תוקן על ידי כי55 ב- 05/05/2020 21:16:41

תוקן על ידי כי55 ב- 05/05/2020 21:13:20

בשנת 1835 גילה הכימאי השוודי ינס יאקוב ברסליוס תגלית מדעית חשובה: חומרים מסוימים עשויים להאיץ תהליכים כימיים בחומרים אחרים, ואף להעלות את ההסתברות להתרחשותם. את התופעה הוא כינה "קטליזה" ועד היום אנחנו משתמשים במילה "קטליזטור" לתיאור גורם המזרז תהליכים.

למה אני מספר לכם את זה? כי משבר הקורונה הוא קטליזטור של תהליכים שממילא החלו להתרחש במגוון תעשיות ותחומים, ואחד מהם הוא החברה החרדית בישראל.

בואו נחזור יחד לעת העתיקה בטרם התפרצות הקורונה, אי-שם לפני חודשיים, ונציץ רגע על הציבור החרדי בישראל. מה עושה הציבור החרדי נוכח מהפכת המידע, הטכנולוגיה והצרכנות שכולנו חווים ב-20 השנים האחרונות? את אותם הדברים, אבל לאט. עיון בשנתון החברה החרדית שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה, מגלה שאותן מגמות האופייניות לציבור הכללי – מתרחשות גם בציבור החרדי, רק שעל אש קטנה.

כך, למשל, בין השנים 2007-2018 נרשם גידול של 34% בשימוש במחשבים בחברה החרדית, ואחוז המשתמשים באינטרנט קפץ מ-28% ל-49%. גם רמת החיים נמצאת במגמת עלייה: שיעור בעלי הרכב במגזר החרדי הכפיל את עצמו ומגיע לכ-50% כיום, ונרשמת עלייה ברורה גם ביציאה לחופשות בארץ ובחו"ל.

אחד ההסברים לתופעות אלו הוא עלייה משמעותית באחוזי הניגשים לבגרות והמועסקים במגזר החרדי. אם בשנת 2002 רק 35% מהגברים ו-51% מהנשים היו מועסקים, בשנת 2018 המספרים קופצים ל 51% ו-76% בהתאמה.

אז החברה החרדית מתקרבת לאיטה אל הישראליות. מה היינו מצפים שתהיה תגובת החברה הישראלית לכך? לכאורה, הפחתה במתח הדתי ובתחושות הבידול בין חילונים לחרדים. אבל המציאות מספרת לנו סיפור אחר.

הפרדוקס החילוני:
חרדים אנחנו רוצים שתשתלבו, אבל לא באמת
לפי "מדד ההסכמות", סקר רחב היקף שערך הקונגרס הישראלי, מיזם חברתי של אוניברסיטת בר אילן וקרן מנומדין, 83% מהישראלים סבורים שקיים בישראל פילוג חברתי על רקע דתי. סקר אחר של הקונגרס הישראלי, שעסק במתחים חברתיים בתוך ערים בישראל, גילה שהמתח הדתי נחשב לגבוה ביותר בהשוואה למתחים אחרים.

סקר נוסף, שעסק בנושא ההדתה, גילה עובדה מעניינת: דעות הישראלים בנושא זה תלויות יותר בשיוך פוליטי של ימין ושמאל, מאשר בזהות דתית. במילים אחרות: בעוד שבמציאות העובדתית המגזר החרדי מתקרב לאיטו לשאר חלקי החברה הישראלית - המגזר החילוני, בדגש על השמאל, הולך בכיוון ההפוך.

אחד ההסברים האפשריים לתופעה המשונה הזו היא שהמגזר החרדי קרוב בהשקפת העולם הבסיסית שלו לימין, הגורס כי מדינת ישראל צריכה להיות יהודית, וממש לא קוסמופוליטית. וזה ממש לא מסתדר עם התפיסות האולטרה-ליברליות של השמאל החילוני בישראל. כך, בעוד יד ימין של השמאל מקרבת בכוח הזרוע את החרדים בעזרת חוקי גיוס וקיצוצי תקציב למיניהם - דוחה יד שמאל של אותו גוף, בשאט נפש, את אלה שאכן מתחילים להשתלב ולהשפיע, רק בכיוון האידיאולוגי הלא נכון לטעמם.

