווסף מדי יום הגיע לשיא של 765 ביום אחד, ואז החל לרדת. כשבועיים אחר כך, באמצע אפריל מספר הנשאים הפעילים שהגיע לשיא של 9,800 החל לרדת אף הוא, עקב הקטנת ההידבקות והתגברות ההחלמה. בשפת האפידמיולוגים, זוהי נקודת הזמן שבה ירד מקדם ההדבקה האפקטיבי ל- 1.0.
בזמן שחלף מאז אירועים אלה, ירד מספר הנשאים הפעילים פי 5, לכ-2,000, ושיעור התוספת היומית ירד מהשיא ל-10 חולים מזוהים חדשים ביום. תהליך זה כולו הוא טבעי, ונחזה על ידי מודלי המגפה המקובלים. האפידמיולוגים מתייחסים אל הנקודה שבה אנו מצויים כעת כאל התקרבות מרשימה לתום המגפה. לא פלא שהממשלה החלה בהליכים משמעותיים של הקלת הסגר, גם אם לא תמיד הובהרו במדויק הקריטריונים להחלטה זו.
בעשרת הימים האחרונים, אנו עדים לתופעה חדשה: מספר הנשאים המתגלה מדי יום גדל לרמה של כ-100 ביום, וכתוצאה, התחזקו הקולות הקוראים לעצור ואף להסיט אחורנית את הקלות הסגר החברתי. האם אכן מדובר בהתפרצות חדשה הנובעת מהסרת הסגר? או אולי מהתרופפות המשמעת של הציבור? האם אנו עדים לגל שני של המגפה? במאמר זה אנו מראים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, תוך שימוש בנתוני משרד הבריאות עצמם, כי כמעט כל הגידול היומי, הנראה חריג ומאיים, נובע משינוי הדרגתי (בלתי מוכרז ואולי אף לא ממש מכוון) במדיניות הבדיקה של משרד הבריאות.
הגידול היומי בחולים: נשאי קורונה בריאים
ספירת חולים דורשת כמובן הגדרת של מיהו חולה. בכל הארצות, כולל ישראל, מתבססת ההגדרה על שילוב הדוק למדי של הופעת תסמינים (כגון חום, שיעול, כאב גרון וקוצר נשימה) עם תוצאה חיובית בבדיקת נוכחות הנגיף. במשך רוב תקופת הקורונה אכן נטו הרשויות בישראל לאפשר את הבדיקה בעיקר לאנשים בעלי תסמינים, כך שהתוצאה היתה שבמניין החולים המוכרזים מדי ערב נכללו בעיקר אנשים שעמדו בשני הקריטריונים גם יחד, תסמינים ובדיקה חיובית.
התשובה לשאלת סיבת שינוי הגידול היומי במספר החולים נשענת על ניתוח מעמיק של הנתונים המסופקים על ידי משרד הבריאות. מדובר בבסיס הנתונים הכולל את נתוני כל 460,000 בדיקות הנגיף שבוצעו עד כה בישראל (מעודכן ל-4 יוני). הניתוח מראה ללא עוררין שהתוספת היומית המפחידה של חולים הנצפית בימים אלה היא עורבא פרח - מדובר בנשאים בריאים! על מנת להבין ניתוח זה ומסקנותיו יש להתייחס לתופעה מעניינת בעולם הקורונה – סיפורו של קרחון המחלה.
שיעור התחלואה בקורונה בקרב האוכלוסיות של מדינות העולם מתברר כקטן באופן מפתיע. בישראל חלו כ-0.2% מהאוכלוסייה, וגם בארץ כגון ספרד שהוכתה קשות במגפה מדובר ב-0.5% חולים בלבד. במקביל, מסתבר ש"מתחת למים" מסתתרים פי 5-10 יותר נשאים, כ-2% מהאוכלוסייה בישראל, כלומר כ-200,000 איש ואישה שהווירוס שוכן (או שכן) בהם אך הם חסרי תסמינים לחלוטין. כל עוד לא ביצעו בארץ "בדיקות רוחב" המופנות לאוכלוסיה כללית, הייתה תחתית הקרחון הזה, אותה מכנים הרופאים "נשאים אסימפטומטים", נסתרת מן העין, שהרי כמעט רק בעלי תסמינים זכו לבדיקה המיוחלת.
