לאפרושי מאיסורא - אסור לכסות צד הרחב של השופר במסיכה!!

אך אומר שבבית כנסת שלו לא ישתמש בהיתר של עצמו...

בכל הדינים שיש דיעות להתיר ויש דיעות לאסור - בדאורייתא לך לחומרא ובדרבנן לך לקולא.

גם בשופר בכל הדינים שיש בהם הרבה מחלוקות (ציפהו זהב, נסדק לרוחבו, נסדק לאורכו ונשתייר טפח באחד מהקצוות וכו'..) ודיעות להתיר ולאסור, ביום הראשון מחמירים וביום השני אפשר להקל יותר..

אי אפשר שלא להיזכר במעשה נורא המסופר בפי חסידים:

בעל תוקע היה שנקט בצדיקות יתירה, מן הכת הנקרא 'וצדקתך', עד שהיה מתעטף כל גופו בטלית נאה, ולא נח עד שהיה גם שופרו נכנס עמו מאחורי פרגוד של טליתו הכבדה, לקיים מה שנאמר 'בכסה ליום חגנו'.

אך דא עקא ככל שהתאמץ לא הצליח שופרו להוציא הגה, עד שניגש הרבי והסיט את הטלית, ומשנתגלה השופר במלוא הדרו ונפתח לו פתח, חזרו התקיעות ויצאו כתיקונם.

לתמיהת בעל התוקע השיב הרבי וביאר, מעשה שטן.. כל עוד התכסית כל כך בטליתך נבהל השטן מאוד מהדרת קדושתך ונקט בכל תחבולה לעצור בעד תקיעותיך, אך משנגלו פניך לעיניו ונוכח השטן לדעת מי הוא בעל התוקע הנסתר.. שקטה רוחו ונחה דעתו, ושוב לא הפריעך במלאכתך.

במקום סכנה לא תוקעים בכלל. במקום ספק סכנה אולי גם לא. כאן מדובר בסכנה רחוקה מאד - כאשר בד"כ האנשים רחוקים וכו'. ר"א יודע שרבים משמעי לקחו הם מהציבור לדתי לאומי שבטח יישמעו להוראות משרד הבריאות ככתבם בלי שיקול דעת. לכן כתב שמעיקר הדין יצא, כיוון שזו האמת, אבל כל אחד מבין שיש מספיק דרכים לא להגיע לזה.