בעקבות הדיונים באשכולות סמוכים הגיע אלי בפרטי המאמר הבא [מן הסתם לא מאותו גערער שבפתח האשכול]
כמה
עובדות על גור וקהילת הגר"ש
כלל בסיסי ידוע אצל כל רוכשי ומוכרי המניות בעולם כולו, הוא הצורך בזיהוי מגמות. בודקים את כל הגרפים של המנייה בעבר הקרוב והרחוק ומזהים ע"פ את הטרנד העכשווי. נתונים מהעבר ומהווה הם שמספרים את סיפורו של העתיד. אפתח בכמה אקסיומות, עובדות המוסכמת לכל, ואשר על פיהם נשכיל להבין את המצב לאשורו.
אכתוב זאת במשפט שאינו משתמע לשתי פנים, כי זו האמת לאמיתה, הגם שחוג מסוים אינו מסוגל בשום אופן לסבול אותה. ובכן ראש הישיבה הגר"ש אלתר הינו דמות נערצת ומוערכת אצל כלל הציבור החרדי. הן הציבור החסידי על שלל גווניו וחלקיו בלא יוצא מן הכלל והן הציבור הליטאי על שלל גווניו וחלקיו ללא יוצא מן הכלל מעריץ ומכבד את רבי שאול אלתר הן על גדולתו האדירה בתורה שאין רבים דומים לו בזה והן על סולם ערכיו, ענוותנותו ואישיותו הנעלית והכובשת. שני הפרמטרים הנ"ל באים לידי ביטוי בין השאר בדרשותיו בסעודה שלישית ובשיעוריו הלמדניים. אין המדובר בשמועות והשערות, בסיפורי בדיות ואמונות. כל אחד יכול להקשיב לשיעורים, לשמוע את הדרשות ולהתרשם בעצמו מההיקף ומעומק, מיראת השמים שלו ומגודל חסידותו. די להשתתף בסעודה שלישית ולחוות חוויה שאינה ניתנת לחיקוי מה שאין הדיו יכול לספר ולא הדף להכיל. אכן מדובר בדמות רוחנית גדולה ונדירה. בניגוד גמור להשקפתו של האדמו"ר מגור [כפי שהורה להכריז בכל השטיבלאך שלו] על פיה הגר"ש אלתר הוא עוקר הדת.
עוד עובדה: הציבור החרדי בכללותו מתנגד לשיטתו של האדמו"ר מגור שיש להחרים את הגר"ש אלתר. מעבר לנכתב לעיל שהציבור בתוכו מעריך ומכבד את הגר"ש, עובדה היא שגם בכל הנוגע לב"פועל ממש", הרי שהציבור מתנגד נחרצות לחרם על הגר"ש ועל קהילתו. רשימה מכובדת של אדמורי"ם ורבנים אשר כיבדו ואירחו את הגר"ש בפרהסיה מוכיחה לכל מי שאינו מתנגד לעובדות כי בציבור הכללי אין חרם על הגר"ש וקהילתו. בשביל לבסס עובדה זו די שאזכיר את האדמורי"ם מאמשינוב, בעלז וצאנז. מלבד זאת כל אחד יכול לבקר בבית מדרשו של הגר"ש בסעודה שלישית ולהבחין בכמות חובשי השטריימל והכובעים למיניהם הגודשים את המקום ושותים בצמא את דבריו. אף בעיתון 'יתד נאמן' לא משתפים פעולה עם הוראת האדמו"ר מגור שיש להחרים את הגר"ש ומפרסמים על שיעוריו בקול הלשון ובמקומות נוספים. בתי ספר ומוסדות לימוד שמקבלים את בני ובנות הקהילה למוסדותיהם למרות הלחץ הלא מתון, הטרור והאלימות שמופעלים כלפיהם מצד אנשי גור, מוכיח שוב שהחרם על הגר"ש וקהילתו לא נתקל בהתנגדות ציבורית.
עובדה נוספת: קהילת הגר"ש גודלת ומתפתחת במשפחות ובמוסדות בבחינת מוסיף והולך. זאת עובדה שניתן לראותה בדמות מבנים ובניינים שקמו בשנה האחרונה לטובת אנשי הקהילה. אפשר לראות זאת בחוש ממש [גם ללא סרטי וידיאו ערוכים]. מה שבעיקר מעניין בנתון זה היא המגמה. בתהליך איטי אך עקבי ישנה מגמה של התרחבות וגדילה. החל מחודש כסליו בשנה האחרונה באים עוד ועוד אנשים ומשפחותיהם ללא כל זליגה לכיוון ההפוך. זו מגמה ברורה ומתמשכת שאינה נפסקת למרות ניסיונות של הפחדה והטרדה, טרור ואלימות פיזית ורגשית/משפחתית. בתוך פחות משנה יש לקהילה בניין בית מדרש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, חיידר בירושלים וחיידר בבית שמש, שטיבלאך בערים בבני ברק, ירושלים, אשדוד ו2 בבית שמש. קהילה שנאמר עליה שתיסגר עד חנוכה/פסח/שבועות, מתפתחת בתנופה אדירה, כולל גמחי"ם ועוד אירגוני חסד.
