|
|
| נשלח ב-4/5/2020 22:43 |
 |
| |
אם לא יסעו לא יצטרכו לבקש מחילה
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 22:44 |
|
| |
| שידור כתב: |  |
לא רק מחילה הרי זה תועבת ה" .
|
|
עוד מישהו שלא שמע על יעקב אבינו, יהושע בן נון וכלב בן יפונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 22:47 |
|
| |
אדם ושידור, לפני שמטיפים מוסר ומגלים את שנאתכם לדברים שבקדושה, תלמדו בשולחן ערוך מהי ההגדרה של דורש אל המתים (אוב וידעוני מספיק ללמוד חומש רש"י בפרשה הקודמת), ותבינו שאין קשר בין הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 22:53 |
|
| |
היצל
זה שאנשים רוצים להגיע, זה בהחלט מובן
אבל תוכל להסביר לי בבקשה מאיפה הרעיון הזה של לבקש מר' שמעון מחילה על זה שלא מגיעים?
(אני שואל זאת בלי קשר לקורונה, ומה באמת ר' שמעון היה רוצה)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 23:02 |
|
| |
רבי שמעון בבידוד עכשיו, עצוב לי, אבל הוא מכיר את זה עוד מקודם. כבר היה 12 שנה במערה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 23:28 |
|
| |
נוירולוג אמור להבין שזה תרגיל בגדי לקיים מעמד חוקי במירון, רק לא מביןשאם כבר אז למה לא בערב לג בעומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 23:34 |
|
| |
לשם מה זקוקים לאפר פרה אדומה ?
| היצל כתב: | | | אדם ושידור, לפני שמטיפים מוסר ומגלים את שנאתכם לדברים שבקדושה, תלמדו בשולחן ערוך מהי ההגדרה של דורש אל המתים (אוב וידעוני מספיק ללמוד חומש רש"י בפרשה הקודמת), ותבינו שאין קשר בין הדברים. |
|
הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.
הבורא יתברך מצווה אותנו להתרחק מכל טומאה וחשש טומאת המת כולל אוהל קבר ועצם וכד" . (אם כבודו כ"כ מלומד בתורה ) עד כדי שהאדם זקוק לאפר פרה אדומה כדי להטהר. מטומאת המת . ומה אתם עושים ודורשים תוך סגידה לאותם מתים ואין הבדל בין מת בעל יחוס כזה או אחר הואיל והתורה לא ציינה זאת . טומאה היא טומאה ולזה אתה מכנה "קדושה" . כנראה טחו עיניך מלדעת דעתו של הרמב"ם. את המשאבים והאנרגיה הזאת הפנו לחסד צדקה ומשפט כדברי הנביאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 23:40 |
|
| |
ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד :)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2020 23:42 |
|
| |
את זה הרמב"ם לא ראה ?
| היצל כתב: | | | ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד :) |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:00 |
|
| |
המנהג הקדום לעלות לקבר יסודתו בהררי קודש, כשהרמב"ם מציין שלא ילכו סתם לבתי קברות, בפרט לקברי צדיקים שעיקר זכרונם הם דבריהם. וכך לשונו:
והמלוין אותו [את המת אל קברו] אומרין לו: "לך בשלום"... ומציינין את כל בית הקברות, ובונין נפש [=מצבה] על הקבר. והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
ואכן, יש שהסתמכו על דבריו אלו של הרמב"ם כדי לקרוא לביטול המנהג לעלות לקבר, אף אם מדובר בקברי אבות או קברי צדיקים.
ואולם חכמים אחרים סבורים שכוונת הרמב"ם אחרת. הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא (מצרים, המאה הט"ז), למשל, טוען שהרמב"ם מתנגד רק לפתיחת הקבר כמנהגם של עובדי עבודה זרה, "אבל לפקוד הקברות מבחוץ [בלא לפתוח אותם] אין חשש בזה. וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם". הריב"ש13, רב יצחק בר ששת ברפת (אלג'יר, המאה הט"ו), מבקש אף הוא להסביר את דברי הרמב"ם המנהג הקדום לעלות לקבר אינו מקובל על כל חכמי ההלכה, כפי שעולה מפשטות לשונו של הרמב"ם9:
והמלוין אותו [את המת אל קברו] אומרין לו: "לך בשלום"... ומציינין את כל בית הקברות, ובונין נפש [=מצבה] על הקבר. והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות.
