למה כרופאה לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה*
ד"ר אפרת שור, רופאת ילדים ואם לארבע בנות זועקת מליבה במכתב אישי לראש הממשלה נתניהו שהתפרסם בהארץ • המכתב המלא. (בימה - אפרת שור)*
"ראש הממשלה,
אני לא פקידה ולא מטומטמת. אני אשה, אני אמא ואני הרופאה של אלפי ילדים בבית שמש. כל אמא וכל אבא שמכירים אותי יודעים מה דעתי על חיסוני השגרה. ההורים הסרבנים וגם הדחיינים מקבלים ממני שיחת מוטיבציה מלומדת ומנומקת בכל פגישה, גם אם באו כדי לטפל בציפורן החודרנית של רגל ימין של אחד הילדים. תשאלו אותם.
אני אובססיבית. אני נודניקית ברמות על. אני מתווכחת ומביאה נתונים, ואם יש צורך, אני מפחידה אותם בסיפורי זוועה של חולי חצבת ושעלת ודלקת קרום המוח עוד מימי בטיפול נמרץ בבית החולים שערי צדק בירושלים.
ובסוף תמיד מגיע משפט המחץ: חיסון זה תרופה מצילת חיים. זאת התרופה שנחקרה יותר מכל תרופה אחרת בעולם. אלמלא כן, לא הייתי מכתתת את רגלי לטיפת חלב כ–30 פעמים לחסן את ארבע בנותי.
לפני שחיסון מוכנס לשגרת החיסונים הוא נבדק בניסויים קליניים, בתהליך שכולל שלבים רגולטוריים רבים שנועדו לוודא את הבטיחות ואת היעילות שלו לאורך שנים.
ואפילו אז, לפעמים תקלות קורות. ב–1977 למשל, מתן של חיסון משולש מאצווה פגומה, הותיר מספר ילדים עוורים, חירשים ומוגבלים לצמיתות. נכון, אני עונה למלעיזים, לחיסונים כמו לכל תרופה, יכולות להיות תופעות לוואי: כאבים במקום ההזרקה או חום. תופעות הלוואי הקשות יותר הן נדירות מאוד.
אם אני יודעת שהתועלת גדולה מהנזק האפשרי — אני אמליץ. ואם אני לא יודעת — לא אמליץ, וגם לא אתחסן ולא אחסן את ארבע בנותי.
הכלל הכי חשוב בעיני ברפואה, הוא: "קודם כל אל תזיק". זה אומר שחובה עלי, כרופאה, לבחון את התועלת אל מול הנזק האפשרי של כל טיפול, לכל ילד וילדה. כדי לקבל החלטה שקולה לפני שאני ממליצה או לא ממליצה על החיסון לקורונה, מה שצריך לבדוק זה ככה:
כמה ילדים מתו בארץ מקורונה?
כמה ילדים הונשמו בגלל קורונה?
כמה ילדים נשארו נכים בגלל קורונה?
כמה?
אפס! אפס ילדים!
ומן העבר השני — מהו הנזק האפשרי מחיסון כזה?
וואלה לא יודעת.
על כמה ילדים החיסון הזה נבדק?
וואלה לא מצאתי נתונים.
במשך כמה זמן עקבו אחר ילדים שקיבלו את החיסון?
וואלה, לא יודעת.
אבל אני יודעת שכדי להציל אפס ילדים מנזקי המגיפה, ארגון ה־FDA האמריקאי ואחריו משרד הבריאות הישראלי מוכנים לחרוג מהכללים המקובלים של רגולציה, ולאשר כיווץ מרשים של זמן הניסוי, ומתן חיסון מזורז לכולם.
שמעתי שבחודשים הקרובים יגיעו החיסונים ואתה, ראש הממשלה, כבר חושב איך להכריח את כולנו להתחסן, ואלו סנקציות להטיל.
חבל שלא שאלת אותי לפני שקנית מיליוני חיסונים. ההיגיון שלי אומר — ואתה לא מוכרח להסכים אתי — שבשביל להציל אפס ילדים בשנה, אני לא מוכנה להמליץ לשום הורה בעולם לדקור את הילד/ה שלו ולהכניס לו/ה חומר שלא באמת נוסה על ילדים כמו שצריך ולכמה זמן שצריך.
כי נניח שבעוד כמה שבועות או חודשים, פתאום נראה נזקים לילדים שקיבלו את החיסון — מה נגיד אז? "טוב, לפחות הצלנו אפס ילדים?".
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
ד"ר שור היא רופאת ילדים, אם לארבע בנות.
מאת: פרופ' איתן אוקון
ד"ר שור העלתה תהיות לגבי הרלוונטיות של חיסון כנגד נגיף הקורונה בילדים, בטענה כי היא לא יודעת מהו הנזק האפשרי מחיסון שכזה, על כמה ילדים החיסון נבדק, ומה משך הזמן שבמהלכו עקבו אחר תופעות לוואי של חיסון שכזה.
