|
|
| נשלח ב-12/5/2020 19:49 |
 |
| |
והנה הרמב"ן מפרשת השבוע והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני ה' רופאך וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים כענין חזקיהו בחלותו (מ"ב כ ב ג) ואמר הכתוב (דהי"ב טז יב) גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים ואילו היה דבר הרופאים נהוג בהם מה טעם שיזכיר הרופאים אין האשם רק בעבור שלא דרש השם אבל הוא כאשר יאמר אדם לא אכל פלוני מצה בחג המצות כי אם חמץ אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם אחר שהבטיח (שמות כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו וכך אמרו (ברכות סד) כל עשרין ותרתין שנין דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא והמשל להם (במדב"ר ט ג) תרעא דלא פתיח למצותא פתיח לאסיא והוא מאמרם (ברכות ס) שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו שאילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה' אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים וזו היא כונתם באמרם (שם) ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר שכבר נהגו ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף (שמות כא יח) יש על המכה תשלומי הרפואה כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים כאשר אמרה (דברים טו יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מדעתו שכן יהיה אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אין מזל לישראל, ואין דינם מסור לטבע כלל. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 20:04 |
|
| |
| תמניא_אפי כתב: |  | והנה הרמב"ן מפרשת השבוע והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני ה' רופאך וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים כענין חזקיהו בחלותו (מ"ב כ ב ג) ואמר הכתוב (דהי"ב טז יב) גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים ואילו היה דבר הרופאים נהוג בהם מה טעם שיזכיר הרופאים אין האשם רק בעבור שלא דרש השם אבל הוא כאשר יאמר אדם לא אכל פלוני מצה בחג המצות כי אם חמץ אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם אחר שהבטיח (שמות כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו וכך אמרו (ברכות סד) כל עשרין ותרתין שנין דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא והמשל להם (במדב"ר ט ג) תרעא דלא פתיח למצותא פתיח לאסיא והוא מאמרם (ברכות ס) שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו שאילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה' אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים וזו היא כונתם באמרם (שם) ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר שכבר נהגו ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף (שמות כא יח) יש על המכה תשלומי הרפואה כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים כאשר אמרה (דברים טו יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מדעתו שכן יהיה אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אין מזל לישראל, ואין דינם מסור לטבע כלל. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
הרמב"ן בעצמו בספרו תורת האדם כתב: ומסתברא דהא דאמרינן נתנה תורה רשות לרופא לרפאות, לומר שאינו אסור משום חשש השגגה, א"נ שלא יאמרו הקב"ה מוחץ והוא מרפא, שאין דרכן של בני אדם ברפואות אלא שנהגו, כענין שכתוב (ד"ה ב' ט"ז) גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים. אבל האי רשות רשות דמצוה הוא דמצוה לרפאות ובכלל פקוח נפש הוא כדתנן מאכילין אותו ע"פ בקיאים וכו'.
פסק השו"ע (יו"ד שלו): נתנה התורה רשות לרופא לרפאות, ומצוה היא, ובכלל פיקוח נפש הוא. ואם מונע עצמו- הרי זה שופך דמים, ואפילו יש לו מי שירפאנו, שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות. וביאר הט"ז: דגם התורה הסכימה על זה שיהא רפואה ע"פ הטבע כי ירדה תורה לסוף דעת האדם שלא יהיה זכאי כל כך שתבוא רפואתו ע"י נס מן השמים ועכשיו אין שייך לומר דהאי קרא דרפא ירפא קמ"ל מצוה, דאלו האדם זכאי אינו צריך לכך ואדרבה היה צריך דווקא רפואה ע"י שמים, אלא דלפי דרכו של אדם רשות הוא לו, וע"כ הוה האידנא חיוב בדבר ומצוה היא כיון דלפי מעשה האדם חיותו תלוי בכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 20:08 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 20:09 |
|
| |
| יוחנןש כתב: | | איני יודע כמה רבי שמעון מחבב את:
בעלי הקרי,
מגדלי בלורית,
גלוחי זקן,
מסתירי פיאות,
לובשי קצר,
מתדמים לגויים,
מדלגי קטורת וקרבנות,
נטולי לבוש עליון,
חובבי הגיון טבעי,
מגחכי יחודים ותיקונים,
אינם בחביבותא,
אינם בחדוותא,
מה להם ולאור גליל העליון???
