| נשלח ב-30/8/2020 20:04 |
 |
| |
| איש_חשוב כתב: |  | אחד הסיבות שחרדים רבים יושבים בבית סוהר על עבירות מין ובתוך המשפחה איננה כי הם סוטים יותר מגברים חילונים אלא כמעט רק מחוסר חינוך ברור.
זקנתי והכרתי את הדור הקודם החרדי והחילוני, רובם אם הייתם שומעים אותם מדברים כיום הייתם חושבים שהם סוטים מארץ הסוטים,
הייתי נמצא עובד בסוף שנות ה90 באזור עסקים ושומע את המנכלים ואת הדירקטורים של החברה, כל בחורה שהייתה עוברת, הייתה מקבלת כמה מילים, לימים הם נרגעו ככל שהעולם התקרב למטו,
בשנות ה80 תחת כל עץ רענן היו מטרידים את הקרובי משפחה, הן ברמז הן בגלוי, תנסו לחשוב מב היה קורה בעולם הגדול טרום משטרת המין שקיימת כיום, בקיבוצים, במושבים, בפריפריה, תל אביב כיום צדיקה על ידם במובן של הטרדות מיניות.
אממה החרדים לא חשבו שהגיע הזמן שגם הם יבינו שיש מוראה של מלכות, והמוראה של מלכות במקרה של ילדים ונערים חרדים יכולה לעזור, וגם כשבני גדל ישבנו ביחד ודיברנו, ועוד יותר מזה גם דיברנו על היצרים ל הטרדות, ומה ההשלכות שלהם, ולאן יכולים להגיע, עד לבית סוהר.
שבת שלום
עכשיו תצטרך להסביר לאידך גיסא, למה בסופו של יום מספר החילונים היושבים בכלא על הטרדה ואונס כולל עבירות בתוך המשפחה, גדול ממספרם של החרדים היושבים כיום בכלא על עבירות אלו, גם ביחס למספרם באוכלוסיה
אם לשיטתך החילונים מחונכים יותר מהחרדים היה צריך להיות הפוך
ניתן למנות על כף יד את החרדים הישבים היום בכלא על עבירות מין, כל הסיפורים ידועים לכולם והתפוצצו בחדשות
אז מה אומר כבודו? נשמח לתשובה, ואני שמח שלא הסתדר לך החשבון.. |
|
להפך ידידי היקר,
תדקדק.
תגובתי הנ"ל הייתה לא לתת הסכמה שיש חרדים רבים יותר מחילונים שיושבים על מעשים שכאלה, אלא אך ורק אם יש חרדים שכאלה זה מחוסר בדיבור והסברה וחינוך, ילד חרדי בעיניי מורגל לחינוך טיפה יותר מילד חילוני, ולא בגלל שיש לו נשמה גבוהה יותר, אלא פשוט כי הוא התרגל למוכנעות מול ילד של העולם הגדול והחופשי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2020 20:48 |
|
| |
ירו_שלמי
| איש_חשוב כתב: | |
אבל על חילול שבת סוקלים, ואילו על עבירות שבין אדם לחבירו, (כל עוד אינו כולל רצח וכדו') אין אפילו עונש מלקות
|
|
לא מתאים לאיש אשר כמוך לא להתבשם קצת מספר שמירת הלשון לחפץ חיים, אחרי שתסיים את כל הספר תרגיש בעצמך שלא כך משווים את הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2020 21:41 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
| חריף_ומקשה כתב: | | הרא"ש פאה א א כי הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם גם רצון הבריות, מבמצוות שבין אדם לקונו |
|
אתה מערבב בין שתי דברים
הקדוש ברוך הוא חפץ יותר במצוות שיעשה בהם רצון הבריות
אבל על חילול שבת סוקלים, ואילו על עבירות שבין אדם לחבירו, (כל עוד אינו כולל רצח וכדו') אין אפילו עונש מלקות
פיינשמעקר דיבר כאן על חומרת המעשים |
|
על חילול שבת סקלו (בית דין קטלנית). על בין אדם לחברו אפילו סקילה לא יעזור (אם לא ירצה את חברו) ועל בין אדם לחברו ששזור יחד עם שפיכות דמים. אין לתאר ואין לשער. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2020 21:51 |
|
| |
העובדות הן שהמזלזלים בהנחיות הקורונה הינם "רוצח קרוב למזיד" כפי שהגדיר זאת הגרח"ק. ואילו חילוני שמחלל שבת, הוא "תינוק שנשבה" כפי שפסק החזו"א. חוץ מרציחה, יש עוד עבירות שבין אדם לחבירו ודינם במיתת בי"ד. למשל עדים זוממים שזממו לחייב סקילה, דינם בסקילה. "כאשר זמם לעשות לאחיו כן ייעשה לו" גונב נפש ומכרו, דינו בחניקה. "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא" יש לא מעט עבירות שבין אדם לחבירו שיש עליהן מלקות. עברתי בזריזות על הרמב"ם וליקטתי במרוצה (בטוח פספסתי כמה): המכלה פאת שדה ולא נתנה לעני, המעולל כרמו ולא נתנה לעני, המלקט לקט ולא נתנו לעני, פרט כרמו ולא נתנו לעני, הלוקח עומר השכחה ולא נתנו לעני, הממשכן חבירו בידו ולא החזיר לוה עבוט, החובל אלמנה ולא החזיר המשכון, החובל כלים שעושין בהן אוכל נפש, עד זומם שאין בו תשלומין, המכה חבירו הכאה שאין בה שוה פרוטה, המוציא