ואכן, יש שהסתמכו על דבריו אלו של הרמב"ם כדי לקרוא לביטול המנהג לעלות לקבר, אף אם מדובר בקברי אבות או קברי צדיקים10.
זאת ועוד. ראוי להזכיר שלפי ההלכה הקבר אינו מקום הראוי להתפלל בו, והמתפלל בבית הקברות חייב להתרחק לפחות ארבע אמות מן הקבר. וזה לשון הרמב"ם11:
בתי הקברות אסורין בהנאה. כיצד? אין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין עושין בהן מלאכה, ולא קורין בהן, ולא שונין בהן. כללו של דבר - אין ניאותין בהן, ולא נוהגין בהן קלות ראש. לא ילך אדם בתוך ארבע אמות של קבר ותפילין בידו וספר תורה בזרועו, ולא יתפלל שם. וברחוק ארבע אמות - מותר.
ואולם חכמים אחרים סבורים שכוונת הרמב"ם אחרת. הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא (מצרים, המאה הט"ז), למשל, טוען שהרמב"ם מתנגד רק לפתיחת הקבר כמנהגם של עובדי עבודה זרה12, "אבל לפקוד הקברות מבחוץ [בלא לפתוח אותם] אין חשש בזה. וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם". הריב"ש13, רב יצחק בר ששת ברפת (אלג'יר, המאה הט"ו), מבקש אף הוא להסביר את דברי הרמב"ם באופן שלא יהיו מנוגדים למנהג העלייה לקבר. לדעתו, יש להבין את דברי הרמב"ם בהמשך למה שכתב שם, שאין להקים מבנים לציון קברי צדיקים. ואם בכל זאת הוקם מבנה על קבר הצדיק, "לא יביט אדם לבקר מפני הבנין ההוא, כי אם למעשיהם הטובים יפנה, וזה די להם לזכרון תמיד". הרב שלמה קלוגר, מחכמי ההלכה בדורות האחרונים, יוצא אף הוא כנגד המלעיזים על מנהג העלייה לקבר, וכותב שיסודו בהררי קודש14, בין היתר על מה שנאמר בפרשת שלח. וזה לשונו:
דמימות עולם היא להתפלל על קברי הצדיקים, ומקרא מלא הוא, "ויבא עד חברון",15 שהלך [כָּלֵב בן יפֻנה] להשתטח על קברי אבות, וברחל "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל"16. ואמרו חז"ל דעל פי הדבור היה, כדי כשילכו בגלות, ילכו על קבר רחל... ולכן ודאי מימות עולם הוא ודאי כן.
תהא אשר תהא כוונת הרמב"ם, רבים מפוסקי זמננו מחייבים את המנהג שלא יהיו מנוגדים למנהג העלייה לקבר. לדעתו, יש להבין את דברי הרמב"ם בהמשך למה שכתב שם, שאין להקים מבנים לציון קברי צדיקים. ואם בכל זאת הוקם מבנה על קבר הצדיק, "לא יביט אדם לבקר מפני הבנין ההוא, כי אם למעשיהם הטובים יפנה, וזה די להם לזכרון תמיד". הרב שלמה קלוגר, מחכמי ההלכה בדורות האחרונים, יוצא אף הוא כנגד המלעיזים על מנהג העלייה לקבר, וכותב שיסודו בהררי קודש14, בין היתר על מה שנאמר בפרשת שלח. וזה לשונו:
דמימות עולם היא להתפלל על קברי הצדיקים, ומקרא מלא הוא, "ויבא עד חברון",15 שהלך [כָּלֵב בן יפֻנה] להשתטח על קברי אבות, וברחל "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל"16. ואמרו חז"ל דעל פי הדבור היה, כדי כשילכו בגלות, ילכו על קבר רחל... ולכן ודאי מימות עולם הוא ודאי כן.
