מי חיבר את תפילת 'ראשי חודשים לעמך נתת' במוסף.

פשטות הדברים כפי שאשר אומר שזה נתחבר אחר החורבן.  כמו שכתוב בגמ' שתפילות אבות תיקנום אין הכוונה שהאבות התפללו בנוסח שלנו (איזה? ספרד או אשכנז?) אלא תקנו את התפילה ובודאי התייחסו לשחרית או לערבית כמבואר בגמ'.
כך גם את המוסף תיקנה רחל אמנו, כמדוקדק בלשון הברכי יוסף, וכנראה שהיה לה נוסח מסויים שכלל את המשפט ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה וכו אבל כל שאר התפילה היא לאחר החורבן, ולא יעלה על הדעת שלפני בנין הבית ועד החורבן עם ישראל היה אומר שקר בתפילתו כשהקריב את הקרבנות בירושלים.

אם אינני טועה בכל הקרבנות יש דין רצון הבעלים, לרצונכם. גם כשכופין בקרבנות זה עד שיאמר רוצה אני.
 ברצון יכול להתפרש גם שיתקבל ברצון, גם זה שייך בכל הקרבנות, ונרצה לו.
באופן כללי, אולי המילה רצון היא משמעות הנחת הדעת, ולאו דווקא כמו שמקובל היום כמו חפץ. (לכן גם במקור זה רוצה ב ולא רוצה את).
ובזה יבואר גם התפילה בליווי ספר התורה בשבת, העולמות שברא כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל. איך שייך לומר שהעולם נברא ברצון של הברוא שעדיין לא נברא.