צורת ההוכחה החב"דית, כך נאמר לי על ידי מבינים בחב"ד, היא שאם כך היה נוהג בפועל לא היה המיטאלער רבי נוהג אחרת וכן יורשיו אחריו. וכך מקובל בחב"ד, כנראה שיש להם מסורת על כך.
אני לא מתכחש למכתב או לתוכנו. אבל אם הכותב אחרי זה "נכנע" לחסידיו וכך כולם מתנהלים זה מוריד מעוצמת המכתב, לאמר שזה לא מאד מאד חשוב כדי להלחם על זה לפחות. ודאי לא כטענה ניצחת. באותה מידה שאינך טוען כנגד מאמיני ההשגחה הפרטית על הדומם, רובא דרובא מהציבור החרדי, שיש רמב"ם שמתנגד לכך.
|
|