הסגר הראשון היה מעשה חיוני, חכם, בעיתו, הציל מי יודע כמה חיים וקנה לנו, במחיר הרס כלכלי ופסיכולוגי נורא, חודשיים שלושה שבהם היו משרדי הממשלה אמורים להתארגן לקראת גל ב של הקורונה. דבר לא נעשה. הזמן היקר הזה נזרק לפח.
כעת מדברים על סגר שני, שיביא לחורבן כלכלי, הרס המרקם החברתי ומרי אזרחי. אם יש מישהו בממשלה שקורא ספרים שיקרא מה עשה המשבר הגדול בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים לפסיכולוגיה האמריקאית.
יש שש פעולות פשוטות, חמש מהן הן חינמיות, שניתנות ליישום מהרגע להרגע, בלי צורך בישיבות קבינט ובירבורים אינסופיים ושיעצרו את הקורונה מיידית.
1. אכיפה דרקונית של חבישת מסיכות. פעם ראשונה - אזהרה. פעם שנייה - 2500 ₪ פעם שלישית - 5000₪ פעם רביעית - 10,000 ₪ וכן הלאה.
הגבייה צריכה להיות מידית, בו במקום. כולל חילוט מכוניות ורכוש אחר, מיידית, במקום. אם אין רכוש אחר- כניסה מיידית לחשבונות הבנק של העבריין.
הכיס הוא האבר הרגיש ביותר בגופו של הישראלי, והקשר כיס – מוח הוא הקשר החזק ביותר והמהיר ביותר בגופו של הישראלי. הישראלי לא צריך הסברה. הישראלי צריך מכה אחת טובה בכיס והוא יהפוך לחייל פרוסי מבחינת עטיית מסיכות.
הסיבה שיש [לפחות עד עתה] מעט מבוגרים שחלו בשבועות האחרונים היא שהמבוגרים פוחדים פחד מוות, הפנימו את הצורך במסכות, והם עוטים מסכות כל הזמן, בלי התחכמויות ובלי צחוק. ולכן הם כמעט אינם נדבקים. המסכות עובדות.
ואם יש יועץ משפטי או חסיד זכויות האדם כלשהוא שאומר שהעניין לא פשוט וצריך חקיקה ושזכויות האדם, אז צריך להקשיב לדבריו בנימוס, תמיד בנימוס, ולעשות את ההיפך, זה הדבר הנכון לעשות. זכויות האדם זה נחמד, אבל אם תמות מקורונה לא תוכל ליהנות מזכויות האדם.
2. אכיפה דרקונית של שמירת מרחק ושל שמירת בידוד באותם אמצעים כמו סעיף 1. לגבי סעיף 1 ו 2 - כיון שאין מספיק שוטרים, אבל יש חצי מליון מובטלים ולכל מובטל יש מכשיר טלפון נייד יש להפעיל ״מלשינון קורונה״. כל אזרח יצלם את העבריינים, מספר תמונות כולל האזור שבו צולמה התמונה וישלח את התמונות לאי מייל של המשטרה. העבריין יאותר וייענש. המדווח יקבל 10% מהקנס.
סעיף 1 ו 2 לא רק שלא יעלו כסף - הם יכניסו כסף. אגב, למלשינון הקורונה יהיה ערך חינוכי גדול גם כשלא תהיה קורונה. אפשר יהיה ליישם אותו גם לגבי התנהגות בריונית ברחוב, לגבי תאונות דרכים ועוד ועוד. תתפלאו כמה אנשים מוכנים לעשות בשביל 10%.
3. האדמיניסטרטורים אומרים שאין בעיה להשיג היום בדיקות לקורונה. עכשיו – האמת. והאמת היא שהשגת בדיקת קורונה לאדם הפשוט נטול הפרוטקציה קשה כקריעת ים סוף. המצב מעט יותר טוב ממה שהיה לפני חודש אבל רק מעט.
זה ליקוי מאורות – טוב, לא נדבר עכשיו על מלחמת יום כיפור. יש מעבדות ענק כמו MY HERITAGE שמסוגלות לבצע 50,000 ,70,000 ,100,000 בדיקות קורונה ביום או יותר, בלי שום מגבלה.
השמועות אומרות שמעבדות אלה הציעו את שרותיהן למדינה כבר בתחילת המגיפה וגופים ממשלתיים מסויימים סרבו להצעה זאת. אם היו מנצלים את שלושת החדשים שהסגר קנה לנו היינו יכולים לבצע כעת 100,000 בדיקות ליום בישראל.
הבדיקות יבוצעו בלי שום טפסים ואישורים ובקשות אינסופיות מצבא של אדמיניסטרטורים, שתפקידם הוא להגיד: "לא". אם האדמיניסטרטור לא יגיד: "לא , לא תקבל בדיקה" איך ידעו שהוא קיים? שהוא חשוב? שהוא עובד? שהוא אדמיניסטרטור?
אז האדמיניסטרטור אומר "לא" כדי להוכיח שהוא קיים ושהוא חשוב ושהוא חיוני ועוד חולה פוטנציאלי יוצא לרחוב ומדביק עוד שני חולים או הולך לאמא שלו לארוחת צהריים ומדביק אותה.
מה שצריך להיות זה ככה:
אדוני רוצה להיבדק פעמיים ביום - בבקשה. גבירתי רוצה להיבדק כל שבוע - בבקשה. (אגב הבדיקה מאוד לא נעימה גם לאף של ההיפוכונדר הגדול ביותר. וגם ההיפוכונדר הגדול ביותר, אחרי שחווה איך מחטטים לו עם מקל של מטאטא באף פעם אחת לא ירוץ ״סתם״ כדי שיחטטו לו פעם שניה)
כמה עולה בדיקה? מאה שקל? מאתיים שקל? שלוש מאות שקל? חולה קורונה מאושפז בטיפול נמרץ + שיקום ארוך לאחר מכן עולה מאות אלפי שקלים ויותר.
