דו"ח oecd: אם החרדים לא ישתנו, מדינת ישראל תפשוט רגל בתוך פחות מ40 שנה.
חרדים מתעקשים להידבק בקורונה - וזה עלול להביא את ישראל לפשיטת רגל אין ספק שההתעקשות להתפלל ביום הכיפורים בחללים סגורים תעלה בחיי אדם, אבל הממשלה - ונתניהו בראשה - לא הצליחה לעמוד בפני הלחצים מירב ארלוזורוב 29.09.2020
במצגת לקבינט הקורונה שהוצגה בדיון ביום רביעי שעבר, שבו הוחלט על החמרת הסגר, הוצגו נתוני ההדבקה בנגיף הקורונה לפי מגזרים. לפי הנתונים — המעודכנים ל–21 בספטמבר, יום אחרי ראש השנה — שיעור הבדיקות החיוביות בקרב המגזר החרדי הסתכם ב–26.3%, נתון גבוה בהרבה בהשוואה ל–13.6% במגזר הערבי ו–9.7% באוכלוסייה הכללית. רק שגם הנתון הזה היה כנראה אופטימי מדי. בסוף השבוע דווח על הדבקה המונית שהתרחשה בחסידות גור, בגלל תפילת הענק שערכה החסידות בראש השנה בהשתתפות 2,000 חסידים. 260 מהם נדבקו בקורונה במהלך התפילה, ומאחר ש–1,200 ממשתתפי התפילה התפזרו לבתיהם מיד אחריה — בניגוד לסיכום המוקדם עם משרד הבריאות, שלפיו כל משתתפי התפילה ישהו בקפסולות במשך שלושה שבועות לפני התפילה ועוד שבוע לפחות אחריה — ניתן לצפות לזינוק בתחלואה. שר הפנים, אריה דרעי, התייחס בשבוע שעבר לסימנים לכך שמתווה התפילות בראש השנה הזניק את שיעורי ההדבקה בחברה החרדית, ואמר שהוא עצמו מתכוון לקיים את תפילת יום הכיפורים באוויר הפתוח. אולם באותה נשימה הוא אמר כי ש"ס, המפלגה שבראשה הוא עומד, בחנה פרישה מהממשלה בשל הכוונה להגביל את התפילות ביום הכיפורים. כל ניסיון לסגור את בתי הכנסת ביום הכיפורים, משום שברור שהם מהווים סכנה רפואית, נדחה בתוקף על ידי הפוליטיקאים החרדים והציבור החרדי. תפילות יום הכיפורים מושכות אליהן כ–2 מיליון משתתפים, והן אירוע רב־גילי, שבו מתערבבים צעירים ומבוגרים יחדיו. אם עד עכשיו שיעורי התמותה בחברה החרדית היו נמוכים יחסית מפני שהתחלואה השתוללה בעיקר בקרב בחורי הישיבות הצעירים, הרי שהתפילות עלולות להיהפך לאירוע מוות. על פניו נראה שהחברה החרדית מנהלת מלחמת חורמה על זכותה החוקתית להידבק בהמוניה. ההשוואה החוקתית למאבק החילוני על זכות ההפגנה מופרכת — ההפגנות מתנהלות רק באוויר הפתוח ומספר המשתתפים בהן מסתכם ב–30 אלף, לעומת כ–2 מיליון המשתתפים בתפילות (נתוני הקבינט האזרחי). עם זאת, ישנם גם קולות אחרים בתוך החברה החרדית. באיחור ניכר התעוררו גם הרבנים המובילים שהבינו, כנראה, שהם שולחים את החברה החרדית אל מותה — והמליצו על תפילות במניינים קטנים באוויר הפתוח. ועדיין, בתי הכנסת נשארו ברובם פתוחים, והניסיון לסגור אותם בצו נכשל. שנים של כניעה
ההתעקשות של החברה החרדית להוביל את עצמה אל מותה היא שפל קטלני חדש במסע הרס עצמי שנמשך כבר שנים ארוכות. למסע הזה שותפים שניים — החרדים, שמתעקשים על אורח חיים שאינו בר־קיימא; והחברה הישראלית הכללית, שמאפשרת להם זאת. במשך עשרות שנים המפלגות החרדיות הן לשון מאזניים פוליטית, והן מנצלות את כוחן כדי להבטיח את אורח החיים הייחודי לחברה החרדית: בלי לימודי ליבה, בלי שירות בצבא, ובלי יציאה לעבודה של הגברים החרדים. מדובר בשלוש זכויות ייחודיות, שהן לכאורה מימוש כוחם הפוליטי של החרדים בדמוקרטיה פרלמנטרית. רק שמדובר בשלוש זכויות הרסניות, שמובילות את ישראל כולה לקריסה עתידית בלתי־נמנעת. בכך שהיא מקיימת את הזכויות האלה לאורך השנים, ישראל מעלה את עצמה על המסלול הלבנוני, של מדינה טובה שבחרה לאבד את עצמה לדעת, ולא מסלול של מדינה מתוקנת חפצת חיים. כל ממשלות ישראל לדורותיהן שיתפו פעולה עם מסע ההרס העצמי הזה. דוד בן־גוריון העניק פטור קצוב משירות צבאי לתלמידי ישיבה חרדים; מנחם בגין היה זה שהכניס את החרדים בראשונה לקואליציה, ובתמורה הסיר את המכסה מעל מספר