בשוך המגפה, ובהתמעטות החולים החדשים, המשיך משרד הבריאות לבדוק אלפי אזרחים ליום וכך עבר מבלי משים לאסטרטגיה שונה המגלה בעיקר נשאים חסרי תסמינים. המעבר ההדרגתי ביחס בין בעלי תסמינים לחסרי תסמינים מוצג בציור 4. ניתן לראות באופן כמותי, לאורך ציר הזמן, את התופעה שעד כה לא נתנו עליה את הדעת. מסתבר שבישראל עברנו ממצב בו רוב הנבדקים החיוביים לנגיף הם סימפטומטים (70%-80%), למצב בו רק 10-20% בכל סט של בדיקות חיוביות לנגיף הם סימפטומטיים.
"המאובחנים החדשים": רק 4% מהם חולים של ממש
בסיס הנתונים מאפשר גם לגלות עבור כל נבדק את מספר תסמיני המחלה שדיווח עליהם או שהתגלו. וכך רואים שהר העלייה בתוספת החולים היומית הוליד עכבר. מתגלה שבשבוע המסתיים ב-31 למאי מדווחים בממוצע 117 חולים ליום כנשאי נגיף. מהם 94 חסרי תסמינים לחלוטין, לעוד 19 יש רק תסמין אחד או שניים מתוך חמישה (מקרה תחלואה גבולי) ורק ל-4 נבדקים יש שלושה תסמינים או יותר, תוצאה המצדיקה להגדירם כנגועי קורונה. כלומר קבוצה של יותר מ-100 "חולים" מכילה 80% בריאים, 16% גבוליים ורק 4% חולים של ממש.
מגמה זו הולכת ומתחזקת: למשל ב-4 יוני (היום האחרון עבורו המאגר מעודכן) עלה מספר הבדיקות היומי ל-12,266, ובקבוצת נבדקים ענקית זו אותרו 130 נשאים (1%), מתוכם רק חמישה היו בעלי 3 תסמינים ויותר! בעצם מה שמתגלה על ידי הבדיקות הוא פועל יוצא של קיומם בארץ של 200,000 נשאים ללא תסמינים. הווה אומר, אם ימשיך משרד הבריאות לבצע כמה אלפי בדיקות ביום, הדעת נותנת שבעתיד הנראה לעין יתגלו כל יום עוד כ-100 ואולי 200 נשאים שרובם המכריע חסרי תסמינים, הווה אומר - בריאים.
לסיכום, נראה שהדרישות לחזרה לסגר מתבססות כול כולן על פרשנות שגויה של הנתונים. ספציפית, יש כאן התעלמות משינוי (בלתי מוכרז) של אסטרטגיית הבדיקה מ-"בדוק את מי שרופא מעיד כי הוא חולה" ל-"בדוק את כולם וחפש מי נשא". מסתבר שהעלייה במספר היומי של המוכרזים כחולים מעוגנת אך ורק בשינוי אסטרטגיה זה, ושאחוז גבוה מאוד של "חולים" אלה הם אנשים חסרי תסמינים שאינם מסכנים את סביבתם.
ייאמר, שחשוב מאוד שסוף-סוף מבצעים בדיקות רוחב בישראל לגילוי מתי המעט שאכן חולים ממש ולבודד אותם, אבל חיוני לפענח את התוצאות המתקבלות עקב התפתחות זו באופן רציונלי. קמצוץ של חולים פעילים ששיעורם אינו עולה עם הזמן באופן מעריכי (אקספוננציאלי) על פני ימים רבים, איננו מהווה בשום אופן "גל שני", ואף אינו מבשר אותו. תהיה זאת בכייה לדורות אם תובנה מוטעית, חסרת הצדקה אנליטית-מדעית, תעצור את הרכבות מלנסוע, את התיאטראות מלהיפתח ואת החינוך והכלכלה מלהחלים.
פרופ' דורון לנצט הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן ברחובות, ראש מרכז קראון לחקר הגנום; פרופ' יצחק בן ישראל הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטה, ויו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה
מקור: וינט
 |
|
|
