| נשלח ב-26/7/2020 23:15 |
 |
| |
ראיון יפה עם בני בראון על החרדים והקורונה ועוד...
כיף לראות חוקר של חרדים שלא מדבר עלינו כעל קופים בספארי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 02:09 |
|
| |
בקיצור?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 11:10 |
|
| |
"כמעט כל המנהיגים החסידיים התייחסו לקורונה דרך השאלה מה צריך לשפר, מה אפשר לחזק, וגם ניסו לשאול למה זה קרה. בחוגי הקנאים התשובה היא שזה בגלל צניעות או עבירות שבין אדם לחברו. הרבי מצאנז אמר שצריך לעטות את המסכות על האף, כי דחפנו את האף שלנו יותר מדי לעניינים של אחרים."
יפה. לא הכרתי את זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 11:25 |
|
| |
| קלעפער כתב: |  | | בקיצור? |
|
אף פעם לא חכם להסתכן בנבואות, ובכל זאת – איך אתה רואה את החברה החרדית בעוד עשר, עשרים שנה?
"אני חושב שהתבדה מי שציפה שהחרדים יעברו מודרניזציה. מה שיש זו ישראליזציה בהרבה מאוד רמות – בשפה, במעורבות, בסולידריות עם המדינה ובחשיפה לתקשורת ולתרבות. יש גם יכולת הכלה די מפתיעה כלפי החרדים החדשים. הייתה שאלה אמיתית איך יתייחסו לקבוצה הזו, והציפייה הייתה שכמו בשנות החמישים, בפילוג בין הציונות הדתית לעולם החרדי, ייווצרו שני זרמים נבדלים. בפועל זה לא קרה. הזרם החדש מתרחב, הישיבות התיכוניות החרדיות מתפתחות יפה, וגם אם יש לחרדים החדשים בעיה מבחינת קבלה למוסדות, הם לא נדחים משכונות חרדיות. הם מוגדרים כחרדים, גם אם בעייתיים. בסופו של דבר למדו שהאנשים האלה לא מסכנים אף אחד. כשצריך מותחים עליהם ביקורת, אבל זה ירד מראש סדר היום של העולם החרדי, והחברה למדה להכיל את המגמות האלה.
"מצד שני, מי שמכיר את ההיסטוריה של כל הזרמים הדתיים יודע שבתהליכי התפתחות יש תגובות, ריאקציות. העולם החרדי היום נעשה מקוטב בשלוש הסוגיות המכריעות: גיוס, לימודים באקדמיה ויציאה לעבודה. לדעתי, ככל שתגבר המצוקה הכלכלית, תהליכי ההיפתחות יהפכו להכרח בל יגונה, ומצד שני זה יגדיל את הריאקציה השמרנית. לכן החברה הזו צועדת לעבר גיוון ולעבר התחזקות של הקצוות.
"חלק נוסף בסיפור הוא ירידת מעמדם של גדולי הדור, בעיקר במגזר הליטאי ובמגזר הספרדי. יש בעולם הליטאי סמכויות עליונות, הדוקטרינה לא השתנתה, אבל קיים שם פילוג, ולכן האדם הפרטי בוחר את המנהיג לפי השקפתו. בקרב החסידים יש שינוי מסוג אחר: מתחילים להתפתח מנהיגים חלופיים, שמאתגרים את המנהיגות האדמו"רית. אלה אישים פתוחים יותר, כמו האדמו"ר מקרלין־סטולין או הרב שאול אלתר – אינטלקטואל ומנהיג שמציב אנטיתזה לחסידות גור הקשוחה. מכיוון אחר מגיעים 'המשפיעים' החסידיים, שתופסים מעמד והופכים להיות כמו אדמו"רים. הם פונים לחסידים שרוצים את 'הדבר האמיתי', וכך צומחת הנהגה אחרת. גם לתהליכים האלה יש ריאקציה, בדמות חסידות גור הגדולה שהופכת להיות סוג של כת ענקית, מין מדינה בתוך מדינה שלא מהססת להפעיל כוח".
