אשמח למקור (מקורי) על ציטוט זה, ושוב, גם אם זה נאמר אין לי ספק שזה היה בתקופת התבוללותו כך שזה לא מפתיע (סורוס גם יהודי).
תוקן על ידי היצל ב- 22/06/2020 16:19:51
נשלח ב-22/6/2020 16:32
כבר כתבתי לעיל שמיותר לבחוש באיש.
ולשאלתך ספרו ''מרובעים'' היה ספרו האחרון שנכתב בארץ בתקופתו האחרונה עלי אדמות.
מעבר לכל העניין המאוס הנ"ל ישנם שם עוד דברים שלא מתאימים ליהודי מאמין.
נשלח ב-22/6/2020 16:38
התקדמנו, עכשיו אתה כבר שואל למקורות.. רק שנבין, אתה טוען שיתכן שדה האן היה מתועב ואנטישמי אבל זה היה כשהיה מתבולל...אז הנה שיר מתקופת "חרדיותו"...
כי הנה שבע תאווה, שבע חיים
אשאף תמיד לשובע חדש
נרדף על ידי התאווה והשיגעון
אני מקלל את א-לוהים בירושלים
(“הקדוש”, ‘דאר היום’, א’ באב תרפ”ד, 1.8.1924, עמ’ 4).
נשלח ב-22/6/2020 16:45
אז יש יהודי חרדי שפל שמפרסם שיר ברבים בו כתוב שהוא מקלל את ה' ואתה הצדיק מחזיק ממנו. אתה באמת קנאי!
נשלח ב-22/6/2020 21:53
א. לא קיבלתי מקור לציטוט הלכאורה אנטישמי שהבאת. ב. נא להתייחס לגופן של פעולות ולא לגופו של אדם. ג. הציטוט של שנאת אלוהים מובא בעיתון שיצא לאור כחודש לאחר הירצחו... אז זה כנראה ציטוט קדמון, אם וכאשר...
נשלח ב-22/6/2020 23:04
היצל ספרו ''מרובעים'' נכתב בתקופת חייו האחרונה.
נשלח ב-22/6/2020 23:52
הידע שלך במי זה דהן מביך.. ודוקא אתה החלטת לפתוח אשכול לכבודו וזכרו... כמו שהעיר לך חצי נזק מדובר בספר שיצא לאור בהולנד סמוך למותו.
והנה ראיה שהוא כבר היה דתי בירושלים, כך כותב המנוול:
"השנה מתגנבת בבירת א-ל סמוך לכותל המערבי הערב, מה אני מייחל? קדוש ישראל או קדש (נער המוכר גופו) ערבי."
ועוד אחד:
"אני חוזר מהמחזור (מחזור-סידור של י"נ) מחמוד הסיס מחלל בחליל דמי גועש, עד בוש אחיל, אני מחלל ליל עשור (יום כיפור)"
ממש קדוש שראוי לעלות על קברו...
נשלח ב-22/6/2020 23:53
ובאשר לציטוטים האנטישמיים. תקבל. שוויא שוויא...
נשלח ב-23/6/2020 00:32
א. לא עונה לקלעפער שלכאורה נמצא בחרם ע"פ שו"ע, והתעקשותו להכפיש למרות בקשתי לא להתייחס לגופו של אדם מראה על מהותו העצובה, ועל מורת רוחו מקצת זכויות שנארו לחרדים בארץ הקודש. ב. קורא יקר, לא קראתי לדה-האן קדוש בשום שלב, וגם לא קראתי לעלות לקברו כן קראתי להוקיר לאיש זה טובה על פועליו למעננו. ג. לענ"ד הוא לא היה ממש הומו, היות והיה נשוי לאישה והיתה ביניהם אהבה, והיא שמרה לו אמונים גם אחרי ההתקפות על חיבוריו (הגם שזה לא מחייב), אני רואה את דמותו כאדם מאד מוכשר שוחר צדק וקצת טרול שהציף עוולות בצורה פרובוקטיבית לפעמים, אבל פעל רבות, אגב; בין השאר למען האסירים ברוסיה. ובהחלט על אדם שעשה למען אחרים, גם אם לא מסכים איתו הוא ראוי שיהא זכרו ברוך, ובפרט שרוב הקורים פה נהנים מפועלו.
נשלח ב-23/6/2020 00:45
לגופם של דברים [אם כבר הגענו עד הלום]: בספרו האחרון הוא מעיד על עצמו דברים נוראים ואף כותב דברי כפירה בה' ובתורתו. לדעתי דמות כזו אינה ראויה להיתפס כמשהו חיובי בהקשר דתי. אפשר לכתוב על כישרונותיו וכו' כשם שאפשר לכתוב כך על הרצל וז'בוטינסקי.
