אני מבקש מקוראי פוסט זה להפיצו ככול אשר יוכלו.
אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו.
שר הבריאות מר יעקב ליצמן.
חברי כנסת נכבדים
חברי ממשלת ישראל בהווה ולעתיד.
אסון גדול עומד לפיתחנו!
מגיפה כלל עולמית תקפה אותנו וההיתמודדות עימה לא תהיה קלה.
בשעה זאת, נקטה ממשלת ישראל צעדים שנועדו למנוע את התפשטות המחלה.
תושבי ישראל נצטוו לשבת בבתיהם ולא לצאת מהם אלא במקרים של חוסר ברירה.
וכמובן, היוצאים מבתיהם התבקשו לנקוט זהירות יתרה, לא לשוטט בחוץ ללא צורך-ולמגן עצמם ככול האפשר.
איני מתיימר להיות רופא או מומחה למחלות מדבקות, נשאר לי רק לקוות שצעדים אלו יעזרו במניעת האסון הזה והם נכונים ומוצדקים.
אבל, גם בשעה זאת, ישנם עדיין אלו שתפקידם מחייב אותם לצאת את ביתם.
בלעדיהם, לא תוכל מדינת ישראל לתפקד.
עובדים בתחום התשתית והשירותים, ימשיכו לצאת את ביתם לעבודתם מדי יום כדי שהאחרים הסגורים בבתיהם יוכלו לשרוד הלכה למעשה.
והנה בשעה זאת שבה אחרים סגורים בבתיהם ומצאו בהם מגן כלשהו, הרי שאותם "עובדים חיוניים" (שכותב פניה זאת נמנה עליהם) נמצאים בחוץ תוך שהם מסתכנים בהידבקות.
אותם עובדים, במפעלים, בעמדות שירות שונות, טכנאים, מתדלקים, מאבטחים, נהגים-כל אלו נמצאים בסיטואציה שבה הם עובדים בצוותא עם אנשים אחרים, או מעניקים שירותים חיוניים לקהל, או שלמעשה נעים ממקום למקום בין חלקי הארץ מתוקף תפקידם... דבר שחושף אותם בצורה מסוכנת להידבקות.
והנה, בשעה שכזאת, אף תקנה אינה מחייבת את המעסיקים שלהם לצייד אותם באמצעי מיגון אלמנטריים-בהתאם לנסיבות המצערות.
עובדים חיוניים רבים, בעיקר עובדי מפעלים, נהגים עובדי דלפקים, מוצאים עצמם שוב ושוב מעומתים מול מצב שבו הם נאלצים להיות מצופפים או לשרת אחרים, ללא הפרדה מספקת מהם, ללא כל אמצעי מיגון-וזאת משום שרבים מהמעסיקים, אינם רואים עצמם מחוייבים לספק אותם לאותם "עובדים חיוניים" שהם מעסיקים.
למעשה ניתן לדמות את המצב לחיילים הנשלחים לקרב בחזית ללא נשק.
אמצעי מיגון קיימים בשוק, אך רבים מאותם עובדים נמנים על השכבות החלשות וידם אינה משגת לרכוש אמצעים כאלו בעצמם-בעיקר משום שמחירי מוצרי המיגון(מסכות, כפפות, ג'ל אלכוהולי) בשוק החופשי טיפסו עקב ספסרות פרועה וערלת לב, לרמה שבה רבים מהם אינם יכולים להרשותם.
נודע לי על פניות של עובדים למעסיקיהם (ואף אני פניתי למעסיק שלי) שבה התחננו לפני המעסיקים לאמצעי מיגון ונעננו בשלילה, עד לרמה שבה אויימו רבים מאיתנו בפיטורים אם יסרבו להמשיך לעבוד ללא מיגון מספיק.
יש לציין שאותם עובדים, לאחר שעבדו חשופים שעות ארוכות, חוזרים אחר כך לביתם,שם נמצאים ילדיהם ובני ביתם שגם הם הפכו להיות בסיכון להדבקות.
זהו אסון בהתהוות!
רבות דובר על כך שאנשי צוות רפואי שנידבקו שלא באשמתם, הדביקו רבים אחרים... פה מדובר במאות אלפי עובדים, שרבים מהם עובדים ללא שום מיגון!
במידה שיידבקו, הרי שבניגוד לאנשי הצוותים הרפואיים הנמצאים בסביבה מבוקרת, איש אינו מפקח עליהם באופן מתמיד-כך שבמקרה של הדבקה, רמת הפצת המחלה עלולה להיות גבוהה בהרבה.
הבעיה חמורה במיוחד אצל נהגי המשאיות-כמוני-והמטפלים במטענים, שבלעדיהם לא יגיעו לציבור ציוד רפואי, מזון, דלק ומוצרים חיוניים אחרים.
לרוב עובדים הנהגים כשהם לא ממוגנים מחוסר ברירה- מפני שרבים מבעלי חברות ההובלה לא מוכנים לספק להם ציוד מגן-ולרבים מאיתנו, הנהגים, אין אפשרות לקנותו.
העובדה שרבים מאיתנו מסתובבים למעשה ברחבי הארץ מאיזור אחד לאיזור אחר, מעיר לעיר, מהווה פצצת זמן מתקתקת.
לא רק שהנהגים חשופים להדבקות, הם יכולים להפיץ את המחלה בכל רחבי הארץ!
אני באופן אישי כבר חושש לחזור לביתי מהפחד להדביק את היקרים לליבי.
נכבדי!
אם אנחנו אכן "עובדים חיוניים", מדוע אנחנו מופקרים-בזמן שמלאכתנו החיונית משאירה את המדינה הזאת על רגליה?
האם מעסיקינו יראו ברכה בעמלנו, אך לא יהיה ולו אחד שיחייב אותם לדאוג לעובדיהם למיגון-בהתאם לנסיבות הקיימות?
איך יתכן שיכנו אותנו "עובדים חיוניים", אבל בו בזמן נדמה שלצייד אותנו בהגנה מינימאלית אינו חיוני כלל וכלל...
אני פונה אליך אדוני ראש הממשלה-וכלל קוראי פניה זאת:
אנחנו, "העובדים החיוניים" מהווים את חוט השדרה והלב של מדינת ישראל בשעה קשה זאת!
ובימים אלו כמו בעבר, בזמן שתושבי מדינת ישראל יושבים בבתיהם, נהיה אלו אנחנו שנשמור על מדינת ישראל מקריסה.
אנחנו, "העובדים החיוניים", נזין, נתספק ונדאג לכך שאחינו, יתר האזרחים הנצורים בבתיהם, ללא הבדל, יוכלו לעבור בצורה הכי טובה את המשבר הנוכחי.
אני פונה אליכם בכל לשון של בקשה;
פנו אל המעסיקים אותנו וחייבו אותם לדאוג לנו להגנה מינימאלית!
בשעה זאת, תפקידנו מחייב אותנו בחשיפה פי כמה לעומת אחרים.
אנא מכם, אל תפקירו אותנו, אלו שדואגים לרווחתכם!
בכבוד רב ובברכת בריאות שלמה לכולנו.
קניגסברג הלל עדי
אזרח.
נשלח מהאנדרואיד שלי