שם רע שנמצא דברו שקר. [ואגב, גזל, למרות שאין עליו מלקות, אינו פחות חמור. המפרשים מבארים שלאו הניתק לעשה אינו פחות חמור, אלא שהוא בר תיקון. ואכמ"ל. כך למשל המכה את חבירו בהכאה חלשה שאין בה שווה פרוטה, לוקה. והמכה את חבירו בהכאה חזקה שיש בה שווה פרוטה, משלם ממון וזהו התיקון ולכן אינו לוקה.] לעצם העניין הקשר בין חומרת העונש לחומרת העבירה שנוי במחלוקת ראשונים בספר חסידים (סימן קנ"ז) כתב: "דע לך כי לא לפי חומר הפורעניות תוכל לידע מצות עונשן ושכרן. שהרי חילול שבת בסקילה ומקצת מצות עריות בחנק ובכרת. אעפ''י שמחלל שבת בעבור פיקוח נפש מותר ואינו יכול לעשות כן באיסור עריות וברציחה שאינן בסקילה. לכך אל תאמר שזו יקרה וחביבה מזו".אבל גם לפי הראשונים שסבורים שיש קשר בין חומרת העונש לחומרת העבירה, בוודאי שאין כוונתם לומר שזה חזות הכול. ואין זה מעיד על הפרופורציה שבה יש להתייחס לכל נושא שבתורה. כלומר, גם אם מבחינה רוחנית מסוימת (שאיננו מבינים אותה לעומקה) המעשה חמור, ונענשים עליו בחומרה. עדיין אין זה אומר שזה הערך הכי חשוב בתורה וצריך להתמקד בו. והראיה, שהלל קבע ש"מה ששנוא עליך לא תעשה לחבריך" זה כל התורה כולה על רגל אחת! הרי רוצח דינו בחנק, ואילו מחלל שבת דינו בסקילה. אבל פיקוח נפש דוחה חילול שבת ואת כל התורה כולה. ומכאן שערך קדושת החיים הוא ערך חשוב יותר משמירת שבת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2020 23:53 |
|
| |
עוד דוגמה ששכחתי לכתוב. אדם העומד בפני ברירה האם לגרום בושה לזולת או למות. חז"ל אומרים: "נח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים". אך אדם העומד בפני ברירה האם לחלל שבת או למות. התורה מצווה עליו "וחי בהם". מכאן, שערך "בין אדם לחבירו" גדול מערך שמירת השבת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2020 01:10 |
|
| |
האם אונס זה בין אדם לחבירו או בין אדם למקום,
כי מצד אחד התורה מתייחסת לזה כרצח, דהוי בין אדם לחבירו, ומצד שני זאת עבירה של גילוי עריות, דהוי בין אדם למקום,
או ששמא יש לחלק בין נשואה דהוי גילוי עריות והוי בין אדם למקום,
לנערה בתולה שאיננה נשואה לאיש, דהוי בין אדם לחבירו,
או שבעבירה זו כרוכים גם וגם..
דהיינו אם הוי חילוניה שמסכימה לכאו הוי בין אדם למקום ואי הוי דתיה הוי בין אדם לחבירו.
בקיצור יש לעיין, ונראה להטות דתמיד הוי גם בין אדם לחבירו כי הפגיעה בנערה שבא עליה איש גם אם בתוך העיר שיכלה לצעוק ולא צעקה הוי פגיעה עמוקה מאוד מאוד עד כדי שלא יוכל לשלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2020 01:28 |
|
| |
עבירות שבין אדם למקום אפשר לכפר ביום כיפור, אבל עבירות שבין אדם לחברו איך יכפר, והוא אפילו לא יודע ממי לבקש סליחה ואם הוא עדיין בחיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2020 07:15 |
|
| |
ירו_שלמי
| הכובס1 כתב: | | | האם אונס זה בין אדם לחבירו או בין אדם למקום,
כי מצד אחד התורה מתייחסת לזה כרצח, דהוי בין אדם לחבירו, ומצד שני זאת עבירה של גילוי עריות, דהוי בין אדם למקום,
או ששמא יש לחלק בין נשואה דהוי גילוי עריות והוי בין אדם למקום,
לנערה בתולה שאיננה נשואה לאיש, דהוי בין אדם לחבירו,
או שבעבירה זו כרוכים גם וגם..
דהיינו אם הוי חילוניה שמסכימה לכאו הוי בין אדם למקום ואי הוי דתיה הוי בין אדם לחבירו.
בקיצור יש לעיין, ונראה להטות דתמיד הוי גם בין אדם לחבירו כי הפגיעה בנערה שבא עליה איש גם אם בתוך העיר שיכלה לצעוק ולא צעקה הוי פגיעה עמוקה מאוד מאוד עד כדי שלא יוכל לשלחה. |
|
אם כבר מדברים על פרשת השבוע (שעבר), המאורסה בסקילה (החמורה יותר) והנשואה בחניקה. כי אשת איש (ללא קשר לאונס, גם ב'הסכמה') זה תמיד בין אדם לחבירו - מעין גזל מהבעל. והטעם שארוסה חמורה מנשואה, לענ"ד, ע"פ הנאמר בפרשה הקודמת שמי שאירס אשה ולא לקחה שב מעורכי המלחמה, אבל ברגע שלקחה הוא 'נרגע' ויכול כבר להילחם (אלמלי דין אחר של 'ושימח' בשנה ראשונה), זאת אומרת שהכאב של להפסיד אשה לאחר אירוסין טרם 'לקחה' הוא עמוק יותר, החשש מ'איש אחר יקחנה' טרם מימוש לקיחתו, ולכן גזילת הארוסה - בין אדם לחבירו - חמורה יותר.
|
|
|
|
|
