אני לא בא כאן לטעון "למה", אלא להציג את העובדות כהווייתן.
מידי כמה זמן, עולה לדיון חוזר נושא תרומת איברים מהמת וחתימה על כרטיס אדי. הטיעון ההלכתי ברור ואין צורך להכנס אליו, אבל יש טיעון שחוזר על עצמו תמיד בויכוחים אלו, ש"אם היה מותר לפי התורה, החרדים היו ראשונים לתרום".
אז זהו, שלא. תרומת הכליות מהחי מוכיחות (ברור שיש הבדלים בין חי למת, סיכונים וכו') שאנחנו לא תמיד "רצים" למסור נפש, וזה למרות שידוע שרוב תורמי הכליה הם חרדים ודתיים, ועל כך כמובן כל הכבוד!
נתקלתי אפילו במקרים של משפחות בדרגה ראשונה שעשו חיפושים בהרבה מקומות אחרים, אבל הם עצמם לא התנדבו לתרום לקרובם, אביהם, אחיהם, וכדומה.
נקודה למחשבה!
גילוי נאות: לפני כ-3 שנים פניתי לרב הבר ז"ל כי רציתי לתרום באופן אלטרואיסטי (לא לקרוב נצרך), ובשיחה של קרוב לחצי שעה לבירור התאמה ראשוני ומידע כללי על התהליך והסיכונים, הסתבר שאיני יכול לתרום בשל פרמטרים רפואיים אישיים. הצטערתי על כך, ועדיין מצטער..
נשלח מהאנדרואיד שלי
