התמודדות עם שטיפת המוח הבולשביקית נגד הדמון המכונה "טיפול המרה".

האם יש כאן מישהו מהכותבים כאן הטרוסקסואלים רובם אם לא כולם שיסכים שיש טיפול יעיל והומני שיהפוך אותם להומוסקסואלים? הרי אין להעלות זאת על הדעת!! בדיוק באותה מידה אין ולא יוכל להיות טיפול יעיל והומני שיהפוך הומוסקסאל להטרוסקסואל. זה אבסורדי, אכזרי, מרושע, ולעולם לא יעבוד.

לעצם החוק, אם יהוא בוגר ויחתום על מסמך שהוא מעוניין בטיפול, זה גם יהווה איסור לטיפול ? אם ההורים חותמים בשם בנם זה יהווה איסור ? אם נקרא לזה ייעוץ פסיכולגי ולא טיפול המרה תהיה בעיה ?

חריף

האיסור בחוק שהצביעו עליו הוא כוללני והוא מכוון נגד כל נסיון לעזור למי שלא רוצה להפוך לאחד משלהם אלא להישאר חרדי ולהקים בית יהודי, כל נסיון כזה יכול להיחשב כהמרה, ולא משנה אם המטופל הוא בחור ישיבה שעדיין מחפש את עצמו (כולנו יודעים שבישיבה יש יותר 'נטיות', כמו בכלא, להבדיל..), ומוכן למסירות נפש עבור מטרה זו, אבל לא רק מסירות נפש אלא זו גם מטרתו הנחשקת והנכספת. ברור לכולנו שלפחות חלק מאותם מטופלים פחות ייטו להתאבדות כשיבנו בית מאוזן מאשר כשיסתובבו כנשמה תועה בעולם, אכולת ספיקות ואכזבות. את החוק כל זה לא מעניין, כי לפיו נטיה זו היא 'כל' האיניבידואל, היא כל הזהות, וכל רצון נוסף בחיים נורמליים ומתאימים לדת - זה רק כפיה חיצונית ולא דמוקרטית.

זה לגבי מה שאמרת שהחוק נכון וראוי, וכמו שהסביר מצד רביעי.

ולגבי זה שאין לטיפולים אלה שום השפעה, אנקוט דוקא בטיפול דמיוני, קיצוני ואולי מרושע, הוא אולי לא ראוי אבל יש סיכוי גדול שהוא ישפיע: נכניס את המטופל לחדר 'האח הגדול' המלא בגירויים שונים, חלקם מהסוג ממנו רוצים לגמול אותו, לראש המטופל מחובר מכשיר עם אלקטרודות המגרות את החלק המתאים במוח המביא באופן מיידי לידי הרגשת בחילה. כל אימת שהמטופל ייגש לאחד הגירוייים המסומנים, ילחץ ה'אח' על כפתור והמטופל יחוש מיידית ברצון להקיא. זיווג כזה נקרא 'התניה אופרנטית' (ע"ע בויקיפדיה), המטרה היא שתיווצר הכללה מאותם גירויים שבחדר לכל גירוי של 'נטיה הפוכה', וזה כמובן עדין מאוד, כי רוב הסיכויים, כנראה, היא שההכללה תגיע גם לכל יצר המי-ן ותסיר ממנו כל חשק 'נורמלי', וזה לא יקרב אותנו לבניית בית נאמן בישראל... לכן צריך מחקר, מטפל אחראי ומורשה, כולי האי ואולי יימצא יום אחד טיפול מוצלח שיעזור לפחות לאנשים שכן עשויים להגיב לטיפול.

[כשמדובר בכל הנאה/רתיעה אחרת, זה כנראה יהיה פחות מסובך, למשל דיאטה - ניתן ליצור גועל מכל מה ששומני או מתוק מידיי, ילד שאוהב שוקולד אם תיתן לו יותר מידיי בפעם אחת, אולי למחרת כבר לא יסתכל לכיוון השוקולד... אבל בעניין הנידון זה הרבה יותר מסובך, ה'תאוות' כמובן הרבה יותר מלמדות על ענייני זהות ממש, על הפסיכולוגיה הכללית של האדם, למשל האם החשיבה שלו שכלית או רגשית יותר? וקשה לנתק רק את התופעה הספציפית של ה'תאווה' משאר חלקי הזהות. באופן כללי - הרי לכן משלבים כיום גם בטיפול התנהגותי את הצד הקוגניטיבי, מנסים גם להרגיל את האדם להתנהג נכון אבל גם להסביר לו למה עליו לעשות כך, לשנות גם את החשיבה שלו. כל זה קשה ומסובך באנשים עם בעיות כאלו, אבל זה אינו פוטר אותנו מלחפש מוצא ולפחות הצלחה חלקית].


(רציתי לחזור על מה שנמחק לי אתמול, אבל יצא משהו אחר..).

תוקן על ידי ירו_שלמי ב- 24/07/2020 10:32:39