איפכא מסתברא: מה הצורך בהכנסת עשרות אלפים לבידוד?

בעוונותי, אינני מבין את ההיגיון בהכנסת כל הבאים במגע עם חולה מאומת, לבידוד.
הלא מתוך כל 100 חייבי בידוד, יימצאו כ-5 לכל היותר שחלו. 
נו, הרי בדיוק בשביל כך יש חובת עטיית מסכה.
הלא המסכות לא נועדו שבריאים לא ידביקו בריאים. 
אלא כנגד כך שחולים שאינם ידועים, ידביקו.
וא"כ במה שונים חייבי הבידוד - שהם לא יותר מ'חשודים' כחולים אפשריים - מכל יתר ה'חשודים' כחולים שבגללם כולם עם מסכות?     

החשש היחיד הוא שבפועל לא יעטו מסכות -  אך אני בטוח להיפך: שאנשים נורמליים ואחראיים יקפידו הקפד היטב.
שהרי להקפיד על בידוד של שבועיים קשה פי כמה וכמה מחובת המסכה.

פיספסתי משהו? יש טיעוני נגד? אשמח לדעת. 

    

מסיכה לא עוזרת במאה אחוז מסיבות רבות ומגוונות (לא לובשים נכון, גם אם כן, זה לא אוטם לגמרי, לא מחליפים מספיק, נוגעים בה בידיים לא סטריליות ועוד ועוד). לכן, מי שיש סיכוי גבוה (5% לדבריך) שזה מיעוט המצוי, שנדבק - לא מסתמכים על מסיכה. גם לשאר האוכלוסיה יש סיכוי, נמוך הרבה יותר, שנדבקו ואינם יודעים על כך, ועבור הסיכוי הנמוך הזה לובשים מסיכה.
עובדה, כאשר יש חולה קורונה מאומת, לובשים בגדי מיגון מכף רגל ועד ראש עם הקפדה להחליף בכל פעם את הכל ולהשמיד אחרי כל שימוש ולא מסתפקים רק במסיכה. 
אמנם סטטיסטיקה והסתברויות זה מדע שלומדים באוניברסיטה, אבל קצת שכל ישר, כל מי שלמד אי פעם תוספות בישיבה - אמור להבין את זה מעצמו.

נו, כנראה גם את התוס' בישיבה למדנו אחרת...
אינני מבין מה הטעם באמירות אישיות ומתנשאות, אבל לבריאות. כל אחד וסגנונו...

ולגוף הדברים: כשאני משקלל את הסבל שבבידוד - כפול מאה איש, לא מתקבל על דעתי שהעליה בהסתברות מצדיקה זאת. 

ולגבי עודף מיגון. ולגבי ההנחה שגופות מתים מדבקות. ולגבי ההנחה שאם ח"ו ייכנס מישהו להיפרד מאביו הגוסס בבי"ח, הוא יידבק מיידית. ולגבי עוד ועוד הנחות מופרכות ששכל ישר מהן והלאה - אולי בפעם אחרת.  
   

לי נראה שחלק מהעניין הוא בהרתעה, שאם "נחגוג" ונתקרב יותר מדי אחד לשני-יש סיכוי שנצטרך בסוף להיכנס לבידוד...

לפי המתפרסם, 31,000 תלמידים ומורים מבתי ספר בבידוד.  תוסיף להם עוד ועוד מעגלים של בני משפחה וחולים אחרים שאינם מבתי ספר.  בעיקרון, כל ולה מאומת אמור להכניס כ-30 לפחות לבידוד.  לא באמת סופרים דקות ורבעי שעות לאף אחד...