אחד שמדבר מהשטח
מי שמכיר אותי, יודע שאני חילוני גמור, אתאיסט-אגנוסטי, אבל ערב חג שני של פסח, יצא לי קצת להרהר על הרוחות הנושבות בארץ ועל השנאה המוטעית נגד החרדים.. אני פראמדיק כ-11 שנים, אני עובד במוקד טרם (רשת של רפואה דחופה ברחבי הארץ) כ-6 שנים בצוות הפרא-רפואי, מתוכם כ-3 שנים במוקד בני ברק, לפני כן עבדתי כ-3 שנים במוקד ברוממה בירושלים בזמן לימודי באוניברסיטה. אלו אזורים חרדים למהדרין. כרגע אני גם עובד בתור עוזר רופא במיון בבילינסון עקב היותי סטודנט לרפואה, וכל השנים האלו עד היום, יצא לי להיתקל באוכלוסייה החרדית לא מעט (בטרם ובבילינסון). חשוב לי להבהיר, אני לא מבין גדול או פרשן של החברה החרדית, אך יוצא לי להכיר את העדה דרך חברים/ות לעבודה שהם חרדים/יות, או מטופלים/ות. לאחרונה, עקב המצב, מלבד עבודתי במוקד טרם בבני ברק ובמיון בבילינסון, התחלתי גם לדגום ברחבי בני ברק דגימות של חולי קורונה בבתים של משפחות רבות ברחבי בני ברק דרך טרם (הרשת נותנת שירות של דגימות קורונה לקופת החולים). אני יום יום, קם בבוקר, עובר את המחסום שליד הבית שלי ברמת גן ונוסע ברחבי בני ברק הסגורה ודוגם משפחות ברוכות ילדים, זוגות צעירים, וקשישים שחיים בבידוד מוחלט. יוצא לי להיתקל בחברה, שכנראה רבים ממכם לא מכירים, שחלק מאיתנו חושבים שהם אשמים בכל תחלואות הקורונה, אז חשבתי קצת לשתף אותכם.. אתמול דגמתי משפחה מקסימה, עם מספר רב של ילדים שקראו לי אסטרונאוט (כי אני לבוש בכל דגימה עם חליפת מגן לבנה, מסיכה N95 ומשקף). באותה משפחה, כולם בריאים מלבד האב, שחולה בקורונה שיושב בחדר קטן מבודד ואינו יכול לצאת מהחדר, דגמתי אותו על מפתן הדלת והוא חזר במהרה לחדרו ולא יצא משם, בדרכי החוצה, העפתי מבט דרך המשקף המלא אדים והמחניק לעבר אשתו שנראתה עייפה ורצוצה, עם כל הזאטוטים מסביב, היא שם, לבד, דואגת למשפחתה הצעירה בזמן שהאב לא יוצא מחדרו במטרה לשמור על בידוד. אמרה לי שהיא מאוד מקווה שאני לא אידבק ושאני שומר על עצמי, מבעד לחליפה הרותחת ואגלי הזיעה שבטח היא לא ראתה כי המשקף מלא אדים, עניתי שהכל בסדר, אני מוגן. היא ביקשה אם אוכל להצטלם עם הילדים, כמובן ששמחתי, מזכרת לעתיד... לאחר מכן, דגמתי משפחה נוספת, כל המשפחה חולה, כשהתלבשתי מול מפתן דלתם (לבשתי את ציוד המגן וארגנתי את הכל), הגיעו זוג ילדים עם מספר מכובד של שקיות אוכל, כנראה אח ואחות, שכנים, בני 6-8, הם הסתכלו עלי בבעתה, ניסתי לחייך אליהם (אבל קשה עם כל הציוד מגן), הם עברו אותי מהר, הניחו את השקיות על מפתן הדלת וחזרו במהרה על עקבותיהם. גם היום, כשדגמתי משפחה שלמה, פתאום ילדה צעירה, עם מסיכה, שמה שקיות אוכל במפתן הדלת השכן, לאחר שסיימתי עם הדגימות, וכשהורדתי את הבגדים באופן סטרילי ומסודר, הדלת של השכנה נפתחה, וראיתי אישה מבוגרת מאוד, ששאלה האם באתי לדגום את השכנים, עניתי שכן. היא אמרה לי כל הכבוד, תשמור על עצמך והכניסה את שקיות האוכל בחזרה לביתה. גם האב של המשפחה שדגמתי, אמר שהלוואי שהיה יכול להציע לי כוס מים, אבל אסור. עניתי לו שהכל בסדר, אין צורך ושיהיה בריא, חג שמח ובשורות טובות (ואני מתחת לביגוד הרותח, מזיע, בקושי נושם וחולם על כוס בירה קרה ולא כשרה), נפרדנו באיחולים והוא סגר את הדלת מאחורי ואני התחלתי את הטקס הרגיל של הורדת הבגדים בשלבים, באופן נקי, פינוי הציוד באופן סטרילי וניקיון עם המון המון המון חומרי חיטוי....