נשלח ב-23/6/2020 01:18
אתה ממציא "פעולות". אתה ממציא שזה עוזר לנו עד היום, יותר ממה שמלחמתו של יפתח עוזרת לנו, ואנחנו צריכים לכופף את ראשינו ולהודות לאדם שהיה פדופיל (לפחות ברצון) וכתב שירי נאצה כלפי שמיא. אז לך כבוד הבשר של העדה חשוב, ולנו כבוד שמים חשוב, זה לא שאנחנו טובים ממך, זו רק שאלה של מה חשוב למי, לך חשוב בשר לנו כבוד שמים.
וכבר די מיותר לטרוח לצטט את אנטישמיות (אגב, דוקא ציטטתי לעיל) או שירי עגבים של הנבל, כל מה שנביא תספר לנו אבל שעזר לשחיטה.
רגע רגע, הוא עזר יותר מהציונים עצמם שמאפשרים את השחיטה המהודרת של העדה? (אני עוד זוכר שבבית של אבא - קנאים אמיתיים- לא אכלו שחיטת העדה, מכמה סיבות כשרותיות, והיינו הולכים לשחוט במאה שערים לבד.) אז אולי נפתח כאן אשכול הודאה לבן גוריון?
ואם תגיד שהרי בן גוריון לא נרצח, אז נודה לארלוזורוב ורבין...
נשלח ב-23/6/2020 01:25
היצל,
אני לא מבין מה יש לך להתווכח עם ממשיכי דרכו של אברהם תהומי ורחל ינאית בן צבי רוצחיו בגוף ובנפש של הק' דה האן הי"ד, הציונים שנתפסו לעיני כל העולם כרוצחים בזויים ואף בעיני הגויים הם היו נתעבים ביותר לאחר מעשה זה, החליטו להכפיש את שמו בסיפורי אלף לילה עם ציטוטים שלא היו ולא נבראו, הדבר האחרון שאפשר להגיד על רבי יוסף חיים זה שהוא היה טיפש, ואם דה האן היה כזה יצור כמו שרוצחיו וצאצאיהם (קלעפער) מנסים לציירו, הוא לא היה עומד אתו בקרבתו אפילו שעה אחת, והרב משה בלוי כבר טרח בשעתו להכות על קדקדם של המלעיזים ועשה עבודת שטח בשיתוף מפקד משטרת ירושלים הבריטי, כעבור שנים התחילו הרוצחים לזרוק בוץ אחד על השני מי אשם ברצח, ואיתרגו את רחל ינאית שר"י כי היא היתה אשת 'אשר נשיא יחטא', והפילו את התיק על תהומי, והוא נעלב מכך שהפקירו אותו, והוציאו אותו כרוצח היחיד, מלפני קום המדינה התגורר בחו"ל, למעט תקופה קצרה שהגיע לארץ אחרי מלחמת ששת הימים שהשקיע כאן והסתבך, לאחר שאף אחד לא רצה לעזור לו, הוא ברח לאיזה מושבה בהונג קונג , שם חי כמו כלב ללא סביבה ישראלית ויהודית עד ליום מותו,
קלעפער הדת"לי חושב שנולדנו היום, ועליו נאמר אל תען כסיל כאיוולתו,
נשלח ב-23/6/2020 01:29
בונדמן לדעתך את הספר ''מרובעים'' כתב מישהו אחר ולא הד"ר?
נשלח ב-23/6/2020 01:31
חיכינו להגיגי איש הבונד...אולם יש לציין שהגשתי שאין בכל הנ"ל משום היתר רציחה ע"י שפלים.
וכך נבנית אמונה אצל אנשי הבונד, מראים להם יהודי דתי המקלל את הקב"ה, העוגב על נערים ישמעלים בעצם יום הכיפורים, המפיץ לגוים דברי אנטישמיות (אגב, הציונים גם לא ידעו זאת. זה נתגלה אחר מותו) נוראים על היהודים (היהודים מסכסכים בין האומות בכל מקום שהם. הארץ אינה שייכת להם. ציטוט לא מדויק) אבל האסמכתא שלהם זה חכמתו של הגר"ח.
אצלינו הקב"ה והתורה גם מעל הגר"ח. וביחוד שהזיידע הצדיק לא ידע מכל זה, ופשוט הוא.ושום ויקיפדיה לא ישנה את זה.
נשלח ב-23/6/2020 01:36
ועוד הבהרה חשובה למען הקוראים. היצל כותב שדה לא היה בעל נטיות. חשוב לומר שאין שום איסור להוולד בעל נטיות. יש רק חובה לא לממשן או להרהר בהן או ודאי לא לכתוב עליהם שירים ולפרסמם.
תמשיכו, אתם מדגימים שני דברים: מהי קנאות ומהי צביעות. הנוכל איש הבונד מעולם לא דיבר על הרב קוק בגלל מילה לא מתאימה שאמר...