עבדו עלינו בעיניים אין מגיפה ולא היה מגיפה
אם אחרי חצי שנה של מגיפה יש בבית שמש 3 נפטרים מקורונה שיכול להיות שנפטרו גם ממחלות אחרות ולא מקורונה, מדובר על שכונות שלמות שמעולם לא שמרו על ההנחיות, לא לבשו מסכות אולי רק ברחוב כשפחדו מהמשטרה, בתי הכנסת היו פעילים לאורך כל התקופה גם בסגר של ליל הסדר, חתונות ואירועים התקיימו כרגיל במחתרת גם כשמספר החולים(?) זינק מדורות ל"ג בעומר עם ריקודים יד ביד בכל השכונות, תלמודי התורה שפעלו כרגיל עד חופשת הפסח ומיד אחרי פסח, גם בימי הסגר על השכונות בבית שמש, חנויות מכולות וסופרים שהמשיכו למכור כרגיל בלי שמירת מרחק ובלי הגבלת קונים בחנות בחלק מהחנויות. איפה אלפי החולים שהבטיחו לנו איפה עשרות אלפי החולים קשה שניבאו לנו, איפה נביאי הזעם שהבטיחו לנו שבתי החולים ייקרסו. המסקנה שלי שכל מדינה שהצליחה לשמור על מערכת הבריאות ולא הפקירה כל מתאשפז בבית חולים עם חשד לקורונה כדי שימות מרעב או צמא או בדידות, או אי מתן טיפול לזיהומים או סיבוכים קטנים סיימה עם כמות מתים אפסית. ולהיפך כנ"ל. ולטענה שאם בכל הארץ היו מתנהגים כמו בבית שמש בתי חולים היו קורסים, אני שואל למה זרקו מליארדים על שטויות ולא גייסו אלפי עובדים שיתגברו את הצוות בבתי החולים, למה אני הייתי צריך לשבת בבית בלי שקל בכיס, ולא שלחו אותי לעבוד בבית החולים, למה במקום לגייס אלפי מורים חדשים לבתי הספר, לא פותחים בתי חולים שדה עם אלפי המובטלים במשק, למה בשום שלב לא גייסו את אלפי המתנדבים בארגוני ההצלה למאבק בנגיף הקורונה, במקום לסגור את כל המשק.
 |
|
|