[כה צחקתי בקרבי, כאשר ראיתי את הקמפיין של 'רינה של תורה' ובכותרת ציטוט קטע מבר יוחאי - 'לובשי חושן תומיך ואוריך'. הטעות הקטנטנה הזאת לא היתה יוצאת לעולם ממי שנולד על ברכי שיר בר יוחאי].
|
|
יש משהו אחד חשוב שמשום מה דלגת עליו.
משום מה נראה לי ש'פויילע'ן ישועות' אצל ר' שמעון ע"י העמלים בתורתו, קצת יותר "שווה" ממרקדי בר יוחאי.
הגדוּלה הגדולה שאתה מדבר עליה "להוולד על ברכי שיר בר יוחאי", פרושו כנראה לא לחשוב ולא לדייק במה שאומרים, הנוסח האמיתי הוא כנראה לובשי חושן, ולא לבושי חושן! וכך הם הנוסחאות העתיקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 20:16 |
|
| |
| תמניא_אפי כתב: | | |
|
החזו"א באגרת (אגרות חזו"א ח"א קלו) כתב "וכשאני לעצמי, הנני חושב את ההשתדלות הטבעית במה שנוגע לבריאות, למצוה וחובה וכאחת החובות להשלמת צורת האדם, אשר הטביע היוצר ב"ה במטבע עולמו. ומצינו מאמוראים שהלכו אצל הרופאים מאומות העולם ומינים להתרפא והרבה מן הצמחים ובעלי חיים ומוצקים שנבראו לצורך רפואה, וגם נבראו שערי חכמה שניתן לכל לחשוב ולהתבונן ולדעת".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 20:30 |
|
| |
| לבחירתכם כתב: | |
| חריף_ומקשה כתב: |  | אותו רמב"ן גם כתב (בראשית ו ב) ולא נגזר עליהם העונש רק על החמס לפי שהוא עניין מושכל איננו צריך לתורה.
אז אל תתחיל לצטט לי כאן רמב"נים שאינם קשורים |
|
באמת אתה לא מבין את ההבדל?יש דברים שמצפים ממנו ללמוד מהנמלה והחתול רק הקדושברוכהו ברחמיו עשה לנו מהם מצוות ומי שנמנע מהחמס גם יקבל שכר אבל להגיד שרק מה שמבינין בהיגיון זה אמיתי זההההה אהבלהות
אם הנמלה תרצה להבין איך עובד הקיי 300 אתה מבין שזה מצחיק אז אותי מצחיק שאתה ואריסטו רוצים להבין למה ה אמר אנכי ה אלוהייך וזכור את יום השבת לקדשו דוקא על היין
|
|
הבדל בין מה למה?
ברור שיש מצוות שכליות ומצוות שמעיות. זה לא הוויכוח.
הוויכוח הוא האם להשתמש ב"הגיון טבעי"
כלומר, האם צריך להשתמש בהיגיון הבריא שחנן אותנו השם כדי להבדיל בין טוב לרע. ולהיעזר בזה כדי להבין טוב יותר את רצון השם. או שצריך למחוק את ההיגיון הבריא שטבוע בנו וכמו רובוטים לקיים הטקסטים הכתובים "בלי לעשות חשבונות".
לכן גם ציטטתי את האבן-עזרא
וחלילה חלילה שתהיה מצווה אחת מהן מכחשת שקול הדעת וכו', ואם מצאנו אחת מהן מכחשת שקול הדעת, אינו נכון שנאמין בו כי הוא כמשמעו, רק בספרי חכמינו ז"ל נבקש מה טעמו, אם היא על דרך משל. ואם לא מצאנו זה כתוב נבקש אנחנו ונחפש ככל יכולתנו, אולי נוכל לתקן אותה..
