| נשלח ב-14/7/2020 11:47 |
|
| |
דיסוננס קוגניטיבי ורמזורים אדומים
אפשר למלא ספר עב כרס של דוגמאות מדהימות ומוחשיות למדע הפסיכולוגיה מתוך תקופת האחרונה. לפני כמה שנים היה ברור שהפגנות וואנדליזם זה משהו ששייך רק לכמה סיקריקים במאה שערים וכל השאר פשוט ברמה גבוהה יותר, אבל ויכוח קטן על איך לברוח מגיוס גילה פתאום את מה שכולנו חשבנו שהוא בלתי אפשרי, בעסערע מענטשן, חולצה וחליפה יוקרתית, ומשיכת זנבות - גם יחד. ואז הופיעה הקורונה, והנה ציבור שבאמת התפתח, (ואני מכבד את זה, פחות או יותר), ציבור שאמון על הסברה ונראות, נראה פתאום משתף בהפגנה פרועה יחד עם שנואי נפשו, קנאים ומחבלים. קשה לשפוט אותם, אבל זה עדיין מדהים. מה שבעיני הכי מרתק פסיכולוגית בתקופה זו דוקא לא קשור לבעלז, הם טיפסו על עץ גבוה והסתבכו שם כהוגן, אבל ישנם קבוצות וציבורים, ובעיקר אנשים פרטיים שלאט לאט נגררים לכיוון הזה, שום דבר לא השתנה באמת, להיפך כל מה שהזהירו ממנו הולך ומתגשם, לצערנו, אבל העצבים הם שפקעו, וזה מצירוף של שתי תופעות: א. דן אריאלי מביא בהקשר מסויים דוגמה מקונגו, שם הרמזור האדום הוא אפילו לא המלצה.. הוא אומר שגם אם הצליחו לשכנע שם 90% מהאנשים שאדום הוא קו אדום, עדיין בגלל ה-10% שכן עוברים הרי שהרמזור אף פעם לא ריק, ומי שימתין לאור הירוק ואז כנראה יגלה שמישהו חוסם לו בדיוק אז, ירגיש פרייאר, ובצדק! ולכן כל עוד אין הסכמה של מאה אחוז, הרי שלסיכום יש 0% הצלחה... וזה מה שקורה כאן, אנשים שרוצים להיזהר הם פרייארים, הם צריכים לשבת בבית בבידוד מוחלט, כי בחוץ מסתובבים הרבה 'מבודדים' ואף לא מעט חולים עם תסמינים, מספיק להיות פעם בשבוע באירוע/אוטובוס/בית כנסת שהיה בו אחד כזה כדי להתחייב בעוד שבועיים בידוד, יש מקומות בארץ שזה בלתי אפשרי. ב. ואז מה שקורה שהם כמעט נאלצים להקל פה ושם, ואז יש 'דיסוננס קוגניטיבי' (מי שלא מכיר שיחפש בגוגל), קשה להם להרגיש 'לא בסדר' עם הקולות שלהם, והם מתחילים להאמין שאולי עדיף להידבק בקיץ וכו' וכו', וכך עוד ועוד חרדים הופכים לטיפטיפה בעלזא/אמשינוב/סיקריקים, וזה למה? כי ה-10% השתלטו על ה-90%. גם בקונגו – עד מהרה מתחילים כולם להאמין באמת שרמזור אדום זה קונספירציה.. [אכן, קשה מאוד להיות 'צדיק בסדום', ולפעמים כמעט בלתי אפשרי, אבל עלינו לזכור שהגל הזה כמו כל גל יתחיל לרדת, אולי בקרוב, וכל קיום של ההוראות, כל אחד וכל משפחה, יכולים לקרב את סיום הגל, ואם אלף אנשים יתעקשו על קיום ההוראות, אולי נקדים את סיום הגל בשעה, ושעה אחת מספיקה כדי לחסוך חיי אדם אחד!].
