והסירותי
עכשו באה הקורונה והפכה את הקערה על פיה. כל מה שידענו, כל מה שחוינו, כל מה שהיינו בטוחים בו – התערער. המסכות דנן מזכירות לנו את הניילונים של מלחמת המפרץ. טילים כבדים, מליון דולר האחד, מונחתים עלינו בזה אחר זה בקול נפץ שמפיל בנינים, ואנחנו מתבצרים לנו מאחורי רצועות הסלוטייפ, ומציצים משם אל העולם שחרב והשאיר אותנו שלמים, כאילו במקרה.
גם עכשו משתולל הנגיף בעולם, משתק ממלכות ואומות, ואנחנו מנסים להתגונן ממנו באמצעות חתיכת נייר או שקף – ואנחנו חיים, ברוך השם. כולם יודעים שהאוכלוסיה המבוגרת היא הראשונה להפגע, אבל אנשים בני 90 ובני 102 יוצאים את בית החולים וחוזרים לבית האבות שלהם, שהידלדל מאנשיו, ואחרים בני 19 ו45 שובקים חיים לכל חי.
מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו... אם חשבנו שאנחנו מבינים את הפיוט הקדוש הזה, אז חשבנו. היום אנחנו יודעים שלא הבנו מעולם, וגם עכשו איננו מבינים דבר.
העולם מתקדם בפראות לקראת גל שני של קורונה. אנחנו מייללים על הסגר ועל אי הנוחות, ויש אנשים שנופלים כמו זבובים ומתים. וכבר היו לעולמים... מדינות שנמחקו מעל פני האדמה ובנינים עתיקים ומעוררי השתאות שהתרוקנו מיושביהם בגלל מגיפה אחת שכילתה הכל.
על מה נשאר לנו לעמוד? איזו מרצפת נשארה בטוחה מתחת רגלינו?
ובכן – יש כזאת. צדקה.
כשרשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר, לפני שנה, שמי שיתרום לקרן 'והסירותי' לא יהיו חולים בביתו – עוד לא חלמנו על הקורונה. לא ידענו לקראת מה מכין אותנו גדול הדור. לא עלה בדעתנו שעוד חודשים אחדים האדמה תרעד והשמיים יזועו וינועו.
אבל לגדולי הדור מבט שמרחיק ראות...
וחכם עדיף מנביא...
אבל כלל אחד כן עובד, בינתיים: כל מי שחתם על 'והסירותי' – לא נפטר. נכון לרגע כתיבת שורות אלו, לא ידוע אפילו על אדם אחד שנפטר מקורונה, אחרי שהוא חתם ל'והסירותי'.
אתם מבינים מה זה אומר?
בציבור החרדי חתמו כל כך הרבה אנשים על קרן 'והסירותי'. סטטיסטית, גם מהם היו אמורים להפקד אנשים.
אבל גדול הדור הכין את התרופה מראש, למחלה שלא חלמנו אודותיה. מסתבר שמי שחתם 'והסירותי' – נמחק מהרשימה של מלאך המוות. פשוט ככה.
זה מפחיד. נכון. זו עובדה מצמררת. כי ללא ספק בין הנפטרים היו כאלה שהתכוננו לחתום ולא הספיקו. כי לפעמים, ככה אנחנו יודעים, משמים מונעים. לפעמים קופצים דברים שמסיחים את הדעת. לפעמים פתאום נוחתת הוצאה גדולה ששיבשה את חיי המשפחה. לפעמים סתם התמהמהנו ושכחנו.
אבל מלאך המוות אינו שוכח. הוא הולך לפי הרשימה שלו. נכון לעכשו – כל מי שחתם על 'והסירותי' – נמחק מהרשימה. ניתנה לו שוב הזדמנות לחיים. ניתנה לו ולמשפחה שלו הזדמנות שניה.
עכשו אנחנו על הרגע האחרון ממש. החיים והמוות. הכל מוטל על כפות המאזניים. ככל שידוע כעת – יש רק דבר אחד שמציל מפני הנגיף: קרן 'והסירותי'. צדקה תציל ממות החוברת לברכתו של גדול הדור. רק זה.
בעצם רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א לא הבטיח דבר. הוא מרבה לצטט את המשנה שמי שנוטל ידיו בשפע מים השם מביא לו מלא חופניים טוב. אבל מעשיו יכולים לעכב.
זו לא הבטחה, זו השתדלות. וההשתדלות הזאת עושה את שלה, ויש לה תוצאות מוכחות. אבל מעשינו יכולים לעכב - - - -
וגם כאן, מול הקורונה. מי שחותם על 'והסירותי' עושה את ההשתדלות המקסימלית שאדם יכול לעשות. אבל מעשיו האחרים עלולים לעכב. אין זו הבטחה.
אף אחד לא מבטיח דבר. אין לנו חוזים עם הרבונו של עולם.
הבחירה נשארת בידיים שלנו. להיות חכמים, להאמין למה שגדול הדור אומר, לציית, לעשות כדבריו –
או לשבת על המקום ולקטר. ולהביא הוכחות למה לא, ומליון תירוצים, ולהחמיץ את ההזדמנות שניתנה לנו.
רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א לא הבטיח דבר. ויחד עם זה שהוא לא הבטיח, והאחריות לא על שכמו, ו'צדקה תציל ממות' לא הוא אמר - רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א כואב ומתייסר את המגיפה, את הפגיעות העצומות בנפש וברכוש. את העתיד הבלתי ידוע, את ההווה הקשה והמבלבל.
גם לו יש השתדלות לעשות... וההשתדלות של גדול הדור שונה במהותה מההשתדלות של כל אחד ואחד.
רשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א מינה אנשים לשליחים אישיים שלו. שליחים שיעמדו ויתפללו על התורמים לקרן 'והסירותי'. זו לא הבטחה – זו השתדלות, והוא שליט"א רוצה לשים חומה על חומה. הוא רוצה להגביר השתדלות. הכל מונח על הכף. החיים והמוות. הוא רוצה לעשות כל מה שיש לאל-ידיו של אדם לעשות. הצדקה מצד אחד, התפילה מצד שני.
השליחים שלו עומדים ומתפללים על התורמים. הם לא מקילים ראש בתפקידם. הם יודעים שזה הזמן שהצדיק בזוית זו, והם בזוית האחרת.
ורשכבה"ג מרן שה"ת רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א גם מתפלל בעצמו. בכל שבת מברכים, בערב ראש חודש – הוא מתפלל על התורמים לקרן 'והסירותי' שהחודש יעבור עליהם בשלום.
הרשימה שלו מתארכת, כל יום וכל שבוע נוספים תורמים חדשים, אנשים שחותמים את עצמם לחיים. הרשימה גדלה – וכשהיא מגיעה אליו בערב ראש חודש הבא הוא מביט בה ויודע שזו רשימת האנשים שלא ימותו החודש. רשימת הניצולים. ניצולי הקורונה. אלו שעשו את כל ההשתדלות האפשרית שלא תפגע בהם המגיפה.
כי כשניתנה רשות למשחית להשחית – הוא לא מבחין בין צדיק לרשע, בין עובד השם לאשר לא עבדו. אבל הוא עובד לפי הרשימה שלו – וכל מי שמופיע ברשימת הניצולים – נמחק מרשימת המתים.
ובחרת בחיים!
