למה אני לא אתחסן? לא בגלל שהסיכון של אנשים בגילי למות מקורונה הוא מקסימום 0.04% (זה אפילו הרבה פחות מזה) לא כי אני חושש מתופעות הלוואי של החיסון הניסיוני (למרות שגם זה בראש שלי). אני לא אתחסן כי אני לא רוצה לשתף פעולה עם רודנות בהתהוות. הקורנה שינתה את החיים במדינה ללא היכר. כפייה של מסכות, בדיקות, סגרים ואפילו מדברים על כפיית חיסונים עם דרכונים ירוקים. וכמה בקלות הכל התרחש, ללא מאבק וללא כל התנגדות ממשית של האזרחים. תעמלנו לנו פחד, היסטריה, תחזיות איומות, שיקרו וטייחו ואנחנו אכלנו הכל. נראה שחופש נמכר בקלות ובמחיר זול. לא רק החופש שלנו המבוגרים, גם החופש של הילדים שלנו. איך בכזו קלות הציבור נתן לפוליטיקאים לגזול מהם את הילדות? את האינטראקציות עם החברים והחברות. להתחסן תחת איומי הפוליטיקאים בשלילת החירות מהסרבנים, זה לשתף פעולה עם רודנות בהתהוות. אני מסרב להתחסן למען החופש שלי, של כולנו ושל הדורות הבאים!
למה אני לא אקנה רכב?
לא בגלל הסיכוי למות מתאונה (הסיכוי הוא 0.0005%)
ולא בגלל שאני לא יודע לנהוג ומפחד לשבת ליד ההגה.
אלא בגלל ההגבלות על חופש מהירות הנסיעה שלי.
על זה שעיקרו את הההנאה שבנהיגה בכך של 20 שניות אני צריך לעצור לתת זכות קדימה, לעמוד ברמזור אדום ולצאת מדעתי מחוסר סבלנות.
וכו' וכו' וכו' | 