ההשתלחות הזו איננה נחוצה כלל משום שהחיסונים לא נבדקו כלל בילדים ואינם מיועדים לשימוש בילדים בשלב זה. בחינה של מהלך הניסוי הקליני של חברת פייזר למשל מראה כי בשלב 1 של הניסוי הקליני שביצעו, השתתפו אנשים בגילאים 18-55 ו-65-85. בשלבים 2 ו-3 של הניסוי הקליני שלהם השתתפו אנשים בגילאים 12 ומעלה, כאשר באיחוד האירופאי מגבלת הגיל היתה 18 ומעלה [2]. מכאן שהתשובות לשאלות עליהן לא ידעה ד"ר שור לענות הן, שהחיסון כלל לא נבדק בילדים, ועל כן לא יינתן לילדים מתחת לגיל 12. בחינה של מהלך הניסוי הקליני שנערך על ידי חברת מודרנא (שלב 3) מראה כי הניסוי יועד ונערך במשתתפים בני 18 ומעלה [3].
ד"ר שור המשיכה וטענה כי "ארגון ה־FDA האמריקאי ואחריו משרד הבריאות הישראלי מוכנים לחרוג מהכללים המקובלים של רגולציה, ולאשר כיווץ מרשים של זמן הניסוי, ומתן חיסון מזורז לכולם".
לאמירה זו אין אחיזה במציאות משום שהכללים בהם נדרשו חברות התרופות לעמוד בכדי לבצע את הניסויים הקליניים נקבעו בצורה ברורה מאוד [2, 3]. כללי הרגולציה לא קוצרו, שלבי הניסויים הקליניים השונים (שלבים 1-3) בוצעו או מבוצעים, על פי השלבים הרגילים ללא כל קיצורי דרך, ומספר המשתתפים הינו סטנדרטי. מה שקוצר (בהשקעה כספית אדירה) הוא הביורוקרטיה שבימים כתיקונם התלונה לגביהם היא שהם מסורבלים ומעכבים פיתוחם של טיפולים מצילי חיים.
עד כאן לגבי דיוק טענותיה של ד"ר שור. כעת, לנתונים:
על פי האגודה האמריקאית לרפואת ילדים, עד נובמבר 2020, נדבקו בנגיף הקורונה בארה"ב לבדה מעל 1.3 מיליון ילדים, שמהווים כ 12% מכלל המקרים. בשבועיים האחרונים של חודש נובמבר לבדו אובחנו כ 300,000 מקרים חדשים של ילדים שנדבקו [4]. אחוז הילדים שמציגים סימפטומים חריפים הינו נמוך מאוד והתמותה כמעט אפסית [5]. יחד עם זאת, מספר קטן של ילדים נפגעים בצורה חריפה במיוחד לאחר הדבקה בנגיף זה, באופן שיכול להתבטא בכשל מערכות ואף מוות, תופעה הנדירה אך מסכנת-חיים המכונה (multis
ystem inflammatory syndrome in children (MIS-C. מאות מקרים כאלו כבר תועדו, בין היתר בשל הדמיון למחלת ילדים נדירה אחרת שנקראת מחלת קאוואסאקי שעבורה לא ידוע גורם המחלה המדויק [6].
לסיכום, ילדים רבים נמצאו חיוביים לנגיף הקורונה, רובם מציגים סימפטומים קלים בלבד או ללא סימפטומים, ואחוז קטן מאוד הציג סימפטומים חריפים. היות ואחוז משמעותי של ילדים נשאים של הנגיף, הם משמשים מקור להדבקה של אוכלוסיות פגיעות יותר כגון קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית פגיעה. לכשיתאפשר לאחר ביצוע הניסויים הקליניים המתאימים, יש חשיבות גדולה לחיסונם של ילדים בכדי להגן על אוכלוסיות חלשות.
מקורות וקריאה נוספת:
[1] ד"ר אפרת שור, הארץ. "למה כרופאה לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה"
[2] פרוטוקול הניסויים הקליניים של פייזר
[3] פרוטוקול הניסוי הקליני של מודרנה
[4] דו"ח קורונה בילדים בארה"ב, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (Children and COVID-19: State-Level Data Report)
[5] דו"ח UNICEF על קורונה בילדים ובצעירים (The evolving epidemiologic and clinical picture of sars-cov-2 and covid-19 disease in children and young people)
[6] מאמר בירחון Cell בנוגע לתסמונת הדלקתית הרב-מערכתית בילדים, הקשורה למחלת הקורונה (The Immunology of Multis
ystem Inflammatory Syndrome in Children with COVID-19)
מאת:
פרופ' איתן אוקון
ראש המעבדה לחקר זיכרון, למידה ומחלות ניוון עצבי בפקולטה למדעי החיים ובמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. חוקר את מעורבות מערכת החיסון במחלות ניוון עצבי ואת המנגנונים דרכם פעילות גופנית משפיעה על פלסטיות מוחית ותהליכי למידה וזיכרון.
נשלח מהאנדרואיד שלי