תוקן על ידי ירו_שלמי ב- 14/07/2020 11:53:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2020 12:25 |
|
| |
ניתוח מעניין אבל אני נוטה יותר לכיוון של ירידת הדורות שימו לב לירידת גיל ממוצע של המפגינים. לאנשים יותר קל להיות משתייכים ל"ציבור חרדי" מאשר לחשוב בשכל ובהגיון ובאמת להיות חרדים לדבר ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2020 13:08 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: |  | דיסוננס קוגניטיבי ורמזורים אדומים
אפשר למלא ספר עב כרס של דוגמאות מדהימות ומוחשיות למדע הפסיכולוגיה מתוך תקופת האחרונה. לפני כמה שנים היה ברור שהפגנות וואנדליזם זה משהו ששייך רק לכמה סיקריקים במאה שערים וכל השאר פשוט ברמה גבוהה יותר, אבל ויכוח קטן על איך לברוח מגיוס גילה פתאום את מה שכולנו חשבנו שהוא בלתי אפשרי, בעסערע מענטשן, חולצה וחליפה יוקרתית, ומשיכת זנבות - גם יחד. ואז הופיעה הקורונה, והנה ציבור שבאמת התפתח, (ואני מכבד את זה, פחות או יותר), ציבור שאמון על הסברה ונראות, נראה פתאום משתף בהפגנה פרועה יחד עם שנואי נפשו, קנאים ומחבלים. קשה לשפוט אותם, אבל זה עדיין מדהים. מה שבעיני הכי מרתק פסיכולוגית בתקופה זו דוקא לא קשור לבעלז, הם טיפסו על עץ גבוה והסתבכו שם כהוגן, אבל ישנם קבוצות וציבורים, ובעיקר אנשים פרטיים שלאט לאט נגררים לכיוון הזה, שום דבר לא השתנה באמת, להיפך כל מה שהזהירו ממנו הולך ומתגשם, לצערנו, אבל העצבים הם שפקעו, וזה מצירוף של שתי תופעות: א. דן אריאלי מביא בהקשר מסויים דוגמה מקונגו, שם הרמזור האדום הוא אפילו לא המלצה.. הוא אומר שגם אם הצליחו לשכנע שם 90% מהאנשים שאדום הוא קו אדום, עדיין בגלל ה-10% שכן עוברים הרי שהרמזור אף פעם לא ריק, ומי שימתין לאור הירוק ואז כנראה יגלה שמישהו חוסם לו בדיוק אז, ירגיש פרייאר, ובצדק! ולכן כל עוד אין הסכמה של מאה אחוז, הרי שלסיכום יש 0% הצלחה... וזה מה שקורה כאן, אנשים שרוצים להיזהר הם פרייארים, הם צריכים לשבת בבית בבידוד מוחלט, כי בחוץ מסתובבים הרבה 'מבודדים' ואף לא מעט חולים עם תסמינים, מספיק להיות פעם בשבוע באירוע/אוטובוס/בית כנסת שהיה בו אחד כזה כדי להתחייב בעוד שבועיים בידוד, יש מקומות בארץ שזה בלתי אפשרי. ב. ואז מה שקורה שהם כמעט נאלצים להקל פה ושם, ואז יש 'דיסוננס קוגניטיבי' (מי שלא מכיר שיחפש בגוגל), קשה להם להרגיש 'לא בסדר' עם הקולות שלהם, והם מתחילים להאמין שאולי עדיף להידבק בקיץ וכו' וכו', וכך עוד ועוד חרדים הופכים לטיפטיפה בעלזא/אמשינוב/סיקריקים, וזה למה? כי ה-10% השתלטו על ה-90%. גם בקונגו – עד מהרה מתחילים כולם להאמין באמת שרמזור אדום זה קונספירציה.. [אכן, קשה מאוד להיות 'צדיק בסדום', ולפעמים כמעט בלתי אפשרי, אבל עלינו לזכור שהגל הזה כמו כל גל יתחיל לרדת, אולי בקרוב, וכל קיום של ההוראות, כל אחד וכל משפחה, יכולים לקרב את סיום הגל, ואם אלף אנשים יתעקשו על קיום ההוראות, אולי נקדים את סיום הגל בשעה, ושעה אחת מספיקה כדי לחסוך חיי אדם אחד!].
