אל תהיו צדיקים יותר מהרבי

הרבנים מהסוג הזה, גם אומרים להם ללמוד ולהגות בתורה - כשהם עצמם מעבירים את יומם בלי עמלות של 'עצמות מדוכאות' על הבנת הקושיא השלישית של התוספות.
הם גם מטיפים להיות 'מסתפק במועט' כשהם דרים בהיכלי ארמנות פאר.

ועוד ועוד.

אבל כעת באמת, כנראה יש חילוק והבדל בין מי שהוא בקבוצת סיכון לבין צעירים וחסונים כאלונים

"שלא הייתי רוצה לפרטם כאן כי רבים הם על כן יהיו נא בעיניכם כאילו הייתי פורטן".

תן כמה שמות לדוגמה.

מלבד מה שציינו כאן, שאי אפשר להשוות את האדמו"ר לחסידים הצעירים (בזמן שאכן הזקנים נשארים בבתים ועדיין אינם מגיעים לבתי הכנסת)
הרי שישנה סיבה נוספת במחילה מפותח האשכול
מרגלית יקרה שומרים עליה יותר, למה? האם לא איכפת לנו על יתר הדברים שבבית? למה רק את התכשיטים שמים בכספת?
אתה לא סתם מרגיש נחיתות מול האדמור - עליו שומרים יותר, הוא אכן שווה יותר ממך...

אתה מדבר גם על רבנים מעל גיל 60 שע"פ ההוראות צריכים להיות בבית.

או רק על רבנים צעירים ובריאים?

והבעיה הגדולה יותר זה שאלו הצעירים שזה לכאורה לא משפיע עליהם, קופצים לביקור קצר אצל סבא וסבתא רק להביא להם לחם מהמכולת וכדו'.