תלמידי הישיבה הפטורים משירות צבאי. מסע ההרס המשיך עם ממשלתו של יצחק רבין, שהכניסה ב–1992 לחוק יסודות התקציב את הסעיף החריג שמבטיח תקצוב מלא למערכות החינוך החרדיות, ובכך הבטיחה את קיום החינוך החרדי בתקציב מלא בלי שנבדקת חובת לימודי הליבה. יולי תמיר, שהיתה שרת החינוך מטעם מפלגת העבודה בממשלתו של אהוד אולמרט, הכשירה את השרץ ופסקה כי הישיבות הקטנות (התיכונים החרדיים) יקבלו תקצוב, תוך שהן פטורות בחוק מלימודי ליבה. על כל אלה צריך להוסיף כמובן את חוק טל מ–2002, שכרך את הזכות לפטור משירות צבאי בחובה ללמוד בישיבה, כלומר באיסור שהוטל על הגברים החרדים לצאת לעבוד. ואולם מסע ההרס הגיע לשיאו בעשור האחרון. ב–2009, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כרך את עתידו הפוליטי בשותפות גורל עם החרדים. מי ששימש בעבר יועצו הפוליטי, ישראל בכר, סיפר באחרונה בראיון כיצד נתניהו התלבט תחילה אם להחזיר את הקצבאות לחרדים — קצבאות שהוא בעצמו קיצץ כשר אוצר ב–2003 — משום שהוא ידע שמהלך כזה יפגע בכלכלת ישראל ולבסוף הוא השתכנע. באורח ציני בחר נתניהו לחדש את תשלומי הקצבאות, אף שהוא ידע שהדבר מזיק, ולא הפסיק מאז. 11 השנים האחרונות עמדו בסימן של התבטלות מוחלטת של נתניהו בפני כל דרישה חרדית, ובפועל הכנעתה המלאה של מדינת ישראל לגחמות החרדיות. כיום הוא כל כך תלוי בחרדים לשרידותו הפוליטית, שאפילו כאשר הדברים נוגעים להחלטת של חיים ומוות במגפת הקורונה, הוא לא מסוגל לפסוק נגדם.
תחזית עגומה
החרדים מהווים כיום כ–12% מהאוכלוסייה בישראל, אבל בשל קצב הילודה הגבוה שלהם — כשבעה ילדים בממוצע לאישה — הם אמורים לצמוח לכשליש מהאוכלוסייה עד 2060, כך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בפועל, מדובר באוכלוסייה החשובה ביותר לעתידה של ישראל, ולכן מסע ההרס העצמי שלה מאיים להרוס את המדינה כולה. אם החרדים לא ישתנו, הרי שב–2060, מדינת ישראל לא תוכל להתקיים יותר. לכל הפחות, היא לא תוכל להמשיך להתקיים כמדינה מתקדמת ומודרנית. כיום רק 50%–52% מהגברים החרדים עובדים, וגם הם עושים זאת בעבודות ירודות עם פריון נמוך ביותר. המחשבה שניתן לקיים כך כלכלה היא אשליה. הכלכלה לא תוכל לממן זאת, וישראל תידרדר לאטה למעמד של מדינת עולם שלישי — מפגרת וענייה. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כימת זאת במספרים כבר ב–2018: בנק ישראל חזה אז כי התוצר לנפש בישראל ידעך ב–60% עד 2065, אם ישראל תמשיך במגמות הנוכחיות שלה. המשקולת העיקרית על דעיכת התוצר היא זו של ההון האנושי שלנו, הון אנושי ירוד, חסר השכלה ועם פריון עבודה נמוך. עיקר בעיית ההון האנושי אז תהיה אצל החרדים, ולו משום שהם יהיו שליש מהאוכלוסייה הכללית. גם המועצה הלאומית לכלכלה והכלכלן הראשי באוצר פירסמו תחזיות דומות. כולן צופות שהחלום להיהפך לאחת מ–15 המדינות הטובות בעולם אינו מתיישב עם המגמות העכשוויות שבהן ישראל מתקדמת, בעיקר בכל הקשור לחרדים. דו"ח של OECD שפורסם בשבוע שעבר חוזה כי ישראל תגיע עד 2060 לפשיטת רגל, בגלל עלייה עצומה בחוב הלאומי. הניתוח של OECD מפרק את האיומים על ישראל לשלושה: תשתיות מפגרות, רגולציה שחונקת את העסקים, ובעיקר פיגור עצום בהון האנושי הישראלי. כשכותבים פיגור עצום בהון האנושי הישראלי מתכוונים בעיקר לחרדים, ולו בגלל מספרם הגדול. מסע ההרס העצמי של החרדים לא מותיר למדינת ישראל סיכוי. כל המוסדות הכלכליים כותבים זאת, לרבות המוסדות הבינלאומיים. זה ברור לכל, זה ידוע כבר שנים, וזה ממשיך להתנהל באין מפריע על אף זאת. המערכת הפוליטית בישראל לא מצליחה לבלום את מסע ההרס הזה אפילו כעת, כאשר החרדים מתעקשים להתאבד על הקורונה והפוליטיקאים מאפשרים להם לעשות כן. מתי נתעורר?
 |
|
|