ותוצאות הבדיקה צריכות להתקבל ולהישלח לחולה תוך מספר שעות, לא מספר ימים. ומעבדות הענק מסוגלות לבצע זאת .
ואם צריך לתגמל את עובדי המעבדה המסכנים [כמובן צריך לתת להם שכר פרוגרסיבי. כסף עובד] שמשתכרים שכר מינימום או סדרי גודל של שכר מינימום, אפשר לקחת את מענקי הקורונה שהמדינה נתנה למיליארדרים [ראה רשת פוקס], ואת כספי התספורות שהמדינה נתנה למיליארדרים אחרים, ואת הפטור ממיסים שהמדינה נתנה - כמובן - לעוד כמה מיליארדרים ולתת שבריר פרומיל כתמריץ לעובדי המעבדות האומללים.
4. באותה שנייה שיש תשובה חיובית לקורונה יבצעו הבחורים המצוינים של השב״כ איתור של כל מי שהיה בסביבתו במהלך השבועיים או השבוע שקדמו למחלתו. (זאת כמובן אם המקורות הזרים צודקים ולשב״כ יש את יכולת האיתור הזאת) ויודיעו מיידית לחולה ולאלו שהיו עימו במגע בהודעת טקסט, או בכל דרך אחרת.
ההודעות ב-SMS מהשב"כ במתכונתן הנוכחית הן גרועות מאוד. ההודעה צריכה להיות מפורטת: "ביום זה וזה בשעה זו וזו במקום זה וזה נחשפת לאדם הזה והזה".
למקבל ההודעה צריכה להיות אפשרות זמינה ומהירה ליצור עמם קשר ולבצע בירור וערעור ענייניים ומהירים, כי ככל הנראה יש איתורים שגויים לא מעטים.
כאשר מודיעים לאדם בטעות שהוא נחשף ומכניסים אותו לבידוד בטעות זה מזיק לו ולמשק כלכלית ופסיכולוגית ומזמין זעם ציבורי מוצדק, חוסר אמון במערכת השלטונית, והשלב הבא הוא מרי אזרחי. גם בעניין זה השקיפות חיונית.
וכל חסיד זכויות אדם שחרד לזכויות כל אדם במיוחד אדם שאינו ישראלי, אבל בכלל לא חרד שאלפי ישראלים ימותו מקורונה ושהכלכלה הישראלית תקרוס, יש להקשיב לו בנימוס, תמיד בנימוס ולעשות את ההיפך. זה הדבר הנכון לעשות.
5. משה ויוסי עובדים באותו מקום עבודה. משה חולה בקורונה ועדיין לא יודע את זה. [ואיך ידע? סרבו לעשות לו בדיקה לקורונה אז הוא לא יודע] אם יפגוש את יוסי בעבודה הוא ידביק אותו וגם יוסי יחלה. אם משה קבל רשות לעבוד מהבית, הוא לא יפגוש את יוסי ולא ידביק אותו. זה מסובך, נכון.
הממשלה צריכה להודיע מיד היום לכל המעסיקים שמהיום, מהרגע, כל עובד שיכול לעבוד מהבית, מלא או חלקי, שיעבוד מהבית. מהיום, מהרגע, ברירת המחדל היא עבודה מהבית. פשוט מאוד.
אם משה הוא רופא שיניים ברור שלא יוכל לעבוד מהבית. אבל אם הוא מתכנת שיעבוד מהבית. זה מאוד מסובך, אני יודע .
6. ואחרון אחרון חביב – דוגמה אישית. עד לפני כשבועיים הקפידו כל מנהיגינו מימין ומשמאל לא לעטות מסיכה, ולא לקיים את ההוראות הרשמיות בעניין הקורונה. אז מהיכן החוצפה לדרוש ממשה ויוסי שיקיימו את ההוראות?
כזכור, היה פעם צבא שקראו לו צה"ל והיתה פעם מילה שקראו לה: "אחרי". סתם, היסטוריה.
ובעניין הכלכלי – הכלכלה קורסת, התאבדויות כמו בארה"ב ב- 1929 הן רק עניין של זמן, ובטקס גזירת סרט למחלף חדש יש כיבוד שהשמועות אומרות שעלה 200,000 ₪. גם אם הכיבוד עלה 20,000 ₪ וגם אם עלה 2000 ₪, יש עניין של ניראות, של דוגמה אישית.
והדבר הנכון לעשות היה לקיים טקס עם 5 אנשים, להביא בקבוק מים קרים מהבית, הלא אף אחד מהנוכחים לא ימות מרעב אם לא יאכל סושי, נכון?
והדבר הנכון להגיד: "את תקציב הכיבוד החליט השר או השרה להעביר ל 20 משפחות שאוכלות כעת מהמיץ של הזבל".
למיטב ידיעתי היחיד שהבין את עניין הדוגמה האישית עד עתה הוא השר ישראל כץ, שויתר על 10% ממשכורתו. כל הכבוד, מר כץ .
אגב, ולא במקרה, הוא היוזם והמבצע של כל המחלפים והאוטוסטרדות והרכבות שצצו פה בעשר השנים האחרונות. שאפו, מר כץ.
https://www.inn.co.il/News/News.aspx/443468
