אסתי שוהם מגנוס:
עזבו ביבי. נגיד שהוא פרש מהמרוץ עוד בתחילתו (ובראש הליכוד עומד כרגע בכיר ליכוד אחר).
אני רוצה לדבר על תופעה ביזארית שלא נראתה מעולם בשום מדינה מערבית קודם לכן עד שהוקמה בישראל מפלגת כחול לבן.
מגיע אל המרוץ הפוליטי אדם מחוץ למערכת הפוליטית.
אין לו כל ניסיון קודם במשהו שאפילו דומה לפוליטיקה, לעבודה פרלמנטרית, לניהול מו"מ, ולבניית מערכות יחסים על בסיס אינטרסים ושיקולים כלכליים/חברתיים/מדיניים. נאדה. הוא מגיע ממערכת שבנויה על מסכת נוהלי פקודות, מרות טוטאלית וציות בלבד. ראש גדול זה כבר מזמן לא יתרון בצה"ל מאז שחיילינו הפסיקו ללמוד את משנתו של פאנפילוב.
והוא לא מגיע למרוץ הזה כדי להיות ח"כ מן השורה או שר.
הוא מגיע כדי להיות ראש ממשלה, כדי לנהל את מדינת ישראל.
רוב הציבור שאינו מכיר אותו כלל, מתחיל לתהות על קנקנו.
חזות נאה, תמיר, עיניים כחולות, שארית של מה שהייתה פעם בלורית ועם קצת פוטושופ קלינט איסטוודי וקצת סטיילינג שומרי המפרץ, מבחינת הלוק הוא עובר טוב.
עכשיו אנחנו רוצים לשמוע מה יש לאיש לומר.
משתררת דממה דקה. הוא לא אומר כלום. אוהו, אנחנו חושבים לעצמנו, פה יש מים שקטים חודרים עמוק, תיכף הוא יפתח את הפה ותישמט לנו הלסת. בכל זאת, האדם רץ על המשרה הבכירה ביותר במדינה ועומד להיכנס לנעליו של מי שהוא בן בית הן בבית הלבן והן בקרמלין. אמנם זכרנו נאום כלניות ביזארי בעיצומם של הקרבות, ואיזו אמירה אומללה על סיכון חיי חייליו כדי להבטיח את חיי אוכלוסיית האויב, אבל עוד לא ממש ידענו למה התכוון הגנרל המשורר.
ואז התחיל הזרם, בתחילה טפטוף קל, זרזיף קצת משעשע, שהלך והפך לזרם אדיר ומדאיג מאוד של משפטים שאין בהם היגיון תחבירי, כשלים לשוניים, טעויות חוזרות ונשנות בזיהוי שמות של אנשים מוכרים, ציטוטים מוזרים, תשובות לא קוהרנטיות, מלל חסר פשר, גמגום (לא פיזיולוגי), החלפה בין זכר לנקבה . . . צורת התבטאות המאפיינת או אנשים דמנטיים או אנשים הנמצאים תחת השפעת תרופות.
ברוב המקרים אין דיבור ספונטני כלל אלא קריאה ממסך טלפרומפטר. גם בקריאה נופלות שגיאות שפה מביכות.
בנוסף לכך מציגים לנו אותו בתוך סוג של ואקום אישי מוחלט. אין אישה לצדו, אין ילדים, אין נכדים, אין אחים ואחיות, כאילו ירד הטאלנט מעולם מקביל.
עכשיו, מה אנחנו אמורים לעשות עם זה?
התקשורת מתעלמת לחלוטין מהמציאות ההזויה הזו ואף עושה מאמצי על להסתירה.
ואנחנו אמורים לעשות כאילו לא ראינו ולא שמענו. כאילו לפנינו איזה מצב שגרתי ונורמטיבי?
אנחנו נמצאים בתוך מחול מטורף של העמדת פנים אחת גדולה שבה לוקחים חלק מיליוני בני אדם.
הלו? מה קורה פה ?
נשלח מהאנדרואיד שלי