תהא אשר תהא כוונת הרמב"ם, רבים מפוסקי זמננו מחייבים את המנהג
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:02 |
|
| |
מצדרביעי
| שידור כתב: | | ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי ליה אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות אמר להן אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד :)
|
|
מקורות מכל גווני הקשת בנושא זה-שעונים גל טענתך:
חסידים:
1) ר' יואל טייטלבאום בקונטרס על הגאולה והתמורה, ברוקלין תשכ"ז, עמ' קסו: "כל ענין הליכה אל הקברים אינו ענין אלא לבני אדם גדולים וצדיקים היודעין ומבינים סודן של הדברים, והוא ענין התדבקות נפש בנפש...אבל לבני אדם הפשוטים ובפרט מי שלא תיקן עדיין פגמי נפשו הוא סכנה גדולה שלא יתגרו ויתדבקו בו החיצוניים, דנראה קצת כדורש אל המתים."
האר"י: 2) באר היטב על שו"ע או"ח, סי' תקנט יז: "[מגן אברהם] וכתב בכתבי האר"י דאין לילך על הקברות אלא לצורך הלווית המת ובפרט אם לא תיקן עון קרי מתדבקים בו החיצונים".
ליטאים:
3) חכמת אדם, כלל פט ס"ז: "איסור דורש אל המתים... ואותן נשים וכן עמי הארץ שהולכין על קברי מתים וכאילו מדברים עם המתים ואומרים להם צרותיהם קרוב הדבר שהם בכלל זה. ונמצא שיש מן הגאונים שהיו רוצים לאסור להשטתח על קברי מתים."
4) ספר מעשה רב השלם, קונטרס הלכות הגר"א, עמ' רעב: "ותשמור שלא תלך לבית הקברות כלל וכלל ששם מתדבקין הקליפות מאוד וכל שכן בנשים, וכל הצרות והעוונות באים מזה."
5) אגרות משה, ח"ח, עמ' 19: "מאז מות אבי מורי הגאון ר' דוד פיינשטיין [נינו של הרב אברהם אחי הגר"א] לא פקדתי את קברו כיון שמנהג וולאז'ין היה שלא לפקוד את הקברים."
6) הרב סולבייצ'יק, איש ההלכה, עמ' 40-36: "הגר"א מוילנא, ר' יוסף איש בריסק, ר' חיים בנו, ר' משה בן בנו, ר' אליהו איש פרוזינא לא ביקרו מעולם בבתי קברות ולא השטתחו על קברי אבות. זיכרון המוות היה מטרידם מיגיעתם בתורה. יש ליהדות יחס שלילי אל המיתה והמתים. מת מטמא, קבר מטמא, אדם שנטמא במת טמא טומאת שבעה ואסור לו לאכול בקדשים ולהיכנס למקדש...ובשעה שהרבה דתות רואות בתופעת המיתה חזון חיובי... ולפיכך קידשו את המוות, את המת, את הקבר... הכריזה היהדות טומאה ביחס למת, ומאסה במיתה, בכיליון ובחרה בחיים וקידשה אותם. היהדות הנאמנה, שהיא בת קולה של ההלכה, רואה במוות ניגוד עצום וסתירה מבהילה לכל חיי הדת. המוות סותר את כל מהותה של חווית הדת המפוארת... קדושה מושרשת ומעורה בשמחה. שמחה היא סמל החיים הריאליים שההלכה מתגשמת בהם. אבלות ואנינות קשורות עם המיתה המתנגדת לקדושה. מיתה וקדושה הם שני כתובים המכחישים זה את זה ועדיין לא בא הכתוב השלישי להכריע ביניהם."
יהדות מרוקו:
7) הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים, פאס תרצ"ד, סי' רז: הרי לך ידידי שדבר זה להשטתח על קברי צדיקים יש לו שורש וענף בש"ס, ואך אם יש מצוה בדבר או לא? הדבר פשוט שאין בזה שום מצוה ולא שום כבוד לצדיקים ואפילו בעת צרת ציבור הוא שנוי במחלוקת, למ"ד הטעם הרי אנו חשובין כמתים ומהנו לזה גם קברי גויים.