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 21:01 |
|
| |
אז הנה לך לשונו הזהב של החזו"א " ותלוי כפי מדת הביטחון, והמחמיר בכאן אין מוחין בידו" ההודעה לציבור למהר למקלט לפי מצב הנוכחי יש לחשוב להצלת נפשות, אך יש ליזהר ממלאכה דאורייתא בכל מאי דאפשר כיון שאין כאן סוף סוף שאלת נפשות לפנינו, ואף שאין הולכין אחר הרוב בפיקוח נפש, מ"מ בדברים רחוקים הרבה מפיקוח נפש אין דנים כפיקוח נפש, ותלוי כפי מדת הביטחון, והמחמיר בכאן אין מוחין בידו. אלא לעניין הוראה לרבים יש להורות בזה כדין פיקוח נפש, ומלאכות דרבנן אין להחמיר כלל. והמחמיר במלאכות דאורייתא אינו רשאי להחמיר ולמנוע מלהודיע לאחרים האזעקה, רק רשאי להשתמט ושיעשה ע"י אחרים, אבל במלאכות דרבנן אין ראוי להשתמט. אך לכבות הנר בבית האפל יש להחמיר שזה בכלל דברים רחוקים הרבה מפיקוח נפש ואין כאן גורם בטוח לפיקוח נפש במצב הנוכחי דיש כאן יותר מתלתא מי יאמר. (אין לי ספק שהחזו"א לא היה מתיר לנבדקי קורונה להרים את הטלפון בשבת שהחשש הוא הרבה פחות מהנ"ל) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 21:05 |
|
| |
להיפך. הסיכוי שימותו אנשים מקורונה אם לא ישמרו על ההנחיות, גבוה פי אלף מהסיכוי של אדם שלא נכנס למקלט למות מפגיעת טיל.
וביותר, שהחזו"א במפורש כותב שמותר להחמיר במלאכות דאוריתא, רק כשאינו חב לאחריני. ואילו כאן בקורונה הנושא הוא בעיקר חב לאחריני.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 12/05/2020 21:11:45
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 21:09 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
להיפך. הסיכוי שימותו אנשים מקורונה גבוה פי אלף מהסיכוי למות מפגיעת טיל. |
|
סליחה בתקופת מלחמת העולם השנייה והחזון איש לא היו טילים. מדובר בפצצות שהוטלו מן האוויר ונהרגו מהם הרבה יותר אנשים מאשר מהקורונה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 21:23 |
|
| |
| תמניא_אפי כתב: | | | חריף_ומקשה כתב: | |
להיפך. הסיכוי שימותו אנשים מקורונה גבוה פי אלף מהסיכוי למות מפגיעת טיל. |
|
סליחה בתקופת מלחמת העולם השנייה והחזון איש לא היו טילים. מדובר בפצצות שהוטלו מן האוויר ונהרגו מהם הרבה יותר אנשים מאשר מהקורונה. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
זה לא מנשה אם זה טילים או פצצות. מה שמשנה זה התדירות. ורמת הסיכון.
זה שנהרגו הרבה בלונדון והיה שם סכנה גדולה. לא אומר שאותו המצב היה גם באר"י. היה מדובר בחשש רחוק מאוד.
והיו מפעילים את האזעקות כששמעו טירטור חשוד. וכמעט במאה אחוז מהמקרים זה היה אזעקת שווא.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 12/05/2020 21:35:44
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 21:30 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
| תמניא_אפי כתב: | | | חריף_ומקשה כתב: | |
להיפך. הסיכוי שימותו אנשים מקורונה גבוה פי אלף מהסיכוי למות מפגיעת טיל. |
|
סליחה בתקופת מלחמת העולם השנייה והחזון איש לא היו טילים. מדובר בפצצות שהוטלו מן האוויר ונהרגו מהם הרבה יותר אנשים מאשר מהקורונה. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
זה לא מנשה אם זה טילים או פצצות. מה שמשנה זה התדירות.
זה שנהרגו הרבה בלונדון והיה שם סכנה גדולה. לא אומר שאותו המצב היה גם באר"י. היה מדובר בחשש רחוק מאוד.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 12/05/2020 21:26:03 |
|
אתה נכנס לקטנות ולוויכוחי סרק החזון איש כותב שמותר לסמוך על ביטחון כשאין פיקוח נפש לפנינו. זה המצב בדיוק עם הקורונה. בשבילי זה מספיק די והותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 22:18 |
|
| |
מצחיק לשמוע לימוד לכף זכות שציבור האנרכיסטים הללו לא שומרים על עצמם כי הם בעלי בטחון. אלא מאי, שביום יום הם שנוררים עלובים שאין להם שום בטחון, וכשיש להם כאב קל בבטן הם רצים לרופא, ורק בעניין הקורונה פתאום הם נהיו בעלי בטחון...
