הורים לחרדלשי''ם. אתם יודעים איפה ילדיכם?! אני יודע!

כואב 
שה' יהיה בעזרך ויהיו בך הכוחות להמשיך להשקיע בה ובמשפחתך.
ושבעז"ה עוד יבואו ימים שתרווה גם ממנה מלוא הנחת.

אשריך!
לקרב ולקרב ולקרב.
ריחוק ודאי לא יועיל, והקירוב יכול רק לעזור. הלואי כולם היו נוהגים כמוך.
ה' יזכה אותך לראות ברכה בעמלך, ונחת יהודית.
ובאמת חבל שהארגונים שעוסקים בתחום הזה של המיסיון לא נכנסים לעובי הקורה.

שלא נתנסה! המשפחות שממשיכות לקרב נמצאות בסיכון גבוה יותר שזה ימשוך את שאר הילדים, מכיר מספר דוגמאות שרח"ל קרה להם כדבר הזה,

מי שלא התנסה בנסייון הזה שלא ייתן עצות !!! לשבת שבעה? אין רב אחד שתומך בגישה הזאת!! 

להוציא מהבית? רוב הסיכויים שהוא לא יחזור... להשאיר? רוב הסיכויים שהאחים שלו ימשו אחריו 
זה כמו נמק ברגל! להוריד רגל או לא... לחתוך ולהציל את שאר הגוף או לנסות לטפל ולהציל את הרגל 
אם הייתה עולה כאן כזאת שאלה גם הייתם חכמים? עונים ברור שלחתוך? או שולחים אותו ליועצים רפואיים? 
בחינוך (של השני) כולם חכמים.... 

מה עושים? כל אחד שהגיע לבעיה הזאת חייב רב צמוד ולשאול שוב ושוב 
מי שלא הגיע לזה שיבכה כל בוקר בתפילה ב"אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון" וב"שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה" כי אין אף אחד שחסין בדור הזה !!

לצערי הרב היה לנו מקרה כזה במשפחה המורחבת רק שב"ה זה היה בן אחרון אבל הוא עשה בושות נוראות להורים בכל פעם שהוא בא באופנוע עם גופיה וההורים החליטו שהם שמים פס על כל השכנים ומבחינתם הילד חולה וזה בדיוק כמו שהוא ל"ע היה חולה בסרטן והיה מגיע באמבולנס וכל השכנים היו מסתכלים בחלון... העיקר שאם הוא פה בשבת הוא עדיין שייך ולפחות יום אחד אוכל כשר ושומר שבת 
מה הסוף? עדיין לא חזר ועדיין מתפללים אבל הכעס ירד והוא בא בשמחה ונשאר שבת שלימה ומכבד בלבוש... לא הולך לבית הכנסת אבל נוטל ידיים עם כולם ומברך ברכת המזון ואפי' מקשיב לדברי תורה