אישיות...

טוב, לא אמרתי לך שהולך להיות גן עדן... זה בהחלט מקום שהוא לא אזור הנוחות המוכר.
אני גם לא מכירה את בעלך בשביל להבטיח שהצורה שיגיד דברים לא תפגע. אבל את יודעת מה אני חושבת? שזה דבר חשוב שכדאי לפתוח בשיחה הראשונה בטיפול, את החשש הזה, לסכם ביחד משהו שיהיה לך נח, לפחות להתחלה (כי אולי אחר כך בהמשך התהליך, בעצם כשתכנסו לתהליך, זה לא יפחיד אותך יותר) באופן כללי אף אחד לא אמור לדחוף אותך לקיר, ואפשר שתמצא איזו דרך שתהיה מקובלת עליך ותפתור את החשש הזה, משהו שלא חשבת עליו.
לי היה חשש אחר, שיבטלו אותי, ועשיתי בגלל זה שיחה לבד עם המטפל קודם, זה עזר לי להרגשה, שלא הרגשתי 2 מולי, נגדי.
בקיצור חשש מובן ואין דבר קל בחיים... השאלה כמה את מוכנה להשקיע (פחד, אי נוחות, פחות שליטה..) בשביל אחוזים שזה יעשה לכם טוב יותר בחיים. וזה גם חייב להיות מישהו שאפשר לסמוך עליו באופן כללי ושאת תסמכי עליו באופן אישי.
ד״א, בטיפול פרטני את כן נמצאת?

לא לפי הסדר- אני סיפרתי למטפל על האבחנה בשיחה לבד, לא רציתי בזוג.
החשש שלי היה באמת הענין של ״בעייתית״ כי כולנו יודעים שהתכנסנו כאן היום בגללי... אלו לא בעיות רגילות של זוג ״רגיל״, וגם במקרה בעלי הוא אידיאליזציה של בן זוג, הוא תמיד יהיה המוחל, המכיל, העוזר, בכל זוגיות אחרת היו לו ולאשתו חיים דבש, הוא אף פעם לא היה צריך עזרה בשביל להבין נגיד ראש של אישה או כל מיני דברים וקשיים שיש בכל זוגיות. (או שאני שוב עושה אידיאליזציה...:)
וגם חששתי מענין הביטול, שזה בעצם חשש הפוך, שיבטלו את מה שקשה לי, שירצו להכניס אותי לתלם של דרישות, של נורמליות, שיורידו מהערך של מה שאני מרגישה וכל מיני דברים דומים.

זה רעיון שבעלך ילך לטיפול בעצמו, יש כזה דבר טיפול פרטני בהיבט זוגי, זה כאילו שלב לפני טיפול זוגי, אולי תסבירי לו את זה בצורה כזו, אולי זה שזה לא ממש הוא שמטופל, ובעצם לא מתמקדים בקשיים האישיים שלו בכזה טיפול אלא בהיבט זוגי יוריד לו אנטי מזה. סתם נקודה לראות את זה אחרת.

עוד רעיון את לא חייבת להקשיב לכולם כמובן :) הוא להביא אותו מדי פעם לפגישות הפרטניות שלך, כמו ״טיפול משפחתי״ כזה, שדואגים שגם הסביבה של המטופל תדע להתמודד איתו, אולי תדברי על זה עם המטפל/ת פעם.

אני מנסה לכתוב על עצמי כמה שיותר כללי, פוחדת ממש ממצב של זיהוי, אם את רוצה פרטים יותר מדויקים איך זה עובד אצלי אני אשמח לכתוב לך את זה בפרטי.

אני מבינה עכשיו את החשש שלך שיבטלו את הקשיים שלך בדרישה לנורמליזציה.. וגם את החשש מחשיפה.. גם לי יש כזה... כי בסביבתי לא יודעים על האבחנה...

כנ״ל בסביבתי שלי...
והרעיונות הם אכן כוחי...שמחה לנסות לאגוף מכל צד :) ואולי לעזור.

כיף לך, אצלנו בבית זו מילה גסה ואסורה...