מגילות ספרים ספר

כוונתך לתיעוד שהתורה נכתבה בידי משה ע"פ ה'? 
התיעוד נמצא במעמד הר סיני ובשלשלת הקבלה לפי הרמב"ם . 
מי שיודע זאת מבין שקושיותיהם של מבקרי המקרא היו ידועות ויש להם תשובות שלא סותרות את ידיעתינו הברורה על כתיבת התורה בידי משה . 
קצת מקורות ליחס האמוני כלפי מכחישי המקרא 
ויקישיבה www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90

העניין הוא כזה , שקודם כל למבקרי המקרא אין כלי ודאי להוכיח את טענותיהם, אלא מין קושיות כמו שעוסקים בהם לניתוח שירים וכדומה, זו אינה ראיה ודאית מי כתב את הטקסט, אלא השערות על פי ידע בתחום הפילולוגיה, ידע לא לא אמור לקבוע מסמרות ולא אמור להוכיח משהו, חוץ מהקושיא, האם למבקר המקרא יש בכלל כלים להוכיח שהיו שני כהנים וכתבו ובא מישהו אחר והוסיף? לא. הוא לא ראה כלום חוץ מהטקסט שכולם ראו, אין בו שום חכמה גדולה יותר מהקודמים לפני 3000 שנה עד היום, שראו את אותו טקסט הקשו את אותם קושיות ותרצו תירוצים אחרים.
ומניין שמדע זה אין בו כדי לקבוע מסמרות, הרי מעשים שבכל יום, שכותבים על טקסט מסויים שלפי תכנו הוא נכתב על ידי אדם כזה בזמן כזה, כל זאת יכול להיות נכון כשאין שום מידע מלבד הכתב עצמו, אבל אם יבא לבית משפט נניח ערעור על מסמך מסויים שלא יתכן שפלוני כתבו שהרי מילה זו לא היתה מוכרת לו, ובכלל כתב ידו שונה, ובכלל במקומות אחרים סגנונו שונה לגמרי, כל זה טוב ויפה, עד שהצד השני יראה הוכחה חיצונית שלא מתוך לשון הטקסט הגוברת על טענות אלו, כגון הקלטה או עדות ראיה שאכן אותו פלוני הוא הכותב,  ויתכן שלמד מילים אלו שחשבו שאינו מכיר, והיתה לו סיבה למה שינה את סגנונו או כתב ידו, אף שאלו תירוצים דחוקים אבל זו האמת לפי מה שהוכח בעדות חיצונית..
הרי מכאן נלמד שחכמת הגרפולוגיה והפילולוגיה כוחם יפה כל עוד יש לפנינו רק מסמך ותו לא. וכאן יש בידינו עדות לאורך הדורות ועל  קושיותיהם עמדו הקדמונים ותירצו, על אף שהתירוץ דחוק אך האמת על זהות הכותב לא מוטלת בספק. 

אתה עושה דיון מוזר - אתה דן באנשים האם הם חכמים יותר או פחות והאם יש להם כלים שונים (ופה אתה גם אומר דבר מוזר - כי ברור שיש היום כלים שלא היו פעם). מה שרלוונטי הוא הטענות לא האנשים. ואם כבר ללכת על האנשים, אז אתה צריך לקחת בחשבון את ההבדל הכי חשוב - מה הייתה רמת המחויבות שלהם להגיע למסקנות מסוימות מראש.
אבל בכלל לא באתי לדון על כל זה. אתה אומר שכל זה טוב ויפה כל עוד אין בידינו הקלטה, ואני שואל היכן ההקלטה. ומה מסתבר, שבעצם אין לך הקלטה. יש לך כל מיני סברות על זהות הכותב, ובמקום להעריך את כלל הממצאים, אתה דוחה חלק מהממצאים בטענה שאינם עומדים בפני הקלטה; אבל זה יכול לדחות אותם רק אם יש בידך הקלטה. 

ההקלטה זה משל, למקרים בחיים, בנידונים משפטיים ומחקריים, שבא מישהו וטוען טענות כבדות משקל כנגד מסמך ומוכיח את זיופו, וכך הדבר נותר במחקר או המשפט, כאמת, עד שבא מישהו כנגד, מציג הקלטה שמראה שהמסמך אוטנטי, ולכן חובה לומר שהסיבה שניתן היה לומר בדוחק שהמסמך אוטנתי, היא הסיבה האמיתית בעצם.
זה הבהרה על לעיל.
ומה שטענת שיש בידיהם כלים שלא היו פעם וצריך לכבד את מחקרם בפרט שהם נטולי פניות כביכול לא נכון משום צד, גם אם אינם נטולי פניות אין להם שום כלי חדשני לביסוס מחקרם, את שאלותיהם שאלו בעבר וגם תירצו.
כעת המצב הוא שיש כמה תירוצים, וכאשר באה המסורת עם כוחה המכריע היא מגלה שהתירוצים שהחשבים דחוקים או לא נכונים בעיני אלו שצר עולמם רק כדי חרך של ניתוחי והשוואות טקסט, אינו נכון. וגם הם לא חשבו על תירוץ לוגי, אולי הטעייה מכוונת לסיבה כלשהיא, אולי ניסיון לרמז הטמון בטקסט התמוה,  כי לוגיקה אינה התחום שלהם. 

אתה שם דברים בפי ולא עונה לעניין.
ברור שזה משל והשאלה לְמה. איזו ראיה דומה להקלטה יש לך? אין לך. יש לך סברות נחמדות, ומכוחן אתה מסרב לדון בסברות אחרות בטענה של הקלטה. 
לא אמרתי שצריך לכבד את מחקרם ולא שהם נטולי פניות. תקרא מה כתבתי ותגיב לפי זה.
יש להם כלים שלא היו פעם. זו עובדה. אין פלא שזה לא ידוע לך כשמבחינתך אין טעם לדון בדבריהם בזכות אותה הקלטה מופלאה שאין לך.
חלק משאלותיהם שאלו בעבר. חלק לא. אתה שוב מראה את חוסר ההיכרות שלך.
זה שיש תירוץ ממש לא משנה לעניין. לכל דבר יש תירוץ. השאלה היא רק מה כוח הראיות שלהם מול אלה שלך. אתה מסרב לדון בראיות שלהם מתוך טענה שהראיות שלך ניצחות כמו הקלטה, אבל אז ששואלים איך זה דומה להקלטה, אתה אומר 'משל'.
ובסוף\ אחרי כל זה, אחרי שאתה מסרב בכלל ללמוד את הטענות שלהם, אתה מתלונן על מי שצר עולמו. והרי זה אתה בעצמך. מבחינתך רק המסורת קיימת, וכל טענה שסותרת אותה היא משהו שאי אפשר לדון בו כי הוא נוגד לה.