כמה פסחים עשו במדבר

אם בכבש יש כ 35 ק"ג בשר יש בו כ 1000 זיתים וב פחות מ 2000 כבשים אפשר להסתדר. היות ושחיטה כשרה בזר חושבני שזה אמנם מבצע מעט לחוץ אבל אפשרי

ת"ט
זריקה כשרה בזר, אך לא קבלה. חצי דקה לקורבן זה מאוד מאוד דחוק.

מואדיב
חוששני שעליך לשפר את הבנת הנקרא שלך.

יש

כ 600 קבלות וזריקות ב360 דקות, קשה מאוד אבל בגבולות הדמיון

חושבני שמואדיב התכוין שהיות וזה היה אירוע ח"פ למדו מזה שדינו שונה 

נניח שאפשר 600.
לפי מה שאתה אומר זה יספיק לכל הגברים מעל גיל 20.
אז בעצם אתה אומר זה בלתי אפשרי לכולם.
וכדי שזה יעבוד לך כמו שצריך אתה צריך גם שהסרט הנע של הבהמות יעבוד כמו שצריך.

רק להביר - אין פה קושיה על התורה, שכן בתורה לא נאמר שהפסחים הוקרבו במשכן ודמם נשפך על המזבח.

600000 גברים שזה בהנחה סבירה  ממש לא יותר מ 1,800,000 גברים ונשים מגיל 12-13 עד המוות, וסביר שפחות.

הטעות שלי. חשבתי שהתכוונת 600 סך הכול.
אני עדיין מפקפק מאוד בהיתכנות של זה.
כאמור, כדי שהם יוכלו לעבוד רצוף, צריכים להיות תורים מסודרים. וכל מי שסיים צריך למצוא לעצמו מקום לטפל בכבש על לשלב הוצאת האמורים.
ואפשר גם להתחיל להתווכח כאן על ענייני דמוגרפיה (לפי מספר הבכורות עולה שהיו הרבה ילדים), ועל הזמן (יש 5.5 שעות זמניות כולל התמיד. האם גם הקטרת התמיד?).
ובסוף אחרי כל זה צריך גם להקטיר את הכול.
גם הרעיון שעל כבש נמנו אלף איש לא נשמע לי נורא ישים.

ת"ט
האמת כידוע כזית בכלל לא תלוי ברביעית וזה נקבע כך רק על פי טעות של תוס' (והגדילו האחרונים לעשות וקבעו יחס גם לפי הרמב"ם מה שלא היה ולא נברא).
אז לפי החישוב שלך אפשר גם להימנות עשרת אלפי איש על פסח אחד. אפילו עשרים אלף.

אגודל תלוי בסאה. צדקת בזה. אבל לא אגודל ולא סאה תלויים בזית. ולכן גם מ"ש בר"מ הוא שטות כדרכך בקודש.
ואם שנית ושילשת, כנראה שבראשונה לא ממש למדת.

אם כבר מדברים על הגמ' בפסחים, תוס' וטעויות. אז התלות שם בין אצבע לרביעית גם היא טעות שנעשתה מתוך הנחה שארבעים סאה שווים לאמה על אמה ברום ג"א, אלא שלא זו הייתה כוונת המשנה (אם כי הטעות כבר בתוספתא), אלא שחכמים שיערו שלאחר כניסת האדם למ' סאה יהיה כך. בירושלמי מסרו את שיעור רביעית באצבעות שלא לפי חישוב אלא לפי מה שידעו וזה כמובן לא מתאים. תוס' שם נדחקו ליישב בין הבבלי לירו', אלא שמלבד שנדחקו, גם עשו שם לא מעט טעויות בחישוב. אמנם, במשך מאות שנים אף אחד כמעט לא התחשב בזה אלא מדדו שיעורי נפח בביציהם ושיעורי אורך באמותיהם, ולאף אחד לא היה אכפת שהיחס לא מתאים למה דאיתיא בפסחים הנ"ל, ודומני שמכל הראשונים רק בריב"ש יש משהו על כך. כאשר באה הסתירה לפני הב"י והמבי"ט הם פשוט כתבו להחמיר במקווה וזהו.

1. ב1 ק"ג יש כ35 כזיתים, ו35 כזיתים כפול 35ק"ג היינו 1225 כזיתים לכבש, 2. אם יש 600,000 גברים, ו600,000 נשים, את הילדים מגיל 12-13 עד גיל 20 אפשר להכניס בחשבון ה1,200,000, משום שמסתמא יש פטורים מחמת חולי או זיקנה, 3. לפיכך די ב1000 כבשים לכ1,200,000. 4. היתר פסח שני ניתן לפני חצות של ארבעה עשר בניסן, ולכן כל שלא הספיק והיה מחוץ לדלתות העזרה הוי דרך רחוקה ועושה פסח שני. 5. אולי היו להם כבשים מסוג גדול יותר. 6. אם הכזיתים שלהם היו גדולים פי 6 משלנו, וכנ"ל האגודלים וכו' אולי גם הכבשים היו גדולים יותר. ואם הסוג הספיציפי של הכבשים היה גדול יותר, שוב זה גדול בהרבה. 7. לפיכך קל להניח, שעבור כזית גדול יותר וכבש גדול יותר, אפשר להגיע לחשבון של 5 או 10 דקות לכבש גם אם אף אחד לא מגיע לפסח שני. או לחילופין עם כזית של ימינו וכבש של ימינו.