ואפילו למ"ד שיבקשו רחמים (תענית טז ע"א) פשוט דהיינו דוקא תפילת ציבור היא שמעוררת אותם לבקש רחמים... אבל תפילת יחיד אין כחה יפה...ואין למדין מכלב בן יפונה שהיה יחיד דשאני קברי אבות העולם... ושאני כלב שהיה צדיק גמור וקדוש כידוע... אבל חוץ מזה פשוט שאין שום מצוה ולא שום כבוד לצדיקים להשתטח על קבריהם ... [ובעניין המצבות]... מצבות יקרות כדי שיהיו ניכרים לכל ויבואו להשתטח על קבריהם? ומזה למד הרמב"ם ז"ל [הלכות אבל ד ד] לצוות שלא יפנה אדם לבקר הקברות משום שאין בזה שום תועלת ומי שרוצה להתפלל בזכותם אף בביתו יוכל לעשות כן, כמו שאומרים בסליחות 'עשה למען אברהם יצחק ויעקב' וכו' אף שאין עומדים על קבריהם."
גילוי נאות-אני הק' נהנה מאוד ללכת למירון ל"ג בעומר בימים כתיקונם בשל האנרגיות השמחות המתפרצות, אבל וודאי חשוב להכיר את הצדדים האחרים ולו בשביל האיזון...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:11 |
|
| |
בונדמן
| שידור כתב: | |
לא רק מחילה הרי זה תועבת ה" .
|
|
כמה שנים אתם כבר בעלי תשובה ? רבי שמעון נכלל בגדר 'מתים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:21 |
|
| |
בכדי להצדיק את השנאה לדברים שבקדושה מותר גם לשנות מהאמת?
תסכימו איתי שהפוסקים הליטאים פחות רלוונטים לנושא (מלבד כשמדובר בהתרמה לקופת העיר), ולקחת ציטוט מאד חלקי שמובא לראיה (סניף בשפה ההלכתית) לפי רוב הפוסקים זה נכנס לגדר גניבת דעת ...
בעל הגאולה למיטב זכרוני זה מובא כחלק מההוכחות לייתר את העליה לקברים שנכבשו ע"י המדינה, והבאר היטב שם מדבר לא מדבר על קברי צדיקים.
אין יותר מגוחך מלהביא ראיה נגד מנהגי ל"ג בעומר מציטוט דברי האר"י הקדוש ז"ל.
ואגב, אם כבר ציטטת שאלה שאלה באתר ישיבה, תצטט גם את תשובתו של הרב מלמד שליט"א, ולשונו:
כבר התיחסתי לנושא זה. אכן יש דעות שונות בענין וכל אחד ילך בדרכו. לעומת החסרון שיש בגישה של עמי הארץ לקברים, אותם אנשים נקשרים לתורה וליהדות על ידי ההליכה לקברי צדיקים. והתנהגותם משתנה לטובה לא פעם אחרי תפילתם שם. בברכת הס קטגור וקח סנגור .
תוקן על ידי היצל ב- 05/05/2020 00:23:29
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:21 |
|
| |
מהרי"ל: "דבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר והמתפלל על קברי הצדיקים אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2020 00:30 |
|
| |
מחודד
| מצדרביעי כתב: | | נו, באמת...
נדיר למצוא מקומות בארץ שצפופים אפילו עשירית ממירון בל"ג בעומר.
וכל השוואה להפגנה חד פעמית בה גם מנסים לשמור מרחק היא מופרכת מעיקרה.
בנוסף, העובדות מוכיחות שצורת החיים הקהילתית בה החרדים חיים היא המדבקת ביותר, האם גם הקורונה אנטישמית? |
|
אני כל כך מזדהה עם הדברים.
עצם ההשוואה להפגנות החילונים היא כל כך מקוממת, וכי פתאום הם דוגמא עבורנו, שאנו כה מטיפים להתבדלות והתרחקות מהם ומהמונם?!
מצפים מאיתנו כציבור תורני ערכי ומוסרי שערך קדושת החיים הוא הערך העליון, שיכבדו ערך זה הלכה למעשה ולא ינסו בכל מיני סברות זולות ודמגוגיות פשוטות למצוא 'היתרים' ופתחים לחמוק מ'גזירת הקורונה'.
איפה המינימום של ההגיון הבסיסי?
איפה האחריות והערבות ההדדית?
|
|
|
|
|