והלאה למשפחה הבאה... את המראות האלו, ראיתי לא מעט בתקופה האחרונה, בזמן שאני נוהג במכונית הקטנה שלי ברחבי בני ברק שנראית באופן הזוי, עזובה... הרחובות, שלרוב מתפקעים מהכמויות של תושבי העיר, פשוט ריקים, משהו שכמעט בלתי נתפס למי שמכיר את העיר. מי שלא ראה את בני ברק בערב חג, לא ראה אנדרלמוסיה בימיו, והיום? הכל שומם... לכל היותר, רואים ילדים קטנים, עם מסיכות, כפפות, מוגנים, או הורים צעירים מאוד, הולכים לסופרים, עומדים בתור במרחק של לפחות 2 מטר, וקונים אוכל, כולם מוגנים, כולם עם מסיכות וכפפות, וחלק מאותם ילדים ואנשים צעירים, קונים אוכל למשפחות שלמות שפשוט נמצאות בבידוד ולא יכולות לצאת מביתן. והמתפללים? כן, יש מקרים נדירים של אלו שמפירים את ההסגר, אבל המשטרה כל הזמן שם למנוע זאת. רוב הזמן, אני רואה מתפללים על אדן החלון, מתפללים בקול ביחד עם שכניהם שגם נצורים בביתם. לפני כמה ימים, כשעשיתי משמרת ערב במוקד בבני ברק, הגיע אדם חילוני שלא הרגיש טוב, בזמן שטיפלתי בו, הוא אמר לי שהוא פוחד פחד מוות מלהגיע לאזור, אבל הוא חשש שיש לו בעיה בלב ולכן הגיע... הוא לא היסס להגיד שכל המצב ב"אשמתם" (החרדים), וכל מה שקורה עכשיו מגיע להם. הסתכלתי עליו בעצב, ואמרתי שלא כך, שזה רחוק מהאמת. הוא לא השתכנע. לצערי לא יכלתי לספר לו את כל הסיפור שסיפרתי לכם כי חולים רבים חיכו לי שאטפל בהם... אז נכון, בהתחלה באמת הייתה סוג של שאננות, אבל השאננות הייתה נחלתם של רבים, לא רק של החרדים, ולא רק של החילונים, ידעתי לפני מעל חודש שהמצב יחמיר ונגיע למעל 10,000 חולים בקלות, אבל לא תיארתי לעצמי שאכיר חברה כל כך תומכת, עם אהבת הזולת שנרתמת לעזור לכולם. וכן, החברה החרדית גם עוזרת לחילונים וחלקם אף מטפל בכם בבתי החולים, במרפאות, במד"א, בהצלה ועוד ועוד, חלקם כרגע דוגם את החילונים לקורונה בדיוק כמו שאני, החילוני דוגם את החרדים לקורונה וכמו שחברי לעבודה הערבים, אנשים נפלאים, חכמים וחמים, דוגמים לקורונה, ומטפלים בכולם במוקדים, במרפאות, בבתי החולים, ללא הבדל של דת גזע ומין. והכל בגלל אהבת האדם ואהבת המקצוע שנקרא רפואה... חג שמח ובשורות טובות לכל עם ישראל, בריאות, ונעבור את זה ביחד! בתמונה: אני היום בערב החג, עם חברי לעבודה ישראל לאחר יום דגימות מפרך, ישראל הוא חרדי צדיק שעובד בטרם ומתנדב במד"א מספר שנים, ולקראת סיום התואר שלו בסיעוד (אל דאגה, זו שקית ריקה ולכן אין צורך במיגון). Israel Pruss נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
