עברו שלושה שבועות מהחתונה בבעלז

בדיוק מה שקרה בשטיבלאך מא"ש ובזכרון משה ובבית ישראל בחתונות ובאירועים במחנה יודא ובבלפור. סדנא דארעא חד הוא

כמה נפטרו במאה שערים, בתולדות אהרן וביתר החסידויות המצפצפות צפצוף ארוך?

מאידך, אני יודע על שטיבל שלפחות שנים ממנו הגיעו עד שערי מוות, ולא למדו לקח.

יש שם כבר חסינות עדר. רובם המוחלט של החסידים עבר את הקורונה ויתכן שלא היתה הדבקה המונית בחתונה.

מאז אותה חתונה היו כבר כל כך הרבה אירועים וחתונות ברוב עם, בלי עין הרע
(ואין כוונתי לאירועים ההמוניים היומיומיים, להבדיל אא"ה, בחופים באילת ובבלפור)

לא מוכחת, אבל מסתברת מאוד. דבר עם חסיד בעלז ותיווכח שרוב מי שהוא מכיר סביבו כבר נדבק.

מעשה בגנב בן גנב בן בנו של גנב אשר גידל וחינך את בנו הקטן למסורת אבות בבמלאכת הגניבה. לקחו אתו להתלוות אליו בכל פריצה ופריצה אשר עשה למען ידע בבתינת 'גדולה שימושה'... ויהי הלילה, וגנב דידן מתעורר לקול נקישות עזות בביתו, ושומע אומרים 'משטרה, פתח נא את הדלת'. כזקן ורגיל ניגש ללא היסוס ומורא ופותח להם את הדלת... והנה חשכו עיניו... שוטרי העיר אוחזים בבנו הקטן ה'גנב'ל המתלמד ואומרים לו הנה את בנך זה תפשנו זה עתה במעשה גניבה שפל. פרץ לחאצקל ראש הקהל ומילא את אמתחתו בדינרי זהב תכשטי יקר ערך ועוד. הגנב שלנו, האב, התמלא חימה וחמתו בערה בו, תיכף ומיד הוציא רצועתו ממכנסיו והחל להצליף בבנו ה'גנב'ל מכות רצח ללא רחם על מעשהו.. אבא! צועק הקטן, מדוע חרה אפך בי ולמה תכני מכות נאמות כאלו, הלא הנני הולך בדרכך ובדרך אבותיך אשר קבלנו במסורת שעל גניבתנו נחיה וכל המרבה לגנוב הרי זה משובח. ולא עוד אלא בעת שהייתי צריך לשכב על מיטתי בלילות לקחתני אתך ללמוד ממעשיך ה'טובים' ולהתבונן היטב הדרך הנכונה איך לגנוב בהידור רב, והנה כעת שהחילותי בעצמי לקיים ענין זה תהפוך את עורך ותשנה את טעמך? ועוד תכעוס עלי כעס גדול ותצליף בי שבעתיים? בני אהובי, אומר הגנב לבנו ה'גנב'ל - מכות של אהבה המה, וללמדך את הדרך אשר תלך בו. שוטה קטן שכמותך וכי הגניבה מפריעני? אדרבא! חטוף וגנוב עוד ועוד! זה שתפשו אותך! זה הדבר הפסול! וכי לא לימדתיך איך להסתיר ואיך לשקר?!!!

תוקן על ידי פלנטה ב- 01/09/2020 15:53:20