בארה"ב סטטיסטית תוחלת החיים של שחורים נמוכה יותר מהממוצע.
אחד המחקרים המענינים שראיתי ניסה לראות אם יש קשר בין המצב הרפואי לרופא.
לקבוצה גדולה של שחורים הציעו להבדק בדיקות כלליות אצל רופאים.
רוב הנבדקים בחרו בבדיקות שאינן כוללות בדיקות דם. לא היה הבדל אם הרופא שנבחר עבורם היה שחור או לא.
ההבדל היה כשהרופא ניסה לשדל אותם לעשות עוד בדיקות (חינם) התברר שהמטופלים נטו להסכים ליותר בדיקות רפואה מונעת (סוכרת/כולסטרול/שומנים) כשהרופא היה גם הוא שחור.
מתברר שהאמון שנוצר עם רופא עם רקע דומה גרם למטופלים להסכים לקבל ממנו טיפול ועצות שלא היו מקבלים מרופא שאינו דומה להם.
חשבתי קצת על כך.
האם גם אנחנו כאלה?
אם הרופא למשל אומר לנו שצריך בדיקה לא נעימה או גרוע מכך, דיאטה ופעילות גופנית.
עד כמה הקירבה הנפשית והאמון יכולים לשנות את היחס שלנו לעצה?
האם רופא חסיד היה מצליח לשכנע חסיד להתחיל דיאטה טוב יותר מרופא חילוני למשל?
או אולי ההפך, אולי יש לנו קצת רגשי נחיתות והיינו מעדיפים את הרופא החילוני גם אם היה לנו רופא חרדי?
מה אתם חושבים?
נשלח מהאנדרואיד שלי
