לכבוד יום העצמאות.

מאחר ורבים לא מודעים לגן עדן שבו אנו חיים במדינת ישראל. ולכן גם לא יודע להודות ולהלל...
הקטע שמובא להלן, כפי שמתאר אותה הרב נתן נטע הנובר, מייצג את מה שחווינו מיום שגלינו מארצנו במשך כ 1700 שנה עד לתקופת ההשכלה. 

זה קרה לפני כ 280 שנה. זו רק דוגמית.  (לפני היות הציונות)

ומי שלא ברח, או שלא יכול לברוח, דמו בראשו. והרבה ק"ק אחורי הנהר ניפור הקרובים אל החלל, כגון ק"ק פריאסלב וק"ק ברישופקה וק"ק פריאטין וק"ק בארישפולי וק"ק לובען וק"ק לאחוויץ ואגפיהן שלא יכלו לברוח, ונהרגו על קדושת השם במיתות משונות קשות ומרות.
קצתם פשטו עורם מעליהם והבשר השליכו לכלבים, וקצתם קצצו ידיהם ורגליהם והשליכום על הדרך ועברו עליהם בקרונות ודרכום בסוסים, וקצתם פצעו בהם פצעים הרבה שלא יהיו כדי להמית, והשליכום בחוץ שלא ימותו מהרה, ויפרפרו בדמיהם עד שיצאה נשמתם. והרבה קברו בחייהם. ושחטו ילדים בחיק אימותם. והרבה ילדים קרעו לקרעים כדגים, ונשים מעוברות בקעו בטנם והוציאו העובר וחבטו בפניהן. וקצתן קרעו בטניהן, ושמו חתול חי בתוך הבטן, והניחון כך בחיים, ותפרו הבטן וקצצו בהן ידיהן שלא יוציאו החתול חי מן הבטן. ותלו הילדים בדדי אימותם. וקצת ילדים חתכו בשפוד וצלאום אצל האש והביאום אל אימותם שיאכלו מהם. ולפעמים לקחו מילדי העברים ועשו גשרים לעבור עליהם. לא הייתה מיתה משונה בעולם שלא עשו בהם, וכל ד' מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק.
והרבה לקחו הקדרים בשביה, ונשים ובתולות עינו ושכבו עם הנשים לפני האנשים, והבתולות והנשים היפות לקחו לשפחות ולאופות וקצת לנשים ולפילגשים.

כיוצא בזה עשו בכל המקומות אשר היו מגיעים שמה, וגם לעכו"ם שהיו מעם פולין עשו כהנה, וביותר להכמרים והגלחים. ונהרגו אחורי הנהר ניפור כמה וכמה אלפים נפשות מיהודים, וכמה מאות שהוכרחו להמיר דתם. וספרי תורות קרעו לקרעים ועשו מהם שקים ומנעלים לרגליהם, ורצועי תפילין לקחו לכרוך סביב רגליהם, וקצוצי תפילין השליכו בראש כל חוצות, ומשאר ספרי קודש עשו גשרים ברחובותיהם, וקצת לקחו לתחוב בקני השרפה, אשר כל השומע תצלנה אוזניו.

מקור:
http://www.daat.ac.il/daat/history/tkufot/yon-2.htm