ועוד עובדה אחת מנגד: חסידות גור כיום הינה חסידות מושמצת ושנואה ומוכרת ככזו שמפעילה טרור ואלימות. האדמו"ר מגור איבד במשך השנים את כל הקלפים שהיו בידו בציבוריות החרדית. ההיסטוריה ידועה לכולם ואין צורך לחזור עליה, אבל בראשי פרקים כולם זוכרים את החינוך העצמאי את עיתון המבשר ופרשיית ברקת ועוד ועוד פרשיות ועניינים שונים ומשונים שקרו בתוך החסידות ומחוצה לה. מה שקרה בשנה האחרונה הוא שלא רק שאין ביד גור את כח ההשפעה, אלא שיש סלידה מכל מה שהיא מייצגת. אין אימון בראשיה ובמנהיגיה וגם הפחד מהם אט אט מתפוגג. ניתן לראות זאת באופן בולט יותר בעובדה שבעלי ממון כבר אינם מתכבדים בהם כבעבר. התרומות לאיחוד מוסדות גור או איך שזה לא נקרא היום, כמעט ופסקו. הברזים נסגרים כי גור זה כבר לא בטרנד. גם התורמים מתוך גור שמבינים שכספם הולך למימון טרור ולמטרות שאינם לימוד תורה וחסד, אינם ממהרים להכניס ידם אל הכיס. בנוסף ישנם תביעות של עשרות מיליונים מצד המדינה כנגד עמותות של גור והמצב שם שברירי לחלוטין.
ועתה נחזור ל"זיהוי מגמות". ישנם מצבים שבהם הגרפים קשים לפיענוח. ישנן ירידות חדות או עליות חדות, התנודתיות מקשה על החיזוי, המגמה משתנה ולא ברורה. במקרה של גור וקהילת הגר"ש המגמות ברורות ועקביות, אין שטח אפור והשינויים הם כל הזמן לטובת צד אחד . רבי שאול האיש הולך וגדל ושמו נישא בחיבה בכל חלקי הציבור, האדמו"ר מגור במקרה הטוב אינו נושא לדיבור ודאי לא להערצה או הערכה [בדרך כלל המקרה הוא לא טוב ואנשים בכלל הציבור כן מדברים ובוחנים את אישיותו, כישרונותיו ומעשיו (התמיהה המרכזית היא שאין ולו מחאה אחת שנשמעת מפיו כנגד אלימות וטרור. בערב פסח קרה משהו היסטורי, האדמו"ר מגור השמיע הודעה קולית לחסידיו ובה חזר על הנאמר ''עבדו את ה' בשמחה'', רבים ציפו שישאיר הודעה קולית גם בחלק של סור מרע...) לאור כל ההתפתחויות בפרט בשנה האחרונה, אבל אנו נחסוך פרק זה הגם שהוא רלוונטי]. שוב, המגמה ברורה לחלוטין ואותם שמנסים לקפוץ על העגלה המקרטעת ולגרוף מעט כבוד מדומה בשטיבל על ידי חתימה על כתבי שנאה נגד הגר"ש, ידעו שהציבור החרדי בז להם ולכמותם, ואף שחתימתם מלובשת באצטלה של רב, תלמיד חכם או חסיד, הרי שבאופן אוטומטי משתייכים אותם חותמים לטרוריסטים המטרידים, היורקים, מנקבי הגלגלים, המכים והאלימים. זה מה שקרה לדב לנדאו שיושב בשורה אחת עם ישראל אקרמן וחבריו שהמאחד את כולם הוא העובדה שהינם אינשי אלימי ובעלי זרוע.
המלחמה הזו לא תוביל אתכם לשום מקום טוב יותר. הקהילה הזו שאתם כל כך רוצים לראות בכיליונה וחרבונה, היא עובדה קיימת ולא ניתנת לערעור. יתרה מכך הקהילה הזו עדיין לא אמרה את המילה האחרונה והצמיחה שלה עדיין בעיצומה. ברור שאין לכם יכולת להפסיק עם האלימות כי אנשים אלימים אתם ולכך הורגלתם, אבל באותה מידה גם ניתן לומר שברור שתנחלו הפסדים וביזיונות כי גם לכך כבר הורגלתם.
