שומר נפשו ירחק ממנו! בתי הדין בארץ ישראל מזהירים מפני ברלנד שר"י

לאן נעלם רבינו יצחק הספרן? או שיותר נכון לשאול לאן נאלם רבינו הספרן...

הפסק-דין הוא כנראה פסק תודעתי. כי בפועל אין שום תועלת מעשית, שכן אלה שמסביבו, יקבלו אותו בין כך ובין כך (ולחלקם, עצם התעסקותו בענייני תועבה, אף נעימה להם). ורוב כלל ישראל, אינם מושפעים ממנו, ולאחרונה אף סולדים ממנו. את ההכרה הציבורית הוא איבד מזמן.

אך, יש כאן חשיבות תודעתית, של הוקעת דייני-ישראל, שלא יאמרו שיש פחד ומורא ממנו. וככל שהאדם גדול קול המחאה צריך להיות יותר חזק.

בושה לנו, בושה לחסידי ברסלב (סוף סוף כל המגזרים בברסלב שנים טיפחו והיללו אותו, ולפני 40 שנה כשהגיע לשם, נכתב [בגליון 'מבועי הנחל') "כוכב חדש זרח בשמי ברסלב"), בושה לרבי נחמן, בושה לחסידים ולכל כלל המקובלים (שרק שם יש את העיוותים המוחיים, שאפשר לדרוך על ההלכה מפני 'אצילות' ומפני 'הנהגת צדיק' ו'תיקון עולמות'). בושה לכל חרדי ויראי בית ישראל, שהריחו כל השנים שהוא וקהילתו מוזרים ונספחים. ורק בערוב ימיו, לפני שבע שנים נודע כי הוא גם רב מעללים.
מוסר השכל - לא להאמין באיש, להיות צמוד לשו"ע, לא לקבל נשים בשופו"א. אין אפוטרפוס מקבל משנה תוקף. בפרט בהכירי אותו בדרך מסויימת, שהוא היה באמת 'צדיק' ובעל 'מסתגף', אך כנראה הטירוף והתבערה הפנימית, העבירה אותו על דעתו.
עוד מוסר השכל - לא להטיף לפרישות יתירה. כמו שהוא הטיף כל השנים. כי פרישות שלא במקומה מביאה להתפרצויות געש שלא במקומם.

לקבל את התורה, ואת טבע האדם כמות שהוא, והכל במסגרת ההלכה הצרופה.

אם היו מוצאים אותי סובר, כי יש להאמין לאיש, מעל השולחן ערוך. ויש אנשים שאינם מחוייבים לשו"ע - צריך להוציא פסק דין גם כנגדי. והיו הרבנים צודקים. כי אין מי שיכול לסבור אחרת. אלא בטעות ובחוסר הבנה.

אם כוונתך לעניין תקופת הקורונה. הרי שם היו דעות של כמה רבנים חשובים, מוצי"ם מובהקים, שסברו כי אדרבה לפי כללי השו"ע אין כאן 'שכיח היזקא' ו'ברי היזקא'. ואין שום הלכה אחרת. בפרט בחוגי העדה"ח שמעו ממוצי"ם ידועי שם בירושלים ובית שמש שסוברים כן.
נכון שהיו הרבה רבנים, ואולי אף יותר, שסברו אחרת. אבל כיון שיש אפילו 'יחידים' ואולי גם 'קיצונים' אך תלמידי חכמים מובהקים הסוברים שאין כאן שום פטור קיום מצוות כרגיל לפי השו"ע. בוודאי אפשר שהדבר יהיה מוכרח על ידי גדולי ישראל. 
אני מדבר כשיש הלכה 'ברורה', כלומר לא 'פרשנות' שאומצה על ידי רבנים פלוניים שיש חולקים עליהם, אלא פשוט חד וחלק באותיות וילנא של שולחן ערוך, או באותיות אשורית של ספר תורה - כנגד זה אפילו בת קול ואפילו אליהו הנביא אינו נאמן אחרת.
[בדיעבד התברר, שהמנטליות הרבנית היא שהכריע את הכף. כלומר רבנים ליטאיים, או מודרניים, או חוצניקים הם יותר חרדתיים מטבעם, או יותר תמימים ובעלי ראש קטן. לעומת רבנים חסידיים וירושלמיים שהם פחות חרדתיים בחיי היום יום. יותר זורמים יותר עליזים ויותר שמחים - ולפי 'המשקפיים' שלהם הוכרעה ההלכה בצורה אחרת. זאת מלבד, המעודכנים האובססיביים, הסמארטפוניסטים שהם לגמרו הלכו שבי אחר כל פיפס של איש מעונב ובעל בלורית. הם חסרי תקנה היו וחסרי תקנה נשארו.]

זאת התורה לא תהיה מוחלפת ולא תהיה תורה תורה אחרת!

אין לשום רב, רבי, אדמור, ואפילו 'שר התורה' את הכוח לשנות אות אחת מהתורה ומההלכה כפי שנמסרה לנו במסורת. ושום אותות ומופתים לא יכולים לשנות מצווה אחת בתורה!
אדרבה! ברגע שמנסים לבטל מצווה, אפילו מדרבנן זה סימן רע על מי שמנסה את זה שהמקור שלו הוא לא מצד הקדושה בל' המעטה.
זה כתוב במפורש בתורה: "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום וגו'" 

וצריך להיות לנו מינימום שכל לזהות בין האמת והזיוף לפי ההוראות שניתנו במפורש בפס' הנ"ל!
כמובן! לבי לבי על אותן בעלות תשובה תמימות וטובות שנפלו בפח של הרשע מפני שבאמת לא היו להן את הכלים לזהות את הזיוף. ואולי זה האלף בית שצריך ללמד בעלי תשובה מיד בהתחלה! 
והוא רחום יכפר, ויסלח לשגגתן?

כמובן שרבנים ואדמורים אמיתיים ששומרים על דיני יחוד בלי הנחות, או שלא מקבלים נשים בכלל, לא נופלים בדברים כאלה - דווקא בגלל שהתנהגותם משדרת שהם אינם חושבים שמותר להם לסמוך על עצמם והם מגדרים את עצמם בסייגים ע"ג סייגים. הם דווקא ערים לכלל ש'כל הגדול מחבירו - יצרו גדול הימנו' ונזהרים מאוד! למרות שהציבור סומך עליהם בעיניים עצומות.