תוקן על ידי ירו_שלמי ב- 14/07/2020 11:53:00 |
|
וואו! ניתוח מבריק ומדויק! (אתה עדיין אופטימי, מקווה שאתה צודק והגל יחלוף במהרה)
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2020 02:39 |
|
| |
ועל הדרך הרווחת שתמניא ויוחנןש לא מגיבים כאן כי בטח לא הבינו...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2020 05:38 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: |  | אפשר למלא ספר עב כרס של דוגמאות מדהימות ומוחשיות למדע הפסיכולוגיה מתוך תקופת האחרונה. לפני כמה שנים היה ברור שהפגנות וואנדליזם זה משהו ששייך רק לכמה סיקריקים במאה שערים וכל השאר פשוט ברמה גבוהה יותר, אבל ויכוח קטן על איך לברוח מגיוס גילה פתאום את מה שכולנו חשבנו שהוא בלתי אפשרי, בעסערע מענטשן, חולצה וחליפה יוקרתית, ומשיכת זנבות - גם יחד. ואז הופיעה הקורונה, והנה ציבור שבאמת התפתח, (ואני מכבד את זה, פחות או יותר), ציבור שאמון על הסברה ונראות, נראה פתאום משתף בהפגנה פרועה יחד עם שנואי נפשו, קנאים ומחבלים. קשה לשפוט אותם, אבל זה עדיין מדהים. מה שבעיני הכי מרתק פסיכולוגית בתקופה זו דוקא לא קשור למכניבקא הם טיפסו על עץ גבוה והסתבכו שם כהוגן, אבל ישנם קבוצות וציבורים, ובעיקר אנשים פרטיים שלאט לאט נגררים לכיוון הזה, שום דבר לא השתנה באמת, להיפך כל מה שהזהירו ממנו הולך ומתגשם, לצערנו, אבל העצבים הם שפקעו, וזה מצירוף של שתי תופעות: א. דן אריאלי מביא בהקשר מסויים דוגמה מקונגו, שם הרמזור האדום הוא אפילו לא המלצה.. הוא אומר שגם אם הצליחו לשכנע שם 90% מהאנשים שאדום הוא קו אדום, עדיין בגלל ה-10% שכן עוברים הרי שהרמזור אף פעם לא ריק, ומי שימתין לאור הירוק ואז כנראה יגלה שמישהו חוסם לו בדיוק אז, ירגיש פרייאר, ובצדק! ולכן כל עוד אין הסכמה של מאה אחוז, הרי שלסיכום יש 0% הצלחה... וזה מה שקורה כאן, אנשים שרוצים להיזהר הם פרייארים, הם צריכים לשבת בבית בבידוד מוחלט, כי בחוץ מסתובבים הרבה 'מבודדים' ואף לא מעט חולים עם תסמינים, מספיק להיות פעם בשבוע באירוע/אוטובוס/בית כנסת שהיה בו אחד כזה כדי להתחייב בעוד שבועיים בידוד, יש מקומות בארץ שזה בלתי אפשרי. ב. ואז מה שקורה שהם כמעט נאלצים להקל פה ושם, ואז יש 'דיסוננס קוגניטיבי' (מי שלא מכיר שיחפש בגוגל), קשה להם להרגיש 'לא בסדר' עם הקולות שלהם, והם מתחילים להאמין שאולי עדיף להידבק בקיץ וכו' וכו', וכך עוד ועוד חרדים הופכים לטיפטיפה מכניבקא/אמשינוב/סיקריקים, וזה למה? כי ה-10% השתלטו על ה-90%. גם בקונגו – עד מהרה מתחילים כולם להאמין באמת שרמזור אדום זה קונספירציה.. [אכן, קשה מאוד להיות 'צדיק בסדום', ולפעמים כמעט בלתי אפשרי, אבל עלינו לזכור שהגל הזה כמו כל גל יתחיל לרדת, אולי בקרוב, וכל קיום של ההוראות, כל אחד וכל משפחה, יכולים לקרב את סיום הגל, ואם אלף אנשים יתעקשו על קיום ההוראות, אולי נקדים את סיום הגל בשעה, ושעה אחת מספיקה כדי לחסוך חיי אדם אחד!].
תוקן על ידי ירו_שלמי ב- 14/07/2020 11:53:00 |
|
 |
|
|
|
|
|