ואם מספר החולים במאה שערים לא יעלה בעקבות ההדלקה?

תובנות ועובדות מחכימות במאמרים דלעיל.

*

לעניין עצם האשכול דנן;

הנני חש מאשכול לאשכול, ומרמת הכעסים והטינופים אשר 'עדת המחמירים' דלעיל (אל תדאגו, הם 'מחמירים' רק במצוה אחת) - כי הנה אנחנו מגלים ומגיעים לסיבה האמיתית הנסתרת של כל ההתנפלויות הללו והעליהום הרעשני על ה'אנרכיסטים' מבתי אונגרין.


כך העליהום שלכם טיפס בשליבות הסולם:

זה התחיל, בהתפארות אישית שאתם 'מעודכנים' ואילו החרדים האמיתיים, בני התורה והגדולים הם 'בורים' ואין להם ידע.
זה המשיך, עם המערכה כנגד התזה היהודית של 'תורה מגנא ומצלא'.
באמצע הלבשתם איצטלא של מערכה כנגד 'יענקוש'.
זה עבר, עם 'חב לאחריני''.
זה המשיך, עם 'מרן רבי גרשון אמר'.
כעבור שבועיים חזרנו שוב ל'רבי חיים קנייבסקי אמר'.
אח"כ כבר העיזו להעלות טיעונים בדמות 'דינא דמלכותא דינא
או גם את טענה קרובה של 'חילול השם'.
או למצער 'הפורש מדרכי ציבור'
עבר לענייני הכפשה על בורות, שמרנות, קיצוניות וכו' וכו' וכו'.

היום בל"ג בעומר הנני מתחיל לזהות את המרצע שיצא מן השק: קינאה !!

אלו הספונים בביתם 7 שבועות. חנוקים יחד עם הילדים. חונקים עצמם בכל הליכת ספורט עם מסכה חונקת ומסריחה. מדוכאים ועומדים על סף ההתמוטטות הנפשית.
והנה מתברר, כי ישנם קבוצות, עליזות וסמיכות, משוחררים וזורמים, שמקפצים ומרקדים, כאשר אנשים נשים וטף שמחים וצוהלים, ל"ג בעומר כמו בכל שנה. והכל בסביבתם הטבעית והחמימה.
למרות שכה 'שמחנו' שלא יהיה להם (לחסידים האלה) ל"ג בעומר במירון, ויעזבו את ה'אמונה התפלה' שלהם, והנה התמונות מראות, עוז וחדווה במקומו. ילדים חינניים על כתפי הוריהם, מגעי יד ביד, בלי מסכות ובלי בולשיט.

ועוד מעיזים להזכיר, כי יתכן שמתברר כי שכונת 'מאה שערים' אינה סובלת כלל וכלל מיתר השכונות. גם אחרי שהמצאנו כי 'כולם לא בודקים את עצמם', 'רובם שוכבים חולים בבית ולא מדווחים', והנה עברו כבר 3 וחצי שבועות, אחרי הטישים של מאה שערים (בשביעי של פסח) ולא נודע לנו על נפטרים חדשים וחולים קשים באחוזים ניכרים יותר משאר שכונות החרדים בערי ארץ הקודש.

זה כבר ממש מרגיז ומכעיס. מתברר כי לחינם אנחנו תקועים עם ההפחדות של גרוטו וסימן טוב, עם עקומות שטוחות או עקומות, וכל מיני מינוחים. ובבית פנימה כולנו נרגנים וחצי מדוכאים, כשמתקיים אצל רבים "בוקר תאמר מי יתן ערב, ערב תאמר מי ייתן בוקר".

בשלב זה, אנו ממש מ-ת-פ-ו-צ-צ-י-ם.  
קינאה, קינאה, חוסר-פירגון.

אז יש לכם בחירה להמשיך לעשות אף עקום, לאכול את עצמכם מקנאה. או תבחרו בדרך טובה ונורמטיבית, תבינו שאולי הגזימו לנו, ואולי באמת אנו חונקים את עצמינו ואת משפחתנו, ואת ילדינו בעיקר - לשווא ולחינם. כאשר בשכונות שלנו (הליברליים) יותר אין פחות תחלואה משכונות של 'החניוקים האלה ממאה שערים'.

ונמשיך/ותמשיכו להתפוצץ. הידד !!

תוקן על ידי יוחנןש ב- 12/05/2020 23:50:54