הרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יום שֶׁכֻּלּו שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעולָמִים.
מעולם לא דמיינתי כך את התוספת הזו לברכת המזון של יום השבת.
העולם כולו שובת.
שובת מעבודה, שובת מהתרוצצות, שובת מטיסות -
בזכות הווירוס, האטמוספירה מתחדשת והאוויר שאנו נושמים עכשיו, נקי מתמיד (למעט ביום כיפור).
זיהום אוויר קוטל יותר מתאונות דרכים,
ואולי בקורונה הזו יש גם ברכה...
לא בילויים, לא קניות, ים, פארקים, קניונים,
ממש כמו הדוסים בשבת.
משפחות משפחות מכונסות הבריות בביתן, בונות מחדש את שאבד בטרפת החיים המודרניים.
מה עוד מתכנן לנו השוכן במרומים?
תחילה עצר את הפוליטיקה.
אח"כ את התחבורה
את החינוך
את הכלכלה
מה המערכה הבאה בהצגה שעורך לנו הבמאי הגדול - אבינו אב הרחמן,
מה המערכה הבאה בהצגה
שבה כולנו
גם צופים
וגם משתתפים.
משה פייגלין
נשלח מהאנדרואיד שלי
