גם אני מבין את זה כך ונראה שזה באמת הפשט.
השגרה היומית של ירא שמים, נטילת ידיים, תפילה, ברכות וכיו"ב.
להבדיל מהחוויות הרוחניות הגדולות.
זה הכלל הגדול בתורה.
אבל מעבר לכך יש עוד תוספת קטנה.
קרבן התמיד שייך לכל עם ישראל, הוא אינו תרומת נדבן, מדובר בשגרה הדתית ששייכת לכל עם ישראל דרך תרומת מחצית השקל.
לא מדובר במשהו ששייך לשבט אחד או לנדבת עשיר אחד אלא משהו שמאחד ושייך לכולנו.
הלוואי שבימינו היינו יכולים להצביע על דבר אחד כזה שיאחד את כל עם ישראל.
נשלח מהאנדרואיד שלי