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 15:17 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
"כמעט כל המנהיגים החסידיים התייחסו לקורונה דרך השאלה מה צריך לשפר, מה אפשר לחזק, וגם ניסו לשאול למה זה קרה. בחוגי הקנאים התשובה היא שזה בגלל צניעות או עבירות שבין אדם לחברו. הרבי מצאנז אמר שצריך לעטות את המסכות על האף, כי דחפנו את האף שלנו יותר מדי לעניינים של אחרים."
יפה. לא הכרתי את זה. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 15:18 |
|
| |
| מצדרביעי כתב: | | ראיון יפה עם בני בראון על החרדים והקורונה ועוד...
כיף לראות חוקר של חרדים שלא מדבר עלינו כעל קופים בספארי
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2020 15:32 |
|
| |
.עוד קטעים יפים שאהבתי על ה"שוויון בנטל":
לפי בראון, השימוש במונח "שוויון בנטל" הוא פופוליסטי וריק. "ראשית, קשה מאוד, בכל העולם, לגייס ציבור שלא רוצה להתגייס", הוא פותח. "החוק כופה גיוס, אך אנשים ממלאים את החובה הזו מתוך הזדהות מסוימת עם הנחות היסוד של המדינה והמשטר. שנית, וחשוב יותר, ההיסטוריה מלמדת שככל שהמדינה הגבירה את הלחץ על החרדים, כך הם פנו יותר לכיוון ההסתגרות. יש עדויות על חרדים שהתגייסו ב־1948 בהתלהבות, ואז התחילו להגיע שמועות על התנכלות לדתיים בצבא, והם הבינו שצה"ל חילוני ומחלן. בהמשך הגיע המאבק נגד גיוס בנות, שגרם לחרדים להסתגר ולהתרחק עוד יותר, וכך גם אירועים של שילוח כפוי של ילדי עולים למעברות חילוניות. הסיפורים האלה ואחרים חיזקו אצל החרדים את תחושת המצור.
הדיון על גיוס חרדים קשור לא רק לשירות הצבאי עצמו, אלא לשוק העבודה ולישראליות.
"נכון. זו אחת המוטיבציות של תומכי השוויון בנטל, אבל החרדים לא בהכרח רוצים להיות חלק מהישראליות. חברה רב־תרבותית צריכה להכיר ברצון הזה ולכבד אותו. <* class="pullquote align-center" style="box-sizing: border-box; margin: 1.25em auto; padding: 0.5em 63.1964px; border: none; font-variant-numeric: inherit; font-variant-east-asian: inherit; font-stretch: inherit; font-size: 24px; line-height: 1.5em; font-family: " Sans Hebrew"; vertical-align: baseline; quotes: none; color: #111111; position: relative; text-align: center; background-color: #ffffff;">
"מדברים על שוויון בנטל, אבל מדינת ישראל כבר מזמן לא רואה בצבא חזות הכול. כולנו יודעים שצה"ל היום הוא לא רק חירוף נפש בשוחות – אבל כשזה נוגע לגיוס חרדים, מגייסים את האתוס של צבא העם ואת המיתוס של חירוף הנפש. לדעתי, במקום לחשוב על שירות צבאי מלא לכולם, המדינה צריכה להכיר באנשים שלומדים תורה – או פיזיקה, או מחשבים – כאזרחים שתורמים למדינה, והתרומה שלהם בתחום הזה עדיפה מהתרומה הצבאית שלהם. אבל נטפלים לחרדים, כי הם לא שותפים מלאים לישראליות שלנו, כי הם מאיימים עלינו ואנחנו חוששים שישתלטו עלינו, לכן הכי טוב שהם יהיו כמונו. אנחנו רוצים לפקוח את עיניהם כדי שהם יזלגו אלינו והאיום יקטן. אלה הנחות העומק מאחורי הדרישה לגייס אותם, ומי שמספר לך סיפורים על 'שוויון בנטל' כערך מוסרי מופשט, מוכר לך שטויות".
 |
|
|
|
|
|
