מורי ורבותי גם אם מדובר במקוואות של דאורייתא, שכחתם הלכה מפורשת שנפסקה ברמב"ם ובשו"ע.כדלהלן:
בראשית מא (נ): וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן:
תענית יא, א: אמר ריש לקיש: אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון, שנאמר: 'וליוסף יֻלַּד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב'.. בשנים של רעב "צריך אדם לנהוג צער בעצמו" (רש"י שם), ולפיכך אסור לו לשמש מיטתו. דין זה נלמד מיוסף שהתורה מדגישה לגביו: "וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב"; בניו נולדו לו לפני הרעב ולא בשנות הרעב, מכאן שאסור לשמש מיטתו בשני רעב. תנא: חסוכי בנים משמשין מטותיהן בשני רעבון. "חסוכי בנים", כלומר "חסירי בנים... שלא קיימו פריה ורביה" (רש"י שם) מותרים לשמש מיטותיהן בשני רעב.
דין זה נפסק להלכה ברמב"ם הלכות תעניות ג, ח: ... וכל מי שקיים מצות פריה ורביה אסור לו לשמש מטתו בשני רעבון...
אבל התוספות שם הקשו: הרי יוכבד נולדה בין החומות, ואותו העת עת רעב היה ועל כרחך שימשו מטותיהן בשני רעבון. ביחס לפסוק "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב, א) מובא בגמרא (סוטה יב, א): א"ר חמא בר' חנינא: זו יוכבד, הורתה בדרך ולידתה בין החומות, שנאמר: 'אשר ילדה אותה ללוי במצרים', לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. מכיון שיוכבד נולדה בין החומות בירידת יעקב וביתו מצרימה, וירידה זו היתה לאחר שנתים רעב (ראה בראשית מה, ו), נמצאנו למדים שלוי אביה של יוכבד שימש מיטתו בשני רעב.
לפי תירוץ התוספות יוצא '... לכולי עלמא לא הוי אסור, אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות, ויוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שימשו.
בשו"ע או"ח סי' ר"מ, יב: אסור לשמש מטתו בשני רעבון, (מו) אלא לחשוכי בנים, (פי' מי (מז) שאין לו בנים). הגה: (מח) וע"ל סי' תקע"ד ס"ד; והוא הדין בשאר צרות, שהם כרעבון (ירושלמי דתענית). וכן בסי' תקע"ד ובאה"ע סי' כד.
