לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה

וְעוֹד יֵשׁ טַעַם אַחֵר בָּזֶה, כִּי יָדוּעַ הוּא, כִּי לְפִי מַה שֶּׁהָאָדָם מַנְהִיג אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כָּל מִדָּה לְפִי עִנְיָנָהּ. אִם דַּרְכּוֹ לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּמִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, הוּא מְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים, וּמְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ. וּמִפְּרִי פִּי אִישׁ תִּשְׂבַּע נַפְשׁוֹ, וְזוֹכֶה הוּא גַּם כֵּן שֶׁיְּרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו וְיַעֲבִירוּ עַל פְּשָׁעָיו, כְּמַאֲמָרָם (שבת קנ"א:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, (יומא כ"ג.) כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת אֱמֹר: תְּנִינַן: בְּעוֹבָדָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר עוֹבָדָא דִּלְעֵילָא, אִי בַּר נָשׁ עָבֵיד עוֹבָדָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת, הָכֵי אִתְּעַר חֶסֶד לְעֵילָא וְשָׁארֵי בְּהַהוּא יוֹמָא וְאִתְעַטַּר בֵּהּ בְּגִינֵהּ, וְאִי אִתְדַּבַּר בַּר נָשׁ בְּרַחֲמֵי לְתַתָּא, אִתְּעַר רַחֲמֵי עַל הַהוּא יוֹמָא וְאִתְעַטַּר בְּרַחֲמֵי בְּגִינֵהּ, וּכְדֵין הַהוּא יוֹמָא קָאֵים עֲלֵהּ לְמֶהֱוֵי אַפּוֹטְרוֹפָּא בְּגִינֵהּ בְּשַׁעְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לֵהּ וְכוּ', בְּהַהוּא מִדָּה דְּבַר נָשׁ מוֹדֵד בַּהּ מוֹדְדִין לֵהּ וְכוּ', זַכָּאָה מַאן דְּאַחֲזֵי עוֹבָדָא דְּכָשְׁרָא לְתַתָּא, דְּהָא בְּעוֹבָדָא תַּלְיָא מִלְּתָא בְּכֻלָּא לְאַתְעָרָא מִלָּה אַחֲרָא. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. לָמַדְנוּ, בַּמַּעֲשֶה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַעְלָה, אִם אָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה לְמַטָּה כָּרָאוּי, כָּךְ מִתְעוֹרֵר הַכֹּחַ הָרָאוּי לְמַעְלָה, עָשָׂה אָדָם חֶסֶד בָּעוֹלָם, הִתְעוֹרֵר חֶסֶד לְמַעְלָה וְשׁוֹרֶה בַּיּוֹם הַהוּא וּמִתְעַטֵּר בּוֹ בִּשְׁבִילוֹ, וְאִם נוֹהֵג אָדָם בְּרַחֲמִים לְמַטָּה, מְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם וּמִתְעַטֵּר בְּרַחֲמִים בִּשְׁבִילוֹ, וְאָז אוֹתוֹ הַיּוֹם עוֹמֵד לוֹ לִהְיוֹת מָגֵן בִּשְׁבִילוֹ בְּשָׁעה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹ וְכוּ', אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּרְאֶה מַעֲשֶׂה כָּשֵׁר לְמַטָּה, שֶׁהֲרֵי בַּמַּעֲשֶׂה תָּלוּי הַדָּבָר לְגַמְרֵי לְעוֹרֵר [כְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה] דָּבָר אַחֵר. וְאִם מִדָּתוֹ תָּמִיד לְהִתְנַהֵג עִם אֲנָשִׁים, שֶׁלֹּא לְוַתֵּר לָהֶם כְּלוּם מִשֶּׁלּוֹ וְשֶׁלֹּא לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, הוּא מַגְבִּיר בָּזֶה לְמַעְלָה אֶת מִדַּת הַדִּין עַל הָעוֹלָם וְגַם לְעַצְמוֹ, דִבְמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, וְאֵין מְוַתְּרִין לוֹ כְּלוּם מִמַּעֲשָׂיו. וְזֶהוּ כַּוָּנַת מַאֲמָרָם זַ"ל (בבא מציעא דף ל:) "לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה, דְּלִכְאוֹרָה, הֲלֹא הָיָה לָהֶם כַּמָּה עֲוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּכָּתוּב. וּלְפִי זֶה נִיחָא, דְּאִם הָיוּ מַעֲבִירִין עַל מִדּוֹתֵיהֶן, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לָהֶן גַּם כֵּן, אֲבָל הֵם הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶן שֶׁלֹּא לְוַתֵּר כְּלוּם לְחַבְרֵיהֶן מִכְּפִי גֶּדֶר הַדִּין, לָכֵן דִּקְדֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶן (כמו שכתוב בספר תולדות אדם).