וכבר שמעתי פעם שאומרים בשם הגר"י קמינצקי זצ"ל, שבימינו אם מישהו יגיד לך שהוא בעל בטחון כנראה או שהוא עצלן או סתם טיפש. ובפרט בנדון דידן, שאדם לא יכול להיות בעל בטחון במקום שזה מזיק לאחרים או על חשבון אחרים. וכמו הסיפור הידוע עם הסבא מנובהרדוק ששלח לאחד מגדולי אותו דור מכתב בלי בול וכתב למטה ב"ב (בעל בטחון), והדווור ביקש מאותו גדול לשלם על הבול והוא לא הסכים כי אמר שלא יתכן להיות בעל בטחון על חשבון השני...
סוף דבר, רוב ככל גדולי הפוסקים מכל העדות והמגזרים מורים לשמור על כל תקנות הבריאות, ורק קומץ קטן חסר אחריות ואנרכיסט חושב שהוא יותר חכם מכולם ושכולם טפשים. הייתי מאחל להם בהצלחה בדרכם, הבעיה היא שזה עלול גם להגיע אלינו...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 22:22 |
|
| |
| תמניא_אפי כתב: | |
אתה נכנס לקטנות ולוויכוחי סרק
החזון איש כותב שמותר לסמוך על ביטחון כשאין פיקוח נפש לפנינו.
זה המצב בדיוק עם הקורונה.
בשבילי זה מספיק די והותר.
|
|
נעשה סדר.
החזון איש כותב במפורש שמותר לאדם להחמיר לעצמו בלבד. אבל אם הוא חב לאחריני אינו רשאי להחמיר!
מי שלא שומר על כללי הזהירות הוא חב לאחריני ובגללו אחרים עלולים למות ח"ו. חד וחלק! (רוצח קרוב למזיד)
ובנוסף, החזו"א מדבר במפורש על דברים רחוקים הרבה מפיקוח נפש. לא סתם כשאין פיקו"נ לפנינו כמו שכתבת. וכפי שהסברתי לך לא היו הפצצות באר"י (היה אירוע אחד או שניים). והאזעקות היו מופעלות כששמעו איזה טרטור חשוד. וכמעט כל האזעקות היו אזעקות שווא. זה מצב שרחוק מאוד מפיקוח נפש. אבל אתה כבר החלטת על דעת עצמך שזה בדיוק המצב עם הקורונה. כולנו יודעים שאתה מפיץ כאן פייק ניוז וחושב שאתה יותר חכם מכל המדענים בעולם ולשיטתך אין בכלל מגיפה וכו' וכל פעם אתה מגיע עם תירוץ חדש.
דבר נוסף, החזו"א התיר כדי לא לעבור על איסורים. אבל לא התיר בשביל מדורות לג בעומר או להתפלל דווקא בתוך מבנה בית כנסת וכדומה.
ואם אתה מחפש באמת להבין את החזון איש.
ולא סתם לצעוק ססמאות שמותר *לסמוך* על הביטחון כשאין פיקו"נ לפנינו.
תסתכל כאן
http://bneitorah.org/PDF/Shabbat/RavRubin-SHABBAT-Bitachon-vSakana.pdf
החזו"א לא התכוון שמותר לאדם להגיד אני סומך על השם ולזלזל בפיקו"נ. חס וחלילה.
המו"צ הנודע הרב רובין משכונת הר נוף בירושלים מסביר שמדובר במצבים שהחשש הוא רחוק מאוד.
ולכן מצד אחד אין חיוב של 'ונשמרתם'. ולמרות זאת מצד שני, מותר לחלל את השבת למי שחושש. כי אפילו על חשש מזערי הותר לחלל שבת מדין 'וחי בהם'.
ולכן מי שבדר"כ אינו נזהר כ"כ, רשאי להחמיר לעצמו ולא לחלל את השבת כי אין חיוב של 'ונשמרתם'.
ואין הכוונה שרק מי שהוא "בעל בטחון" רשאי לעשות כן, אלא הכוונה שכל מי שמחמת טבעו לא נשמר בדברים אלו, מותר לו להחמיר כי מדובר במצב שאין חיוב של 'ונשמרתם' כאמור.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 12/05/2020 22:32:52
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2020 22:25 |
|
| |
לגופו של אשכול, באמת תמוה מדוע הרב אזרחי הגיע. שאלתי אחד מגדולי הדור הקודם מדוע הציבור הליטאי לא הולך למירון בל"ג בעומר, וענה לי שאין לנו מסורת כזו. בישיבות באירופה לא עשו כלום בל"ג בעומר מלבד מה שכתוב בהלכה שלא אומרים תחנון.
אולי רצה לנצל את זה שהמקום ריק. תמוה מאד.
|
|
|
|
|