התוצאה: החברה החרדית קולטת היטב את דו-הפרצופיות הזו, ומסווגת אותה היישר ל"מתקפה על עולם התורה", מה שיוצר ציפוף שורות והאטה של תהליכי ההשתלבות. יותר משלפיד וליברמן תרמו לתהליך השתלבות החרדים בחברה הישראלית (ובפועל, הם אכן תרמו), הם גרמו לתהליך הפנימי המשמעותי הזה להיבלם.

הטיית האישוש: כך היא גרמה להידבקות יתר בקורונה בריכוזים חרדיים
הפרדוקס החילוני של קירוב וריחוק החרדים בו-זמנית הוא דרך אחת להסביר את הפער שבין ההשתלבות החרדית בפועל, לבין היחס המקצין רלפי חרדים. הסבר נוסף יכול להיות לקוח מתורת קבלת ההחלטות, והוא נקרא: "הטיית האישוש".

לפי הטיית האישוש, בני האדם יפרשו כל נתון שתביא בפניהם כך שיאשש את השקפת עולמם הקיימת, ויעשו הכול, באופן לא מודע, לא לקעקע את תפיסותיהם. עזבו לרגע את המינוח האקדמי, ופשוט היכנסו לפייסבוק או לטוויטר: לא משנה איזה גרף או טבלת נתונים תוצף שם בקשר למשבר הקורונה, המצדדים ב"רק ביבי" יפרשו אותו ככזה שמציב את ישראל בראש המאבק העולמי בקורונה, ואנשי "רק לא ביבי" יפרשו את אותם הנתונים בדיוק בדרך ההפוכה.

הטיית האישוש קיימת, כמובן, גם בציבור החילוני וגם בציבור החרדי. כך, אם אדם מסוים תופס את הציבור החרדי ובדלנותו כגורם שלילי ומזיק, הוא יפרש כל מידע שיובא בפניו בדרך שתאשש את תפיסת העולם הזו. הנתונים על השתלבות החברה החרדית ועל ההדתה שהבאתי לעיל, ניתנים לפירושים שונים, וכל צד יפרש אותם ככאלה שתומכים בדעות שהוא כבר ממילא מחזיק. קשה לשנות תפיסות עולם, גם כשיש מולן טיעונים עובדתיים כבדי משקל.

זה בדיוק מה שגרם לציבור החרדי להידבק בהמוניו בקורונה. אם תפיסת העולם הבסיסית שלך גורסת שיש להסתמך על גדולי ישראל, שלימוד התורה הוא הכרחי לקיום העולם ואין לבטלו בשום אופן, ושהמדינה הציונית לא מבינה כלום בקשר לשתי האקסיומות הקודמות - זה לא משנה איזה נתונים יוצגו בפניכם. אתם תנסו לפרש אותם עד הרגע האחרון ככאלה שמאששים את עמדתכם הראשונית.

זו הסיבה שלקח לחברה החרדית הרבה זמן, יחסית, להבין שהקורונה איננה איום חיצוני על עולם התורה; היא לא פוגרום ציוני במסווה, ואפילו אפשר למצוא דרכים מדעיות יעילות לא פחות מלימוד התורה כדי לעצור אותה.

האינסטינקט המיידי של החברה החרדית במצבי תקיפה הוא ללכת נגד הנחיות המדינה, בטח אם אלו כוללות סגירת ישיבות וחיידרים, כי מה הציונים האלה מבינים בדברים שחשובים באמת. סגירת בתי מדרש תנצח נגיף? נשמע כמו תירוץ ציוני לפגיעה בציפור נפשו של הציבור החרדי. רק כשהעובדות המשיכו להצטבר, וחלק מהן היו צריכות הנשמה, הכריעה המציאות את תפיסת העולם הקודמת. זו הסיבה שמשבר הקורונה כה משמעותי בחברה החרדית – הוא מביא להתפכחות כואבת.

מה לעשות עכשיו?
רצוי לעזוב את החרדים בשקט
החברה החרדית נמצאת במשבר עצום, ואת זה אני שומע כמעט מכל מי שאני מכיר בחברה הזו: משפחה, חברים, עובדים וקולגות. המשבר הזה, שכולל משבר פיזי בריאותי וכלכלי, בצד שבר רוחני מנהיגותי השקפתי, ישפיע ישירות על התהליכים שממילא מתרחשים מתחת לפני הקרקע במגזר החרדי.